כבר כמה שבועות לא יצא לנו לדבר על משחקים, בגלל כל מיני דברים מטופשים כמו E3 או אילוצי Real Life או שטויות כאלה. אבל חלקנו מבלים הרבה מהזמן הפנוי שלנו לאחרונה בלשחק Overwatch ולא יכולנו לחכות עוד. Prepare to attack!
להורדה (36:31, 50.1 מגה)
0:56 – אז מי זה עדן קופרמינץ? מה הוא עושה פה בכלל? האם למשהו שאנחנו עושים בכלל יש משמעות?
1:44 – רק למקרה שמישהו מכם בילה את כל השנה האחרונה במערה נידחת עם חיבור אינטרנט רעוע שקולט רק את gamepad.co.il, אנחנו מסבירים מה זה בעצם Overwatch.
3:14 – אנחנו מתחילים בדבר הכי בולט ומרשים במשחק, ותכלס בכל המשחקים של בליזארד בשנים האחרונות: האיכות הגבוהה של הדיזיין והפוליש, ובפרט השימוש הנדיב בסאונד בשביל לעזור לשחקנים להתמצא במשחק ולדעת מה קורה בכל רגע.
8:21 – נכון לעכשיו יש 21 דמויות ב-Overwatch, ואנחנו די פאנבויז של לפחות חצי מהן. זה בהחלט עוזר שהן מעוצבות מצוין ומאוד מגוונות ועם הרבה רקע ו-voice acting מעולה.
16:59 – אי אפשר שלא להזכיר את ה-loot boxes וכל ה-unlocks הקוסמטיים, במיוחד כשמדובר במשחק שעולה $40 (לפחות) מלכתחילה. ולפתוח דיון על microtransactions ו-DLC באופן כללי.
20:13 – כמובן שיש גם דברים שקצת מפריעים לנו ב-Overwatch, וכמובן שנדבר עליהם, מה נראה לכם. בעיקר דברים ספציפיים בעיצוב של חלק מהמפות, או בעיות קטנות בחלק מהדמויות (כמובן שבליזארד מוציאים פאצ’ים כולל שינויי balance).
27:16 – אז מה, esports?
30:30 – ולסיום: מי הדמויות החביבות עלינו? האם מיי היא חמודה או literally worse than Hitler? ולמה לעזאזל סימטרה מסווגת כ”support”?
28 ביוני, 2016 בשעה 3:56
פרק חביב ביותר!
אני עדיין לא בטוח איך אני מרגיש כלפי המשחק, אבל אנסה לתמצת את זה בנקודות.
גילוי נאות: אני משחק Team Fortress ב-8 השנים האחרונות, ומשוכנע שהוא משחק המולטיפלייר המוצלח ביותר ששיחקתי. ההשוואה עבורי עוד יותר בלתי נמנעת.
כמו כן, בעוד שב-Team Fortress צברתי למעלה מ-600 שעות משחק, ב-Overwatch שיחקתי אולי 25, כולל הבטא. הרבה נקודות שהפריעו לי כשהתחלתי לשחק בטים פורטרס התבררו כדברים שמאוד אהבתי במשחק אחרי שחציתי את רף 100 השעות, ויש סיכוי לא רע שזה יהיה המצב גם עם OW.
– המשחק מאוד יפה. המפות נראות נפלא! אני עדיין צריך וויז בשביל לנווט בהן.
– מאוד לא התחברתי לעיצוב הדמויות. חלקן שואבות יותר מדי השראה מסגנונות אנימה שונים, ואני פשוט לא סובל את זה. ידוע לי שאני בעמדת מיעוט.
– אין עוררין לגבי מכניקות המשחק, הן מצוינות. תקרת הסקיל בשמיים. יחד עם זאת, שתי נקודות שהפריעו לי: התנועה הדיפולטיבית פחות ורסטילית מב-Team Fortress, שבו לשחקן מיומן יש מגוון עצום של דרכים לנוע במפה (סטיקי ג'אמפ, רוקט ג'אמפ, סטרייפ ג'אמפ, פלייר ג'אמפ, קפיצה כפולה, משולשת, מרובעת, צ'ארג' וכו'). עם חלק מהדמויות של OW עשו דברים מעניינים, עם חלק.. פחות.
בנוסף, אני עדיין לא בטוח מה היחס שלי לתנועה מבוססת Cooldown. בעוד שאי אפשר לפסול את העומק הטקטי של סוג כזה של תנועה, אני נוטה להעדיף שתמיד תעמוד לרשותי יכולת שאוכל להשתמש בה כשארצה, במחיר מסוים (נניח, נקודות חיים).
