בימים (שבועות? כמה זמן עבר בעצם?) האחרונים, שקעתי עמוק לתוך העולם של Fallout 3. מנגנון השמירה במשחק טורח להזכיר לי ששרפתי כבר 30 שעות מחיי בעולם הפוסט-אפוקליפטי, והיד עוד נטויה. אבל, בחרתי לנתק את עצמי קצת בשביל לחזור ולסקור את  Star Wars: The Force Unleashed, אותו סיימתי לפני זמן מה ב-Xbox.

המשחק מתרחש בין הסרט השלישי לרביעי, ומספר את סיפורו של בחור – מלח הארץ ממש, שנלקח על ידי דארת' ויידר בילדותו במטרה להיות תלמידו לאחר שאדון הרשע המוכר והחביב מרגיש פוטנציאל Force משמעותי בילד. כמובן שהעובדה המתבקשת שאפשר לגזור מזה היא שבליבו של המשחק נמצאת דמות רעה. ואכן כך.
המשחק קורץ ל-Jedi Outcast ו-Jedi Academy בכך שהוא מתנהל ממבט שלישי ומאפשר לך להילחם באויבים מרובים בעזרת חרב אור וכוחות Force שונים ומשונים. הטענה היא שמנוע הפיזיקה שהוטמע לתוך המשחק יאפשר לשלוט על כל החפצים והאויבים ועל ידי כך להטיח בהם סלעים, לנפץ חלונות שישאבו אותם לחלל ולהטילם למרחקים. ברוב המקרים, המשחק מצליח לא רע, למרות שאין מנוס מלהודות שלעיתים קשה מאוד לגרום לחפצים הנזרקים לעוף לכיוון הנכון. קרו מקרים בהם ניסיתי במשך כמה דקות לזרוק מיכלית על רובוט מגודל ללא הצלחה, עד שלבסוף התייאשתי ורצתי לעברו עם ברקים והחרב הנאמנה שלי.

הרבה מהביקורת על המשחק הייתה שהכוחות חזקים מדי, ושבגללם אין צורך בכלל להשתמש בחרב-אור. אני, למעט כמה אירועים נקודתיים במשחק בהם עושים דברים מגוחכים למדי, לא מסכים עם הקביעה. הכוחות חזקים אמנם, ומאפשרים לעשות דברים מטורפים שאפילו אבירי הג'דיי הדגולים ביותר מהסרטים לא עשו, אבל בקונטקסט של מכניקת המשחק זה מרגיש בסדר גמור.  בחרב-האור יצא לי להשתמש לא פעם ולא פעמיים – והמשחק מציע הרבה קומבינציות נחמדות שמשלבות גם את הכוחות בצורה יפה ומגוונת.

האיכויות של המשחק בעיני הן הגרפיקה, הדיבוב, הסיפור וההרגשה. שני הראשונים לא דורשים הסבר,אבל הסיפור אכן מפתיע בכך שהוא מרגיש לא מאולץ, גם אם הוא קלישאתי לעיתים. להזכירכם, הסרטים ביססו חלק מהקלישאות הגדולות בקולנוע במאבק האפי בין הטוב המוחלט לרוע המוחלט, ולכן קשה להאשים את המשחק בחטא דומא. ההתפתחות הסיפורית (בלי לספיילר) היא צפויה למדי בדרך כלל, אבל סך הכול מבוצעת יפה. האיכות האחרונה שציינתי, ההרגשה, היא קצת יותר קשה להסבר. בסופו של יום המשחק בעיני מצליח להעביר את הדבר החשוב ביותר – הרושם שאתה "תותח" Force שיכול לעשות מה שהוא רוצה, למי שהוא רוצה, בדרכים ציוריות ומקוריות.

מן הצד השני, לא חסרים פגמים במשחק; מנוע הפיזיקה לוקה בחסר ולפעמים מעיק. והייתי מצפה ליותר גיוון במשחק, על מנת לוודא שהוא ממשיך לשמור על ערך גם לאורך זמן. למשל, אחד היתרונות החשקים ביותר של Jedi Academy היה היכולת להיות עם חרב-אור דו-צדדית, או שתי חרבות אור. ליכולת הזו היה ערך עצום, והיא בהחלט בלטה בחסרונה במשחק. אבל סך הכול הוא בהחלט מומלץ כחוויה גרפית אלימה, לכל מי שמחובר לעולם של Star Wars וגם לאלו שלא.

ועכשיו, חזרה ל-Fallout. יש גבול לכמות הפעמים שאני מסוגל להקליד את הצירוף "חרב-אור".