רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? לחצו כאן! לא רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? ובכן, בקצרה, XCOM 2. עבר קצת זמן מאז העדכון האחרון שלי, שבו החיילים שלי התמודדו מול ה- Viper King ושרדו (אבל לרוע המזל, גם הוא), אבל הנה מגיע הפרק הבא. הוא לא יהיה שמח.

חושך נופל ברחבי האוונג׳ר. פעמוני האזעקה מתחילים לצלצל. צ׳קלקות אדומות התחילו לצ׳קלק. טל הורוביץ שלף את אחד הגרזנם שלו וחייך חיוך אחוז-טירוף. גיא סיטון התחבא בפאניקה בלוקר שלו, אבל זה קורה בכל מקרה. החיילים שלי התחילו לצעוק בפאניקה: ״התקפה! האוונג׳ר תחת התקפה!״, בזמן שהקול שלי עלה ברמקול והכריז ״הכינו את עצמכם!!!… ל- PSI האנושי הראשון!״

בקהל נשמעו כל מיני מרמורים מופתעים של ״זה הכל?״, ״למה הצ׳קלקות?״ ו״אני חושב שעשיתי פיפי בלוקר שלי. שוב״, בשעה שאני משכתי את הוילון וחשפתי, נעול במבחנת זכוכית ענקית (זה לא חיוני לצורך האימונים, אבל מסורת זה חשוב), את יונדב צבקר. ה- PSI האנושי הראשון. רעד של התרגשות עבר בקהל. או פאניקה. אני לא בטוח. אחד מהשניים.

ואז סגרתי את הוילון. יונדב יצטרך להיות נעול במבחנה שלו עוד קצת עד שהוא יהיה מוכן לשליחה לשדה הקרב.

אני מקווה שזכרתי לעשות לו חורים לאוויר.

18/5/2035, Operation Half-eaten Whisper

בפעם האחרונה שפשטתי על שיירת אספקה של ה- Advent, טעויות מטופשות מצידי ומזל מצד החייזרים גרם למותו של עידן דקל בידי קצין Advent מלוכלך. הפעם, למרות אווירת ה״יו סופסוף השלמנו בטח עכשיו מבחינה נרטיבית עומד לקרות משהו מזעזע״ בין שקד למקס, אני נחוש שלא לתת לזה לקרות שוב. אז אני מגדיל את גודל ה- Squad שאני יכול לשלוח למשימה מ- 5 ל- 6, ושולח את הטובים שבאנשי (מבין אלה שלא פצועים, לפחות) לשדה הקרב. הצלף אדם זיירה, הריינג׳רים מקס ויגדרוביץ׳ וטל הורוביץ (שעדיין משוכנע שהוא אחד עם התודעה החייזרית, או משהו), הרימונאי אלון שוורץ, המדען-שהפך-לרימונאי-על-חשבון-גיא-ביטון, גיא סיטון, והמומחית שלנו, שקד זיירמן.

אוקיי, מקס, שקד, תפסיקו לתת את המבטים מלאי-האמון האלה אחד בשני. זה מתחיל להלחיץ אותי.

המפגש הראשון, עם Viper, Shieldbearer וסתם חייל Advent רגיל, עובר חלק לחלוטין. המפגש השני, עם 2 Vipers וסקטויד אחד, עובר קצת פחות חלק. אנחנו מחסלים Viper אחד, ושקד מפעילה על מקס Threat Assessment כדי שהוא יירה בראשון מבין שני החייזרים שנשארו כשהם זזים. הוא יורה על הסקטויד. ומפספס. הסקטויד, בתגובה, משתמש באחת מהיכולות המנטליות שלו על מקס.

הו לא, לא שוב.

מקס נכנס לפאניקה וקופא במקום בזמן שהווייפר השני סוגר את המרחק במהירות לשני הרימונאים שלי, ואני מבין שהעמדתי אותם קרוב מדי אחד לשני. הוא יורק גוש רעל שמרעיל את שניהם. ולי יש רק Medkit אחד. לעזאזל.

בנוסף מסתבר שבגלל שמקס בפאניקה – הוא משתמש ב- Bladestorm שלו בשביל לתקוף גם חייל ידידותי שנעמד לידו! למזלנו, אדם שורד את מכת החרב הזאת, ומצליח, ביחד עם גיא סיטון (הוא טוב, המדען הזה, גם כשהוא מורעל) לחסל את שני החייזרים שנותרו על המפה.