– הרבה פעמים ה-Spawn יוצא מאוד רחוק מאיזור האקשן. אני משחק כבר רק ב-Community Maps מאוד ספציפיות ב-TF2, שקטנות בהרבה מרוב המפות הרשמיות, מהסיבה הזאת בלבד.
– Custom sprays. בטים פורטרס זה עובד מעולה בתנאי שאתה יודע פחות או יותר לאיזה שרת קהילתי אתה נכנס, ולכוון לשרתים שלא מאוכלסים על ידי בני עשר. כמובן, בשביל זה צריך שרתים קהילתיים.
– ה-Voicelines של הדמויות די נוראיות, גם בהתחשב בכך שחלקן סאטיריות. כשאני שומע "Die, Die, Die", או "With every death, comes honor. With honor, redemption", זה פשוט.. עושה לי רע. לעומת זאת, לשמוע באנטר כמו "I'm running circles around ya" ו-"They're gonna have to glue you back together.. in hell" רק ממריץ.
– עוד על הדמויות (יותר בהקשר ה-Lore ופחות במשחק עצמו): רואים שלכל אחת יש אישיות משלה, אבל ההבדלים בין כולן לא מאוד חדים, והדינמיקה ביניהן קצת meh (מן הסתם, זה גם משהו שקשה יותר לעשות עם 21 גיבורים לעומת תשעה).
וואלב ניצלו את ה-theme המגוחך של טים פורטרס כדי להקצין את הפגמים של הדמויות (למשל דמומן שיכור, פיירו תמים, סולג'ר משוגע מטאל-ג'קט), והציבו במרכז הבמה את היחסים בין הסקאוט להאבי, ההאבי למדיק, הסנייפר והספיי וכו'. נניח, היריבות טרייסר ו-Widow? לא ממש קרוב.
– אני לא מאוד מתחבר לרעיון של לפרק מספר יכולות להמון גיבורים, אלא יותר לרעיון של קלאסים שמחזיקים המון סוגים של חפצים שונים. דוגמה טובה היא חייל76, שהאולטימייט שלו היה יכול להיות Perk ב-COD, ולדעתי לא מצדיק דמות משל עצמו. לעומת זאת, סגנון המשחק של (כמעט) כל אחד מהקלאסים בטים פורטרס משתנה לחלוטין בהתאם ל-Loadout שבוחרים. שני Medics או דמומנס אקראיים ישחקו אחרת. יש גם חפצים שמצוינים ספציפית לסיטואציות מסוימות שהקבוצה נמצאת בהן, כמו ה-Huntsman, או ה-Bonk שמאפשר לסקאוט לחדור קבוצה שמתבצרת עם Sentry.
– אני צריך להתרגל ל-6v6. זה בהחלט יוצר משחקים יותר תחרותיים, אבל באיזשהו מקום, אני נהנה להיכנס לשרת פאבליק ב-Team Fortress בידיעה שאני יכול לשחק את האובג'קטיב, סתם לעשות שטויות, או פשוט לבחור דמות שאני רוצה לשחק שהיא לא בהכרח דמות שהקבוצה צריכה באותו הרגע.
נניח, בסצנה התחרותית של טים פורטרס, בה משחקים גם 6v6, אין מקום בכלל לדמות כמו הספיי – בדיוק כמו שבמשחק Quickplay בסיסי ולא תחרותי באוברווץ' אני מרגיש מאוד לא בנוח לשחק Widow.
28 ביוני, 2016 בשעה 7:26
אני ממש לא במצב לענות במפורט ל-wall of text הזה כרגע, אבל ברמה ממש כללית, נראה שאתה בעיקר מתלונן על זה ש-Overwatch הוא לא TF2. כמעט את כל הבעיות שציינת אפשר לסכם ב"זה צריך להיות יותר כמו TF2", אבל does it really? אנשים שרוצים לשחק TF2 יכולים לשחק TF2, הם לא צריכים את Overwatch בשביל זה.
ובנוסף קח בחשבון שזה ממש לא רק עניין של כמה שעות אתה אישית שיחקת במשחק. ל-Valve היו יותר מ-8 שנים לשפר ולשדרג את TF2 (וזה אם לא סופרים את הכמעט-עשור שהוא היה בפיתוח). זה אומר פאצ'ים ומודים ומפות ו-items ועדכונים ענקיים לכל הקלאסים וסרטונים ועוד ועוד. Overwatch יצא לפני חודש.
