רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? לחצו כאן! לא רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? אמ;לק – אנשים מקבוצת הפייסבוק Working Gamers התנדבו לשרת ביחידת ה- XCOM שלי ולסכן את חייהם בשביל הסיכוי שאני אכתוב להם איזשהו סיפור מעניין ולא סתם אשלח אותם לשדה הקרב בלי מכנסיים. אני משחק על Commander Iron Man, ובינתיים, הרוב שורדים!
27/4/2035, Operation Potent Vanguard
משימת ה- Retaliation השניה שלי יוצאת לדרך! החייזרים הגיעו בשביל להראות לי מאיפה משתין הדג, ובשביל להגן על אזרחי המחתרת התמימים גייסתי את מיטב הלוחמים שלי! בראש ובראשונה, גיא ביטון!
״אני לא גיא ביטון המפקד!״
״אז מי אתה?״
״אלון שוורץ, המפקד! אני הרימונאי החדש!״
״איפה גיא ביטון?״
״אני לא יודע! הוא אמר לי שצריך להגיע לכאן בשביל להשמיד חייזרים, אז באתי! כי אני רוצה להשמיד חייזרים, המפקד!״
״ובכן, זה הכל טוב ויפה, אבל…״
״איפה החייזרים?! איפה?! תכוון אותי לחייזרים, ואני אדאג שהם יאכלו עופרת!״
״אין עופרת בכלי הנשק שלך. בכל מקרה…״
״אה! הנה אחד מהם! טינופת אדוונטית!״
״על מה אתה מדבר אנחנו עדיין בבסי-מקס?!״
מקס נכנס לחדר לבוש בקסדת קצין Advent.
"מקס? מה לעזאזל?!"
מקס פנה אלי ואל אלון בקול מהדהד: "הטיהור מתקרב! בשמחה נקריב את עצמנו למען ה- Elders! יחי ה- Adven-"
"מקס, סתום את הפה לרגע. אלון, תוריד את הנשק. עוד שניה החבר'ה האחרים הולכים להגיע לכאן ו…"
מהמסדרון נשמעו קולות מהדהדים שצעקו אחד על השני דברים כמו "שלי", "לא, שלי!", "אתה היית עם זה במשימה הקודמת", ואדם זיירה ויותם נוי נכנסו לחדר, רבים על ה- Shadowkeeper כאילו היה מדובר בכלי נשק שהשתמשנו בו מתישהו במשימות האחרונות. מקס חייך מתחת לקסדת ה- Advent שלו, ממלמל דברים בסגנון של "הריבים המטופשים שלכם יהיו המפלה שלכם. הקולקטיב ה- Advent-י הוא תקוותכם היחידה", אבל המלמול שלו נקטע באמצע בגלל שקליע מה- Bolt Caster של שקד ננעץ בקיר לידו. הוא הסתובב אליה, אבל היא התעלמה ממנו ובאה ישר לדבר איתי: "אני לא מאמינה שאתה שולח אותו איתנו למשימה! הוא פצצת זמן מהלכת! זה רק עניין של זמן עד שהוא ישתגע סופית ויתחיל לצלוף בנו בשם המאסטר הסקטוידי שלו!"
"שטויות, שקד, אני שולט בזה"
"איך אתה שולט בזה?!"
"הנה, תראי, זה די פשוט… היי, מקס?"
"הייל אלדר?"
"תקשיב, אתם יוצאים למשימה. משימה חשובה. חבורה של חייזרים וחיילי Advent התפצלה מהממשל הנאור והתחילה לחסל סתם כך אזרחים שומרי חוק ושבהחלט לא שייכים למחתרת. אנחנו צריכים שתעזור לנו לחסל אותם. למען הסדר הנאור של האלדרים, כמובן"
מקס הצדיע: "למען הסדר הנאור של האלדרים"
"כמובן"
"כמובן"
"כמובן"
ואז יותם חבט לאדם בראש ולקח לו את ה- Shadowkeeper.
בדרכם למטוס (אלון הגיע ראשון, ומיד התחיל לבצע סטים של כפיפות בטן כשהוא משתמש במשגר הרימונים שלו בתור משקולת להעלאת רמת הקושי), שקד הסתובבה אלי, והצביעה על מקס: "מהלך אחד לא נכון… ואני… אני…"
הנהנתי לעברה, "כן, אני יודע"
מעולם לא הייתי פסימי יותר לגבי סיכויי ההשרדות של המין האנושי.
