2008 מסתיימת עבורי באקורד קצת צורם. המחשב שלי החליט למות, ואני כותב את מה שקוראים ממחשב של חבר, על מנת שהזיירמן לא יכה בי במטריית צבעי הגאווה שהוא כל כך אוהב. ולמרות זאת, זו היתה אחלה שנה. השנה שבה גם אני נכנעתי ורכשתי Xbox 360. השנה שבסופה, לראשונה, אני עוזב את הקן ומקים בית גיימינג לתפארת מדינת ישראל, בבירתה הלא-רשמית, ראשון.
אז הנה הדברים שעשו לי את זה ב-2008.
1. Rock Band 2
הסיבה המרכזית שבגללה קניתי קונסולה היא שרציתי שיהיה לי, לעצמי, משחק Guitar Hero כלשהו. לפני קצת יותר משנה התאהבתי בקונספט, אך לא הצלחתי למצוא אלטרנטיבה ראויה למחשב האישי. בסוף קניתי Xbox, ובמקום Guitar Hero, הלכתי על האח הגדול והמוצלח יותר: Rock Band 2.
זהו ה-משחק של שנת 2008 מבחינתי, וכנראה גם אחד המשחקים הטובים ביותר בהם שיחקתי אי פעם. פשוט לא נמאס לי ממנו, גם אחרי שסיימתי את מצב ה-Tour וצפיתי בכתוביות הסיום. כאשר אני לבד, אני משחק ב-Challenges, מתאמן על שירים ומנסה לעלות בדרגות קושי. יש לי תחושה ממשית של התקדמות בעוד אני מצליח שירים קשים יותר ויותר. המשחק הוא מהנה יותר בדרגות הקושי הגבוהות, כי מנגנים יותר תווים, והאשליה שאתם באמת מנגנים את השיר הופכת לאמיתית יותר.
אבל השוס האמיתי הוא עם חברים, בלהקה מלאה. כי אז אפשר לעשות אחד על השני פוזות של רוק סטארים. דהיינו, לצרוח לתוך המיקרופון כמו הקורט קוביין שאתם לא, בעוד החבר שלכם מחליק על הרצפה עם הברכיים ודופק סולו גיטרה כמו הסלאש שהוא ממש לא. בקיצור, כולם מתנהגים כמו מטומטמים. וזה נפלא.
2. Left 4 Dead
Valve האלו. כמה כשרון בחברה אחת, תגידו לי? איך הם עושים את זה פעם אחר פעם בעוד חברות אחרות תמיד נופלות בשלב מסוים לתהום הבינוניות? Left 4 Dead הוא עוד הברקה שלהם, ומשחק ה-Multiplayer של 2008 עבורי.
"מה זה החרא הזה?", שאל אותי מישהו ששיחק בדמו לבדו. עוד משחק שהורגים בו מלא זומבים? נו, באמת. ניסיתי להסביר לו שלשחק ב-Left 4 Dead עם בוטים זה כמו לשחק פינג פונג עם עצמך. זה פשוט לא עובד. עם עוד שלושה חברים, לעומת זאת – וואו. כפי שעידן הסביר, האחווה שנוצרת כששמים כמה חברים בסיטואציות בלתי אפשריות, היא משהו שלא ראיתי באף משחק אחר. Left 4 Dead מאלץ אתכם לעזור זה לזה ולהיאבק בשיניים כדי שכולם ישרדו. נסו להתמודד לבד עם גל של זומבים שמגיע אחרי שהקיא עליכם Boomer ותבינו למה אני מתכוון.
אה, ודקל? סליחה שפוצצתי לך את הראש עם שוטגאן. זה רק כי אתה שמן.
3. העולם על פי אינטל
כן, נו, זה קצת יומרני להזכיר את הבלוג שאני כותב בו, אבל עדיין. יש לי הרגשה שמשהו טוב קורה כאן. מאז שעזבתי את גיימר הייתה חסרה לי קהילה שבה אני אוכל לכתוב על משחקים, ולהתווכח עם אחרים. תבינו, אני מסוג האנשים שחייב לבלבל למישהו את המוח אחרי שאני משחק במשהו מגניב, או מתעצבן ממשהו מטומטם. אני חושב שהשנה "העולם על פי אינטל" כמעט ולגמרי מילא את החסך הזה שלי. אז תודה לזיירמן שהקים את הבלוג, ותודה לכם, שהסכמתם שנבלבל לכם את המוח.
