לפני קצת יותר מעשור התחילה לה סדרת משחקי Fallout, אותם RPGים פוסט-אפוקליפטים שכבר יצא לי להזכיר פה ושם בפוסטים. אני תמיד הייתי מעריץ גדול של הסדרה, ולכן זה כנראה לא מפתיע אף אחד כשאני אגיד שהייתי "נלהב" לקראת Fallout 3. אני מודה שקצת חששתי כשראיתי ש-Bethesda היא החברה מאחורי המשחק, לאור העובדה שהיו לא מעט דברים ב-Oblivion שהיו בעייתיים ופגמו משמעותית בעולם שנוצר שם.

אז סוף סוף, אני שמח לבשר, קיבלתי את העותק של המשחק ל-XBOX. בינתיים יצא לי רק להשקיע שעות ספורות במשחק, אבל רשמים ראשונים כבר הספקתי לייצר. בתור שלב ראשון, העיצוב מרשים. ברור על ההתחלה שהושקעה המון מחשבה בסביבה ובהרגשה – כל החפצים, הבניינים והאנשים בהחלט בעלי מראה רטרו משעשע וקטעי הפתיחה בה מעצבים את הדמות היו מהמקוריים שראיתי.

ברגע שאתה יוצא אל העולם האפוקליפטי, נגמרת הליניאריות הישירה. יש כמובן את המשימה הראשית, אבל מעבר לכך המשחק מאחל לך בהצלחה, נותן לך תחנת רדיו שתנעים את זמנך ושולך אותך לדרכך. אפשר ללכת לכל מקום, בכל שעה, ופשוט לגלות. הייתרון הגדול הוא כמובן שהחופש שואב את השחקן עמוק מאוד לתוך המשחק. החסרון הוא שקל בהתחלה לטבוע בתוך כל העושר שיש למשחק להציע.

כבר בטיולי הראשונים בגבעות ה"מוריקות" של Washington DC, הגעתי לי לבית-ספר יסודי נטוש, שאוכלס ברובו על ידי אנשים לא נחמדים במיוחד עם רובים. בלי לשים לב נשאבתי לתוך קרב יריות שלקח אותי בין ארוניות שבורות ולוחות מחיקים עד שלבסוף הבנתי שבשלב זה לא אצליח לגבור על כולם וברחתי מהר. בסופו של דבר הגעתי לעיר אליה יועדתי במשימה הראשית, ושם המשכתי.

לקרבות צריך להתרגל, מאחר והזרימה שלהם שונה מה-FPS הממוצע לאור אלמנטים RPGיים המשולבים עמוק לתוכם. התוספת של מערכת ה-VATS (מעין זום-אין מטורף שמאפשר לשחקן לכוון לאזורים ספציפיים בגוף האויב) היא מבורכת, ומייצרת אנימציות מוות מוצלחות במיוחד. מצד שני, לא פעם מצאתי את עצמי בצד הלא נכון של מחבט בייסבול בגלל שלא הגבתי בזמן לאויב רנדומאלי שהתגנב מאחורי.

סך הכול – נראה מבטיח מאוד. כמובן שיהיה עדכון מלא כשאתקדם ואגע יותר לעומק בעלילה, בסביבה ולמעשה בכל שאר הדברים החבויים בעולם המשחק.