לא תאמינו מה קרה! שערוריה! זוועה! חברת פיתוח משחקי מחשב גדולה התייחסה לחלק מהפידבק שהיא קיבלה!

התקרית המזעזעת התרחשה בסוף חודש מרץ, כשאחד המשתמשים בפורומי הפידבק לבטא של Overwatch (ה- FPS מרובה-המשתתפים של בליזארד), התלונן על אחת מפוזות הניצחון של אחת הדמויות במשחק. הדמות היא הלוחמת בעלת יכולות השליטה-בזמן, טרייסר. פוזת הניצחון היא, ובכן, תחת.

המשתמש המתלונן, המכונה Fipps, מציין מפורשות שאין לו באמת בעיה עם תחת, אבל הוא מסביר שזה לא מתאים לדמות. טרייסר, הוא טוען, היא דמות חצופה וקצת ילדותית ומשעשעת, ופוזת הניצחון הזאת לא מכילה אף אחד מהאלמנטים האלה. פוזת הניצחון הזאת היא פשוט, ובכן, תחת. והמעצב הרשאי של בליזארד הסכים איתו, ואמר שכן, סבבה, אנחנו מורידים את הפוזה הזאת. זה גרם לבלגן בפורומים, דיבורים על כך שבליזארד "נכנעת" לאבירי הפוליטיקלי-קורקט ומקריבה את החזון האומנותי שלה בשביל לספק מיעוט קולני (כמה אירוני, אבל נגיע לזה אחר כך). אז הוא השאיר תגובה ארוכה יותר, שבה הוא מסביר, בפירוט, שהם גם לא ממש אהבו את פוזת התחת, והפידבק ש- Fipps השאיר להם בפורומים עזר להם להגיע להחלטה להסיר אותה, ושבדיוק בשביל פידבק מהסוג הזה הם עושים בטא בכלל, והם לא הקריבו את החזון האומנותי שלהם בשביל לספק משתמש אחד, ואולי תרגעו כבר עם כל ההאשמות האלה.

מי שחשב שפה הסיפור הזה נגמר כנראה חדש בכל הקטע הזה של האינטרנט.

במהלך חיי, זכיתי לראות הרבה אנשים (וגיימרים בפרט) מתרגשים משטויות באינטרנט. אבל תנועת ההתנגדות להסרת הפוזה שהתחילה לצוץ בכל מקום היא ללא ספק בין האידיוטיות. החבר'ה האלה מצליחים ליפול בכמות מרשימה של כשלים לוגיים ולהפגין אדישות מוחלטת למה שבאמת קורה כשמפתחים משחקים, והעובדה שהם עושים את כל זה רק בשביל פוזה אחת של דמות אחת (במשחק שגם ככה יש בו כמה וכמה הזדמנויות לצפות בטוסיק נשי בטייטס) היא פשוט מביכה.

מאיפה להתחיל?

נתחיל בזה שפיתוח משחקים הוא לא עסק דמוקרטי. גם אלה שלוקחים את התגובה של מעצב המשחק כפשוטה ולא חושבים שהוא משקר להם או שיש כאן איזה מהלך מתוזמר-היטב של תנועות פמיניסטיות נופלים בכשל הלוגי של ״אז מה אם מישהו אחד אמר שהוא לא אוהב את הפוזה? יותר אנשים כן רוצים להשאיר את הפוזה!״ (הם גם נופלים בכשל הלוגי של להניח שקבוצת חובבי הפוזה גדולה יותר רק כי הם מגיבים יותר באינטרנט, אבל נשים את זה בצד). ואז הם מגיעים לשלל סיבות מופרכות שבגללן מעצבי המשחק מקשיבים יותר למיעוט שלא אוהב את הפוזה מאשר לרוב שכן אוהב את הפוזה.

רק שממש לא צריך ללכת לחפש סיבות בכוח. אין לחברות משחקים, או לבליזארד בפרט, מדיניות כוללת של אימוץ הפידבק שהן מקבלות. אין שום דבר דמוקרטי בתהליך הפיתוח של משחקים. יש חזון. יש מפיק. יש לחץ של חברת הפצה וועדות ומנהלים בעשרות דרגות שכר שונות שמחליטים מה שהם רוצים לעשות. בדרך כלל, התפקיד של הקהל בסיפור מסתכם בזה שחברת ההפצה חושבת "האם אנשים ישלמו על זה?". גם כשהקהל הרחב מקבל הצצה לתוך תהליך הפיתוח וקבלת ההחלטות, התפקיד שלו בסיפור הזה הוא לא-פורמלי. חברות יכולות לאמץ את הפידבק שלו, או לזרוק אותו מהחלון. אם אתם עושים את ההשוואה לדמוקרטיה, תעשו את ההשוואה הזו מהבחינה שמהרגע שהנציגים שלכם מגיעים לכנסת, הם עושים את מה שבא להם כל עוד הם חושבים שזה לא יפחית את סיכוייהם להבחר שוב.