הבעיה המשותפת לכל משימות ה- Retaliation היא שיש גבול מאוד לא ברור בין הרצון שלי למנוע מהאזרחים התמימים להפוך לדבק לבין הרצון שלי למנוע מהחיילים שלי להפוך לדבק. הבעיה הספציפית של משימת ה- Retaliation הזאת היא שזו הפעם הראשונה שבה נתקלנו במיוטון. מקס צעק לעברו "אחי!", אבל ניאות לירות על השותף ה- Advent-י של המיוטון כשהוא הבין שאם הם יורים עליו, חייל נאמן של הממשלה החייזרית, הם בטח בוגדים מטונפים שיש לחסל אותם.
בניסיון לא לשבור את קצב ההתקדמות שלי, אמרתי לאלון לירות על המיוטון Frost Bomb, כדי שאני אוכל לנצל עוד תור כדי לזוז כמה שיותר קדימה. בסופו של דבר מקס חיסל את המיוטון, מצטער על כך שיצור אצילי כל כך ביצע שגיאות חמורות כל כך.
שקד זזה קצת קדימה. העניינים מסביבנו נראו שקטים, אבל משהו נראה לה חשוד. היא הפעילה את ה- Scanning Protocol. מיד, מקס התחיל להבהב כאויב, אבל בשלב הזה באמת שאף אחד מאתנו לא חשב אחרת. חוץ ממנו, אחד האזרחים סומן בהילה אדומה מהבהבת.
Faceless.
או, כמו שאני קורא להם מעכשיו, "חומר גלם ל- Mimic Beacon".
חיסלנו אותו, אבל המצב התחיל להיות יותר מדי לחוץ. אנחנו לא מחסלים את החייזרים מספיק מהר, והם מחסלים יותר מדי אזרחים. זזתי קצת מהר יותר ממה שהייתי צריך, בצורה לחוצה למדי, הישר לזרועותיהם של חיילי Advent ו- MEC אחד. לא באמת הצלחתי להביא את החיילים שלי לזויות ירי נורמליות, אז כל מה שנשאר לי לעשות זה לסגת קצת אחורה ולחכות שהם יגיעו אלי. הם הגיעו. וירו עלי טיל.
חיסלתי אותם, לבסוף, אבל המצב נהיה לחוץ יותר. היו רק 6 אזרחים חיים על המפה. אני צריך להציל לפחות 5 מתוכם, ואני די בטוח שהקבוצה הזאת כוללת גם Faceless אחד נוסף. ואני יודע איפה הקבוצה האחרונה של האויבים נמצאת, אבל יהיה לי ממש קשה להגיע אליה בתור אחד וגם לירות עליה. לשמחתי, לא הייתי צריך לדאוג. כי מקס פשוט רץ לעברם בזרועות פתוחות תוך כדי צעקות "אחיי! הפסיקו את הטירוף הזה! בואו נתאחד ונחסל את XCOM ביחד!"
הם לא התרשמו. אז הוא זרק על המיוטון רימון. יותם ושקד חיסלו אותו אחר כך. לשמחתי, כוחותיי ניצלו רק כי ה- Stun Lancer של ה- Advent העדיף לתקוף אזרח תמים במקום אותם.
רגע, זה אומר שאין Faceless שני? כי אם כן, איך ייתכן שניצחתי?
ובכן, היה Faceless שני. אבל מסתבר שבניגוד לכל מה שחשבתי (גם במהלך הקלטת הסרטון!) ה- Faceless לא נספרים כאזרחים רגילים עד שהם מתגלים! זה מעולה, כי בזכות זה ניצחתי במשימה! אף אחד לא זכה לקידום ושקד *שוב* נפצעה קשה, אבל ניצחתי במשימה!
שמח, ומאושר, חזרתי לבסיס והתחלתי לגייס טירונים חדשים. בקרוב יהיה לי מעבדת Psi, אתם מבינים, ומישהו צריך לאפס למקס את המוח. אם זה לא מאוחר מדי.
11/5/2035, Operation Blood Hole
זה קצת מצחיק, הקטע הזה שאני חייב להשיג חפץ מאוד מסוים ממשאית של ה- Advent בשביל לעצור איזשהו Dark Event, אבל אני לא יודע באיזה Dark Event מדובר. אני לא יכול להסיק את זה מהחפץ שאני אמור להשיג, או משהו? אבל לא משנה, יש לי רימונאי עתיר-מוטיבציה (אלון שוורץ, כי גיא גידל 30 עציצים חדשים על האוונג׳ר כדי לספק לעצמו מקומות מחבוא חדשים), ריינג׳ר שהמוח שלו התפרק ומהלל את אדונינו החייזרים החדשים (מקס ויגדרוביץ׳), צלף-אקדוחן (יותם נוי), חובש (בוריס אוליאנסקי), וריינג׳ר שבעקבות הישגיו המרשימים במשימות הקודמות נהיה הבעלים הגאה של זוג מכנסיים חדשים – טל הורוביץ.