28 ביוני, 2016 בשעה 7:33
אה, ו-2 דברים קטנים לגבי הנקודה האחרונה שלך:
1) אולי אתה איכשהו נפלת על האחוז האחד מהמשחקים שהם ממש tryhard, אבל מהניסיון שלי וממה שראיתי ברדיט יש הרבה שטויות והרבה אנשים ששם בעיקר בשביל ליהנות. אני כבר ראיתי קבוצות של 6 Roadhog, או משחק שבו 2 אנשים בחרו ביחד Soldier ואז אני הצטרפתי וכתבתי בצ'אט "we're all soldiers now" ואז היינו כולנו Soldier לכל המשחק, ועוד כל מיני כאלה.
2) הסיבה שאין Spy במשחקים תחרותיים היא שכולם מתקשרים ברמה ממש טובה ויודעים איפה כל הקבוצה שלהם כל הזמן. לא ברור לי איך זה קשור ל-6v6 או ל-Widowmaker.
28 ביוני, 2016 בשעה 14:22
כן, יצאה מגילה. ניסיתי לרווח כהוגן 🙂
הבהרה מצדי – אני לא חושב שהנקודות שהעלתי הן בעיות של ממש עם המשחק, פרט לאחת או שתיים, אלא יותר הגיגים שבאים ממישהו שמאוד אוהב את Team Fortress. אוברווץ' הוא המשחק הראשון מזה שנים שאפשר למתוח בינו לבין TF2 קווי דמיון רציניים, וההשוואה ביניהם עוזרת לי להבין בדיוק *למה* אני אוהב את TF כל כך ומה אני מחפש במשחק מהסוג הזה.
אני לא מצפה מאוברווץ' להיות TF2, ודי שמח מהעובדה שהם כמעט לא מרגישים דומים בזמן משחק ושיש לי הרבה מה להגיד על הסגנון השונה שלו, כי זה אומר שבליזארד הלכה עם הרעיונות שלה במקום ליצור שיבוט משעמם. אני פשוט.. פחות מתחבר לחלקים ממנו. שוב, אני במיעוט – רוב העולם מתייחס אל המשחק כאל מתת אל, וזה בסדר גמור.
נק' ספציפיות:
– הנקודה על העדכונים של Team Fortress נכונה. בניגוד לרוב השחקנים, אני חושב שגרסת הוניל של TF2 לא היתה מחזיקה לטווח ארוך, ושהמשחק היום הרבה יותר עמוק. בכל זאת, נקודת ההתחלה של TF2, תשעה קלאסים, נראית לי הרבה יותר קורצת להוספת חפצים משני-משחק עתידיים מאשר ה-21 של אוברווץ'. יכול להיות שאתבדה.
– כן, אני זוכר רק פעם אחת שראיתי משהו קהילתי כזה שממש הצחיק אותי באוברווץ'. כנראה פשוט לא שיחקתי מספיק או שבאמת נפלתי על tryhards.
– אין ספק שיש לתקשורת הקבוצתית חלק, אבל מעבר לזה, כשיש רק שישה שחקנים, יש נטייה לבחור את ה-Competitive core classes מסיבה מסוימת. בדרך כלל אלה יהיו קלאסים ממש נחוצים ועמוד השדרה של הקבוצה, והליינאפ מורכב כמעט תמיד מדמו, מדיק, סקאוט וסולג'ר.
אפשר להשתמש ב-Spy בסיטואציות מאוד מסוימות, אבל כולם מבינים שהוא כנראה יותר נטל שבמשחק שאינו מרובה משתתפים. ככה אני מרגיש הרבה פעמים כשאני רוצה לבחור דמויות מסוימות באוברווץ'.
28 ביוני, 2016 בשעה 18:33
נראה שפשוט הייתה לי חוויה אחרת לגמרי… ממה שאני ראיתי אנשים עושים שטויות כל הזמן ובוחרים איזה דמויות שבא להם, בטח כשאין ranked mode עדיין.
ועכשיו יש לי זמן לכמה תגובות יותר ספציפיות:
– אני אישית מעדיף בהרבה את המודל של הרבה דמויות מאשר מעט דמויות עם מלא loadouts. כי אז כולם יודעים בבירור מה הדמות שלך מסוגלת לעשות. ברגע שאתה יכול לשחק את אותה דמות בדיוק עם כמה skill sets שונים לחלוטין, זה הורס לגמרי את ה-clarity ומעלה משמעותית את רף הכניסה וכמה תשומת לב צריך להקדיש לפרטים הקטנים בכל רגע. ב-MOBAs זה עובד כי גם ככה יש בהם המון מידע ועומק (ובגלל זה לדעתי הניסיון של HOTS לפשט את הנוסחה לא באמת עבד), אבל במשהו פשוט וקליל כמו team shooter זה בעייתי.