ומצד שני…
Steam. אני שונא שונא שונא שונא את התוכנה הארורה. למה לעזאזל חבורת גאונים כמו Valve לא מצליחה לתקן את הדבר השבור והמחורבן הזה? תארו לעצמכם את התמונה הבאה: שבת בערב. קבענו לשחק Left 4 Dead בשעה 17:00. משעה 15:00 אני מנסה להתחיל להתחבר ל-Steam. לא מצליח. מוחק הכל, מתקין מחדש, ריסטרט למחשב, נאדה. בסוף מצליח להתחבר, רק כדי להפעיל את המשחק ולקבל את ההודעה: This game is currently unavailable.
מה לא זמין?! אחותכם לא זמינה!!! אני שילמתי 45$ על המשחק ועכשיו הוא לא זמין? גררר. בסופו של דבר עוברים יומיים שלמים מהרגע שבו רציתי להתחיל לשחק במשהו, שרכשתי במיטב כספי, עד הרגע שבו המשחק מסכים לעלות. וזה באמת משהו שאינו מתקבל על הדעת.
אני דווקא די חיבבתי את Steam בהתחלה. זו תוכנה שיש לה המון פוטנציאל לאגד בתוכה את כלל משחקי ה-PC ולהפוך אותם להרבה יותר נגישים עבורכם, מכל מחשב בו תימצאו. שלא לדבר על הנחות משמעותיות במחירים, פה ושם. הבעיה היא שהמשחקים ממש לא נגישים, וכרגע מה שאני רוחש כלפי Steam זה בעיקר שנאה יוקדת. כעת, כשיש לי ברירה, אקנה את כל המשחקים שלי מחוץ ל-Steam.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 11:36
דווקא הגיטר הירו החדש (WORLD TOUR) עשה התקדמות יפה, אפשרות לחבר תופים/בס/מיקרופון, להוריד שירים חדשים מקוריים, או כאלו שהכינו שחקנים אחרים, ואפילו אפשרות ליצור שירים בעצמך.
כדאי לך לבדוק את זה, יש לי את זה ל WII ואני מבסוט
כיף לשחקים מול אנשים באינטרנט 😛
31 בדצמבר, 2008 בשעה 12:43
ואני לא מבין איך זה שמעולם, אבל מעולם לא נתקלתי בבעיות כאלה עם סטים. לפעמים הוא נתקע לי, זה כבר קרה, אבל שעות שאתה נעול מחוץ למשחק כמו ב- WoW? מעולם לא.
סטים עושה קולות של הפיכה למונופול דה-פקטו, לפחות מחוץ לארה"ב, לא רק בגלל אוסף המשחקים אלא יותר בגלל המבצעים וכל מה שמסביב – השרתים, הרשת החברתית שרק בחיתוליה.
אני רואה את המערכת הזו תופסת מקום יותר ויותר חשוב בשנים הקרובות. אז אולי כדאי פשוט להתרגל אליה.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 14:54
לא חוויתי עדיין נפילות של סטים, אבל מהירות ההורדה (למרות שהשרת עכשיו בארץ!) לא הייתה אופטימלית כשהורדתי את פורטל. מצד שני, לפי התגובות בפורומים הישראלים, כנראה שהיה עומס גדול.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 17:58
סטים בדרך כלל נחמד אלי אבל גם לי היו האטה מרשימה למדי שלשום
ולא כל כך בטוח שזה יהפוך למונופול מחוץ לצפון אמריקה (כי גם מקסיקו וקנדה באותה סירה) עכשיו עם מה שקורה עם מחירים ביורו (או שזה דוקא מוריד אותם?)
ואם כבר מדברים בשביל מה צריך את חברות ההפצה בסטים? יש להן איזה חוזה עם חברות הפיתוח שמותר להם להפיץ את המשחק רק באישורם?
