בסוף שבוע שעבר, התחילו להתחוור לי המימדים של בעיה חמורה ביותר: אני לא מסוגל לנטוש את Guitar Hero. חברים טובים דאגו לכך שיהיו לי שני משחקי Guitar Hero בבית, ובמשך כחודש לא הצלחתי להביא את עצמי לשחק כמעט בשום דבר אחר. ללא ספק, המצב הזה היה צריך להשתנות. המירוץ שלי ל- Expert, חשבתי לעצמי, יכול להמשיך גם בתדירות יותר נמוכה. אבל הייתי צריך למצוא משחק ממכר אחר. משהו שיעקור אותי בצורה חזקה מ- Guitar Hero, אבל גם יהיה מספיק קצר כדי להרוס לי רק ימים בודדים מהחיים.
את השם של המשחק שיצליח לעשות את זה שמעתי ב"המשחקיה". קוראים לו Gemcraft.
Gemcraft הוא משחק מהז'אנר הידוע והאהוב (?) של משחקי Tower Defense. כמו Desktop Tower Defense הקלאסי, הרעיון ב- Gemcraft הוא להתמודד עם שורה של מפלצות שחוצה את המסך לאורך מסלול באמצעות בניית "מגדלי שמירה". אבל ב- Gemcraft, מגדלי השמירה בפני עצמם לא מספיקים. אתם צריכים למקום במגדלי השמירה האלה "יהלומים" שכל אחד מהם יעניק התקפה אחרת למגדל השמירה בו הוא ממוקם.
אבל כמו בכל משחק מוצלח, כמות האפשרויות שלכם הולכת לגדול בהדרגה ככל שתתקדמו במשחק. כבר מהרגע הראשון – אתם מסוגלים לאחד בין יהלומים שונים, במטרה ליצור יהלומים חזקים יותר או יהלומים עם כמה כוחות מיוחדים. אבל ככל שהדמות שאתם משחקים תעלה בדרגות (ועוד שניה נדבר גם על זה), תוכלו גם ליצור יהלומים חזקים כאלה ללא הצורך לאחד יהלומים חלשים יותר, או אפילו להתחיל עם היהלומים האלה בתחילת השלב. ואם באמת תהיו נואשים, תוכלו פשוט לקחת את אחד היהלומים שייצרתם ולהטיח אותו במפלצות ישירות, ובכך להציל את עצמכם ממצבי ביש בעיתיים במיוחד.
העליה בדרגות נעשית באמצעות השגת ניקוד גבוה ככל האפשר בכל שלב ושלב. ככל שתחסלו מפלצות מהר יותר, כך תקבלו יותר ניקוד על חיסולן, כשהמפתח להשגת כמות ניקוד מסיבית באמת טמון ב"זירוז" של גלי המפלצות. כלומר, אם תגרמו לעשרה גלים של מפלצות (במקום גל בודד) לתקוף אתכם באופן סימולטני, תזכו לכמות נקודות גדולה במיוחד… בהנחה שתצליחו לשרוד את העובדה שאתם מותקפים כעת על ידי עשרה גלים של מפלצות. לאחר שתעלו בדרגות, תוכלו לקנות מספר "כשרונות" שיקלו את חייכם בשדה הקרב במגוון דרכים. כמו כן, לכל מסך יש ניקוד יעד, שהגעה אליו תעזור לכם לחשוף מסכים סודיים חדשים. המטרה במשחק היא לסיים כמות צנועה של כמה עשרות מסכים.
והנה מגיעה האזהרה: כפי שבוודאי הצלחתם להסיק מהפסקאות הראשונות בפוסט הזה, המשחק הזה ממכר. מהרגע שהתחלתי לשחק בו, לא הצלחתי לעשות שום דבר אחר עד שסיימתי אותו לחלוטין. כלומר – עד שהגעתי ל"ניקוד היעד" בכל שלב, וסיימתי כל מסך ומסך סודי ב- Gemcraft. המשחק הזה הצליח להרוס לי כמה ימים טובים, בשעה שעבדתי על מנת לסיים אותו.
העניין הוא שזה לא תמיד היה ממש כיף. יש ל- Gemcraft כמה יתרונות שהופכים אותו לכיפי הרבה יותר מ- Desktop Tower Defense: הוא מורכב ממסכים קצרים, ולא ממסך אחד ארוך (או ליתר דיוק, אינסופי). אם נכשלים בו מאבדים, במקרה הגרוע, כמה דקות של עבודה ולא כמות של זמן שמתחילה בכמה דקות ונגמרת בשעתיים וחצי. הוא גם קצת יותר מגוון ומלא אפשרויות מ- Desktop Tower Defense. מהסיבה הזו, הוא הצליח להחזיק את תשומת הלב שלי למשך יותר זמן. הוא פשוט משחק טוב יותר.