מצד אלה שכן הבינו שאין שום דבר דמוקרטי בתהליכי הפיתוח של משחקים עדיין יש לא-מעט אנשים שמתנגדים לכל המהלך. הרבה מהם – כי הם מקדשים את ״הזכות לחופש יצירתי של המפתחים״. לרוע המזל, הטענה הזאת, כשהיא מגיעה מצד גיימרים ותיקים, נשמעת גם תמימה וגם צבועה.

תמימה – כי זה ממש תמים לחשוב שמישהו במשרדים של בליזארד עושה מה שבא לו, בלי שהדבר הזה יעבור דרך שש ועדות, ארבעה עורכי דין, 2 מנהלי ביניים ומנהל בכיר אחד. כל חברה שמפיצה משחק לקהל הרחב מתפשרת מהרגע הראשון על מנת להגיע לקהל הזה, לזכות בדירוג הצנזורה המתאים, ולא לעצבן כל מיני בעלי זכויות, בעלי מניות או סתם את האנשים שאחראים על קונסיסטנטיות בקרב המוצרים של החברה. צבועה – כי גיימרים עושים את זה כל הזמן. זוכרים את הסערה מסביב לסוף של Mass Effect 3? איפה היה החופש היצירתי של החברה אז? ולמה כשבמקרים כאלה החברות נכנעות למיעוט הקולני זה נחשב נצחון צרכני נפלא?

קל להביא את זה למקום של סקסיזם או שוביניזם או כל מיני דברים אחרים שמסתיימים ב- ״איזם״, אבל לי בעיקר נראה כאילו הסיבה שכל מיני גיימרים כל כך זועמים על המהלך הזה היא שבליזארד הודתה בפה מלא שיותר אכפת לה מאנשים אחרים, אנשים שהם לא ״קהל היעד הסטנדרטי״ של המשחק (באופן מסורתי הייתי כותב פה "נשים", אבל העניין הוא שזה חל פחות או יותר על כל דמוגרפיה שבליזארד לא כיוונה אליהם את המשחקים עד עכשיו), מאשר הגיימרים (וגם הגיימריות!) המעריצים הכבדים. כשזה מתחבר לכל אירועי השנים האחרונות (לא נזכיר את השם המפורש, אבל זה הלחם של 2 מילים, 9 אותיות, מסתיים ב״גייט״), זה גורם ל… התפרצויות. מילא שמקשיבים לאנשים שאנחנו לא מסכימים איתם, אבל אנשים ״מבחוץ״? שלא שייכים לגרעין הקשה? שבליזארד ככה תבגוד בנו עם הקז'ואלים המטונפים האלה? זה כבר מוגזם.

הו, חלקם כמובן מודים שהורדה של פוזה אחת מ- Overwatch היא לא כזה סיפור גדול. לדבריהם, הם לא חוששים מזה. הם חוששים מ״מדרון חלקלק״. וזה, תסלחו לי, אחד הטיעונים הכי מפגרים ומאוסים שגיימרים משתמשים בהם – לא רק בנושא הספציפי הזה, אלא במגוון רחב של נושאים כמו DLC ומשחקי Early Access.

הבעיה עם טיעון המדרון החלקלק היא שהוא מניח, בבסיס שלו, שמשחקי מחשב ווידאו הם איזשהו מוצר יסוד כזה שאין ברירה אלא לקנות אותו ושכל מפתחי המשחקים מיישרים קו כל הזמן בלי הפסקה. ההנחה הראשונה מסריחה מפריווילגיות. ההנחה השנייה לא מחוברת בכלל למציאות. ובכל זאת, הטיעון הזה נזרק כל הזמן (לעיתים עם איזשהו ניחוח קונספירטיבי) כדי לבקר כל צעד כחלק ממגמה מסוכנת שתוביל לכך שבעתיד נשלם 500$ על כל משחק, נשמש כעבדי המטריארכיה ולא נשחק בשום דבר יותר מיני או אלים מהטלטאביז.

ואתם יודעים מה הכי מצחיק? שאחרי כל הרעש והצלצולים האלה, התנוחה החדשה של טרייסר מציגה לא פחות בגאון את התחת שלה. ועוד עם ציצי-צד כתוספת. אני לא בטוח אם בליזארד ניסתה לרצות את כולם, להטריל את כולם, או סתם לעשות רעש כדי לפרסם את Overwatch (כאילו שהיא צריכה את זה), אבל בדרך היא חשפה עוד קצת כמה חשיבות עצמית מלווה באגו שברירי יש לחלקים מקהילת הגיימינג.

בינתיים, בלחץ הקהילה שמאוד אכפת לה מהעצמאות היצירתית של מפתחי המשחקים, חברת Beamdog הסירה בדיחה על חשבון גיימרגייט מההרחבה ל- Baldur's Gate שהיא פיתחה השבוע, ורוב הקהילה קיבלה לגמרי את ההסבר שהמשפט הזה הוסר כי הוא לא מתאים לדמות, לפני שהיא עברה להתעסק בשינוי גודל התחתונים של טינאייג'ריות ב- Star Ocean 5. זמנים כאלה מזכירים לי איזה כיף זה להיות גיימר.