ואגב, בליזארד בהחלט מתכננים להוסיף עוד דמויות למשחק בעתיד.
– לעשות cherry picking לכמה שורות דיאלוג שמפריעות לך אישית לא באמת אומר כלום. יש ב-Overwatch המון אינטראקציות מגניבות בין הדמויות, והרבה דמויות שאינן סופר-רציניות כמו האנזו או Reaper. זה חלק מהגיוון של המשחק – לא רק סגנונות שונים של גיימפליי ודמויות מכל העולם ומבני גוף שונים, אלא גם סוגים שונים של אופי. אף אחד לא מנסה לטעון שבליזארד הם מומחים בדמויות עמוקות ו-nuanced, אבל גם TF2 לא בדיוק עדין בגישה שלו. ואם אתה מעדיף את הגישה הקומית הסופר-מוקצנת של TF2, אז אוקיי. לגיטימי. אבל זה לא בהכרח אומר ש-Overwatch הוא רע בקטע הזה.
ושוב, תזכור של-Valve היו 8 שנים להוציא סרטונים וקומיקסים וכו' כדי לפתח את הדמויות האלה. Overwatch רק יצא וכבר יש לו lore די מרשים ולכל הדמויות יש רקע ואישיות ברורה ויחסים עם דמויות אחרות, ואני בטוח שזה רק ישתפר בעתיד.
– ברור שיש חסרונות לתנועה מבוססת cooldown, אבל אתה מתעלם לחלוטין מהיתרונות. Overwatch מציע יכולות תנועה ממש מגניבות כמו ה-blink של טרייסר או ה-charge של ריינהרדט שבחיים לא היו עובדות אם היה אפשר להשתמש בהן כל הזמן. אתה אומר שהיית מעדיף "מחיר מסוים, נניח נקודות חיים" אבל קודם כל, זה לא "נניח", כי המשאבים *היחידים* שיש לך במשחק הזה הם חיים וזמן. ויותר חשוב, זה היה פותח פתח לכל כך הרבה בעיות. איך היית מאזן דמות כמו טרייסר, שצריכה להיות בתנועה כל הזמן אבל גם צריכה להיות מאוד squishy? מה היה מונע ממישהו לקחת Zenyatta ולזרוק orb of harmony על מישהו ובכך לתת לו חופש תנועה אינסופי? בדרך שבליזארד בחרו, של להפוך את התנועתיות לחלק מהדמות, הם עדיין יכולים ליצור דמויות עם חופש תנועה לא מוגבל (כמו Genji או Mercy) אבל גם דברים יותר מתוחכמים.
28 ביוני, 2016 בשעה 22:15
"המשאבים *היחידים* שיש לך במשחק הזה הם חיים וזמן" – לא נכון, יש גם scrap.
30 ביוני, 2016 בשעה 22:47
פרק נחמד והכל אבל אתם באמת מדברים ככה? כל משפט שני חייב להכיל ביטוי באנגלית? לרוב הביטויים שהשתמשתם יש תחליף סביר בעברית.
1 ביולי, 2016 בשעה 2:30
למעשה, כן, אנחנו באמת מדברים ככה. אני חי בניו יורק ועדן ואלון עובדים הרבה עם אמריקאים, ומעבר לזה שלושתנו קוראים ורואים סרטים ומשחקים משחקים וכו' בעיקר באנגלית כבר הרבה מאוד שנים.
וחוץ מזה יש בזה גם רכיב של העדפה אישית. יש אנשים שבשבילם טוהר השפה הוא מטרה נעלה והם יקריבו כמה שצריך לטובת זה. אני אישית בדעה שחלק מהתחליפים ה"סבירים" האלה הם מאוד מאולצים או חסרים מידה כלשהי של ניואנס, ומצד שני שלא מאבדים כלום מלשלב ביטויים באנגלית. (או שפות אחרות, אבל לאנגלית יש את היתרון של היותה lingua franca)
2 ביולי, 2016 בשעה 19:11
[…] 2016. אם אתם רוצים יותר מכמה מילים, אתם מוזמנים להקשיב לשלב הבונוס של הפוקדאסט שעסק […]
3 ביולי, 2016 בשעה 11:44
עופר, הרגת אותי עם התגובה האחרונה שלך.
הכנסת מונח איטלקי שמשמעו "שפה פראנקית" (יעני צרפתית) כדי להצדיק שימוש באנגלית בשיחה בעברית.
🙂