(מה שכן, לקח לי יותר מרבע שעה לעצור את טל הורוביץ, שרץ ברחבי האוונג׳ר עם המכנסיים החדשים שלו כדי להראות לכולם ״תראו מה קיבלתי! תראו מה קיבלתי!״, ולהסביר לו שהוא גם אמור *ללבוש* אותם.)
נחתנו בלאגוס, כשרק בניין אחד מפריד בינינו לבין המטרה. קלי קלות, לא?
אוקיי, יש MEC כבד בליווי של קצין על גג של בניין סמוך, אבל הם עדיין לא רואים אותנו. עדיין קלי קלות, לא?
הבעיה התחילה כשיותם התמקם על קצה הגג של הבניין – הישר בטווח הראייה של מיוטון ושני סקטוידים שחיכו לנו למטה. ואז ״הפעיל״ גם את המיוטון ושני הסקטוידים, וגם את ה- MEC והקצין ממקודם.
הדאגה הראשונה שלי היתה ה- MEC המחורבן הזה. מקס רץ לעברו (״כן, מקס, זה האויב! לא אכפת לי שהוא שלמות ביו-מכנית ומשרת את האדונים החדשים של היקום! הוא רוצה להרוג אותך!״) וזרק רימון לרגליו, והוא נפל לקומה נמוכה יותר בבניין – שם בוריס חיכה לו עם ה- Bolt Caster שלו, וחיסל אותו. בינתיים – סביר. כמובן, נשארו 4 אויבים על המפה ולי בקושי נשארו מהלכים, אבל היה לי אס בשרוול. Mimic Beacon. רק שה- Mimic Beacon הספיק להעסיק בדיוק את המיוטון והקצין, ואז שני הסקטוידים היו חופשיים לזוז.
ואחד מהם השתלט מוחית על טל.
״לאאאאאאא״, נשמעה צרחה מכיוונו של מקס, כשהוא לופת את הראש שלו בחוזקה. סוג של PTSD? קשר מנטלי שנוצר בינו לבין טל כתוצאה מהשליטה המוחית ששניהם עברו? סתם נמתח לו שריר ברגל? כך או כך, הוא רץ בשיא המהירות לעבר הסקטויד, תוך כדי צעקות ״קח את זה, יצור שאול!״ (זה מוזר, כי הוא חייזר), וחיסל אותו ביריה אחת. טל חיסל את הקצין ה- Advent-י, יותם חיסל את הסקטויד השני, ואלון ירה Frost Bomb על המיוטון, שחוסל בתור לאחר מכן. בוריס רץ לתיבה המסתורית שבתוך המשאית, ושקט ושלווה נחתו על עולמנו. ואז הגיעו תגבורות.
אה, Shieldbearer. הרבה זמן באמת לא נתקלנו במשהו חדש.
בוריס ניסה לשפר עמדות מהמשאית הנפיצה שהוא שהה בה כשהתגבורות הגיעו, אבל לרוע המזל – ברגע שהוא זז, הוא חשף את המיקום שלנו בפני Viper ועוד שני סקטואידים.
לאחר קרב קשה ומותח (ועם יותר מדי close calls), חיסלנו את השרץ החייזרי, וטסנו בחזרה לבסיס. בוריס, יותם ואלון זכו לקידום (גיא, בתגובה, צהל מכך שהוא לא הרימונאי הבכיר יותר, והזכרתי לו שזה רק אומר שיש לו יותר סיכוי להגיע למשימות על תקן בשר תותחים). יותם ובוריס נפצעו קשה. אבל השינוי הגדול ביותר עבר על מקס. הוא היה… צלול יותר. משהו בהשתלטות המוחית על טל הזיז לו כמה דברים במוח בחזרה למקום הנכון שלהם, והוא שוב היה עצמו. הוא ניגש לטל, הניח לו יד על הכתף, הסתכל לו בעיניים, ואמר לו תודה. טל, בתגובה, הסתכל על מקס עם מבט ריק בעיניים, הילל את אדוניו החייזריים, והתחיל לרדוף אחרי ברחבי האוונג׳ר עם גרזן.
לעזאזל.
Working XCOM 2 Gamers הוא משחק שמתנהל בשיתוף קבוצת Working Gamers בפייסבוק. אתם יכולים לקרוא את כל העדכונים שנכתבו במסגרתו בקבוצה המדוברת, או פה בבלוג.