אבל הוא סובל מחסרון קריטי אחד שמצליח לפגוע בו מאוד: בעייתיות באיזון. המשחק לא מעלה את רמת הקושי שלו מספיק ככל שאתם מתקדמים בו, ובמקום להתקדם ולהעשות קשה יותר, מלבד כמה נקודות מקומיות של תסכול, הוא נעשה קל יותר ככל שאתם עוברים בו מסכים. אבל ספציפית, מהרגע שהדמות שלכם עוברת את דרגה 40 ומסוגלת להתחיל כל שלב עם היהלומים החזקים ביותר בסדרה, רמת הקושי צונחת לרצפה. מהרגע שעברתי את דרגה 40, עברתי את כל המסכים עם "ניקוד היעד" כבר בניסיון הראשון (מלבד המסך האחרון, אותו הייתי צריך לנסות פעמיים).
ולמרות האתגר הלוקה-בחסר הזה, לא הצלחתי לעזוב את Gemcraft. שיחקתי במסך אחרי מסך, עד שסיימתי אותו לחלוטין. ואז קמתי מהמחשב בצעקות של "יש! אני חופשי!". בשורה התחתונה, אני ממליץ על Gemcraft – אבל רק בהנחה שאתם מתאפיינים באופי קצת יותר חזק משלי, ומסוגלים לעזוב את המשחק קצת אחרי שאתם מגיעים לדרגה 40.
6 בפברואר, 2009 בשעה 8:54
משחק נהדר. בשביל להעלות את האתגר, נסה לשחק בו כשהמהירות מוגברת.
6 בפברואר, 2009 בשעה 9:21
כן, אבל שמת לב להודעה בסוף? יהיה פרק המשך.
6 בפברואר, 2009 בשעה 11:48
מוזר – באופן עקרוני אני מסכים איתך לגמרי, אבל החוויה שלי מבחינת הקושי של המשחק היתה מאוד שונה. גם אני שיחקתי ב-Gemcraft עד שסיימתי אותו (אם כי אני לא אובססיבי מספיק כדי לנסות להגיע בכל רמה לניקוד המקסימלי), וגם אני מצאתי את עצמי עושה את זה למרות שלפעמים לא ממש נהניתי מזה, תופעה שבדרך כלל אני חסין לה. אבל, אולי משום שלא טרחתי להבין בדיוק איך המשחק עובד בהתחלה, לא הרגשתי שהמשחק הולך ונהיה קל יותר ככל שמתקדמים. הוא נשאר קשה – גם ברמות הגבוהות, כאחרי שבניתי "נתיב מוות" מוקף במגדלים עם האבנים הכי חזקות שיש, שהייתי בטוח שאף אחד לא ישרוד אותו, פתאום בא איזה בוס ענקי ועבר אותו כשהוא סופג את כל היריות בקלות. זה תמיד היה אתגר, וכמעט תמיד הבוסים הגדולים חוסלו רק ממש ליד קו הסיום. חוץ מברמה האחרונה, שהיתה די קלה וסיימתי אותה בניסיון הראשון.
כמו שאמרתי, מוזר.
6 בפברואר, 2009 בשעה 11:56
ripper – עשיתי את זה. 🙂
רד – החל מזמן מסוים בכל שלב, פשוט דאגתי שיהיו לי כמה אלפי נקודות מאנה ב"מאגר", ככה שגם אם יצור עקף את ההגנות שלי זה לא היה סיפור גדול. אולי זה ההבדל?
8 בפברואר, 2009 בשעה 20:18
יכול מאוד להיות שזה ההבדל. כנראה שהמשחק הוא קשה יותר כשהאסטרטגיה שלך היא לא משהו. 😀
23 בפברואר, 2009 בשעה 20:02
אוף, אני רוצה את החיים שלי חזרה…
אני עם עידן – מאז שהגעתי לרמה 40 אני מסיים כל מסך בקלות עם ניקוד היעד. 4 יהלומים ברמה 7 מכסים בערך הכל (בהמשך אני מוסיף עוד 2), ורק צריך לשחק עם הקצב שהיצורים מגיעים, ולהשקיע את כל הכסף בקסם שמאיץ את רכישת הניקוד והמאנה.
למזלי אני מסוגל להפסיק (קשה אבל אפשרי), מחר אני אסיים את העשרה מסכים שנשארו לי