31 בדצמבר, 2008 בשעה 18:06
דוד – גם ב- Rock Band 2 יש את כל האופציות האלה. חוץ מליצור שירים בעצמך.
יובל – אני עם דורון בקטע הזה. יש תקופות בעייתיות יותר ובעייתיות פחות, אבל לא-מעט פעמים קיבלתי את ההודעה המעצבנת שדורון רשם עליה כאן. זאת ההודעה האחרונה שאתה רוצה לראות בתגובה למשחק ששילמת עליו את מלוא כספך.
דורון – תודה, גם אני שמח שהקמתי את הבלוג. לשנה הבאה בדומיין משלנו! או משהו.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 18:55
יש לי כמה דומיינים, אני מוכן לנדב לכם אחד במחיר סימלי של פרסומת גוגל אחת
פרטים באי-מייל
31 בדצמבר, 2008 בשעה 21:22
אגב ובלי קשר לכלום – זה נדמה לי או שאף אחד בבלוג המצויין הזה לא שיחק פה ב- King's Bounty: The Legend?
דרוש תיקון ומהר.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 22:48
יובל – זה נכון, באמת לא שיחקנו ב- King's Bounty. אני מניח שנתקן את זה… אה…כשיהיה לי קצת זמן פנוי?
31 בדצמבר, 2008 בשעה 23:32
לפחות תנו מבט בדמו, הוא עושה עבודה מצויינת.
תהיו בני אדם, אל תתעלמו ממשחק משובח רק בגלל שהוא רוסי.
אגב, בהחלט אחד מחמשת המשחקים הטובים של השנה.
31 בדצמבר, 2008 בשעה 23:54
נו, באמת. אנחנו לא מתעלמים מאף משחק בגלל שהוא רוסי.
1 בינואר, 2009 בשעה 10:23
רגע רגע, אם כבר משחקים רוסים שמתעלמים מהם אז יש עוד משהו ישן שכדאי לציין פה:
http://www.trygames.com/game/aff=egames/vid=7c8855369cc9ac044c7a339c004c4f7d/door=
Space Rangers 2: Rise of the dominators.
משחק הRPG-אסטרטגיה-יריות-סימולציה-הרפתקאות-טקסט הכי טוב שאף אחד לא שיחק בו אף פעם (וזה למרות שהוא קיבל ביקורות מצויינות).
כמו Spore רק הרבה יותר טוב. כלומר, הרבה יותר קרוב לStar Control 2.
1 בינואר, 2009 בשעה 14:27
וואו
הורדתי את הדמו וזה הרבה פחות גרוע מheroes. אפילו טוב.
המשחק לוקח את עצמו הרבה פחות ברצינות.
יש קמפיין לשחקן יחיד של ממש ולא רק מפה להסתובב בה כשמדי פעם פוגשים גיבור של האויב.
ועוד די הרבה פרטים קטנים שקשה לשים עליהם את האצבע (משהו במערכת הקרב למרות שזאת כמעט העתקה אחד לאחד פשוט יותר כיף)
ממה שראיתי עד עכשיו אני מצתרף להמלצה
1 בינואר, 2009 בשעה 17:56
אני צריך להפסיק לדבר על הרשמים הראשונים שלי בשלב כל כך…ובכן ראשוני
בטח שיש שם מפה להסתובב בה אבל אני עדיין חושב שזה מבוצע בצורה טובה יותר מבסדרת "גיבורים של כוח וקסם"
טוב אני יפסיק לברבר כאן. אחרי הכל זה התפקיד של בעלי הבלוג. 🙂
1 בינואר, 2009 בשעה 22:21
לגיא – אלה אותם מפתחים שיצרו את שני המשחקים.
4 בינואר, 2009 בשעה 1:01
יובל, אני לא בטוח לגבי המפתחים. אני יודע רק שהמפיצה היא אותה מפיצה.
4 בינואר, 2009 בשעה 12:28
אלא גם אותם מפתחים 🙂
4 בינואר, 2009 בשעה 12:28
*אלה