אם שיחקתם Vampire: The Masquerade – Bloodlines אתם בוודאי זוכרים את הסצינה המצמררת בבית הרדוף, הרגע הזה שבו ראיתם רוח של נערה רצה בתוך הבית לחלקיק שניה ואתם לא באמת בטוחים אם ראיתם את זה או שזה הפחד שמתעתע בכם. Layers of Fear הוא בדיוק הסצינה הזו, רק שמן הסתם הוא קצת יותר מסתם קטעון. זה אומנם לא משחק ארוך, רוב הסיכויים הם שתסיימו אותו באותו יום שתתחילו ולא רק בגלל שלא תוכלו לעזוב אותו. זה משחק שמספר סיפור שיקפיא את הדם שלכם, ואני אומנם פחות מתחברת לז'אנר משחקי אימה שבו אני לא יכולה לירות בדברים, אבל לא יכלתי להתנתק ממנו.
תחשבו רגע על סרטי האימה שבהם הדמות הראשית הולכת בבית נטוש ומגלה סודות מצמררים מן העבר. כל קטע מקלף עוד מידע על העלילה וככל שאתם חופרים עמוק יותר הפחד מתגבר ויותר קשה לכם לעזוב אפילו שאתם יודעים שמשהו רע הולך לקרות. ב- Layers of Fear אתם הדמות הזו. המשחק לא חושף יותר מדי – אנחנו לא יודעים מי זו הדמות שאותה אנחנו משחקים, רק קווים כללים. לפי הטכנולוגיה והעיצוב (הבאמת מרשים) של הבית זו כנראה המאה ה-19, אתם צייר מקצועי, אלכוהוליסט, שחי לבד בבית… ואולי לא. קשה מאוד לחשוף יותר מזה מבלי לספיילר, כי כל מטרת המשחק היא בעצם ללכת בתוך הבית, לחטט בחדרים ובמגירות ולמצוא עוד ועוד חפצים ומכתבים שמספרים לכם מה בעצם קרה בבית הזה.
כל חפץ בעל משמעות שתרימו ינגן קטע קול מהעבר, ולאט לאט יקלף קווים לדמות שאותה אתם משחקים. אז למה זה כיף אם אי אפשר לעשות הרבה חוץ מלהסתובב בתוך הבית ולחטט בדברים? קודם כל, כי העלילה באמת באמת מרתקת. היא לא רחוקה מלהיות סיפור של אדגר אלן פו, ואני לא אהיה מופתעת לגלות שהוא היה ההשראה לכתיבת המשחק. זה לא רק משחק אימה, זה משחק אימה פסיכולוגי, והמשחק חושף את זה די בגלוי. יחד עם זאת, הוא נתון לאינטרפטציה אישית. הבית משתנה בזמן שאתם מסתובבים בתוכו, הזכרונות שלכם רודפים אחריכם, ואולי גם דברים אחרים – אתם לא באמת יכולים לדעת. פה ושם תצטרכו לפתור פזלים כדי לחלץ את עצמכם ממצבים מביכים ואה כן… אם במקרה תקחו פניה לא נכונה במסדרון זה יכול להיות קצת… לא נעים.
הדבר שבאמת הרשים אותי במשחק, מעבר לרגעים מפחידים ומקפיצים, זה הגרפיקה. ואני לא מתכוונת מבחינת רמה של חדשנות או ריאליזם. זה לא המשחק עם הגרפיקה הכי מדהימה שאי פעם תראו מהבחינה זו, אבל הולך להיות לכם מאוד ברור שיצרני המשחק הם אנשים שאוהבים ומבינים באומנות (וכנראה גם פסיכולוגיה). מדובר בחייו של אמן מקצועי, לכן כל הפרטים הקטנים מושקעים, כל ההתרחשויות ברקע בזמן שייש אינטרקציה כלשהי הן מטאפוריות והן באמת מרשימות. הסתובבתם לרגע? החדר יתעוות, הצבעים ישתנו ומשהו מגניב או מפחיד יקרה. אז תפקחו את העיניים טוב טוב כשאתם נכנסים לחדר.
Layers of Fear הוא משחק מיוחד לאנשים שאוהבים אימה, אוהבים סיפורים, אוהבים לחקור ואוהבים לחוות. הוא לא משחק קונבציונלי וגם די ברור שמטרת המשחק היא לא לנצח אלא להגיע אל סוף הסיפור. החוויה הראשונית בטח לא תחזור אחריי שתסיימו אותו… אבל בכנות? אני חושבת שהוא בכל זאת יחזיק גם בסיבוב שני.
את Layers of Fear ניתן לרכוש דרך Steam ב- 20$. הוא לגמריי שווה את זה.