הבעיה היא שכשטל הורוביץ זז קדימה… הוא איכשהו נכנס לענן הרעל של הווייפר? למרות שלא הזהירו אותי על זה?! אמ;לק – גם טל הורוביץ מורעל. זה לא נראה טוב. זה לא נראה טוב בכלל.

אני זז קדימה וחושף עוד קצין Advent עם שני חיילים. הם רחוקים ממני, ומאחורי הרבה מחסות, אבל למזלי – לטל יש Mimic Beacon! הוא זורק אותה קדימה, ואני מתחיל לשפר עמדות. מקס ויגדרוביץ' מחסל חייל אחד, גיא סיטון פוצע חייל אחר… ואני נשאר עם הקצין בנקודת ירי ממש טובה בשביל לירות על מקס. אני מביא לשם את טל, שמכוון עליו, עם סיכוי של 70%… ומפספס.

הו, פאק.

נגד החייל יש לי מה לעשות, אבל נגד הקצין שנמצא ליד מקס – לא ממש. אני יכול רק לנסות להפעיל את ה- Overwatch של מקס ברגע שהקצין עושה משהו, אבל ה- Overwatch של מקס מפספס. נו, טוב, למקס יש בריאות מלאה והוא די חזק מה כבר יכול ל…

לא.

לא, מקס! לא!

טל מחסל את הקצין ה- Advent בתור הבא, אבל הנזק החמור מכל כבר נעשה. שקד תפסה אותו בדרך למטוס.

"אני יודעת שעשית את זה בכוונה"

"הללו את האלדרי…מה?"

"פספסת את הקצין. ביריה הראשונה שלך. עשית את זה בכוונה. בטח המאסטרים החייזריים שלך אמרו לך לעשות את זה, או משהו"

"שקד, אני מבטיח לך שאין לי מושג אנחנונשמידאתכלבניהאנושונתבעלעצמנואתכדורהארץ על מה את מדברת! הנאמנות שלי היא ל- XCOM, ול- XCOM בלבד!"

שקד לא הסירה ממנו את המבט במשך כל הטיסה בחזרה לאוונג'ר.

24/5/2035, מבצע Storm Giant

משימת תפיסה וחיסול של VIP היא הדבר שאני הכי צריך עכשיו, כי זה ייתן לי Supplies ו- Intel שאני צריך, אבל הצוות שלי ספג מכה קשה, אם אני רוצה לשלוח את החיילים הכי מנוסים שלי למשימה הזאת אני צריך לשלוח שני צלפים ושני רימונאים (ממש לא ההרכב האופטימלי למשימה כזאת), ואני לא בטוח שאני רוצה לסכן את ההרכב הלא-אופטימלי הזה במשימה קשה כל כך (שלא לדבר על זה שיכול להיות שה- Viper King יופיע מתישהו במהלך המשימה…). אבל אני חייב Supplies, ואני מפחד לאבד את הטריטוריה אם אני אסרב למשימה הזאת. הצילו.

טוב, לעזאזל עם זה. גורל האנושות מוטל על ההחלטות השגויות שלי. בואו נצא לדרך.

בנוסף לאדם זיירה ויותם נוי הצלפים, שלחתי למשימה את ה- Specialist-ית היחידה שלא מחכה במרפאה לכך שהאיברים שלה יתחברו בחזרה לגוף, שקד זיירמן, ואת ה- Ranger היחיד ששווה משהו ועדיין בחיים, טל הורוביץ. שני אלה לא מסתדרים אחד עם השניה, בלשון המעטה, אבל זה לא שיש לי הרבה ברירות. חוץ מהם, שלחתי לקרב את שני הרימונאים שלי – הרימונאי חדור-המוטיבציה אלון שוורץ, והרימונאי-שהיה-פעם-מדען-וחדור-מוטיבציה-להתחמק-בכל-דרך-אפשרית מהמשימה, גיא סיטון.

לפני שאנחנו ניגשים למה שקרה במשימה, אני צריך להסביר משהו. מהרגע שה- Alien Rulers נכנסו לתמונה, עם שטיק ה"אנחנו זזים כשאתה זז" שלהם, החלטתי שאני שומר את ה- Frost Bomb בכל משימה למקרה שהם יחליטו להופיע. התוצאה היא שיש הרבה סיטואציות שבהן אני בכלל לא שוקל להשתמש בה.

וחבל. או-הו, כמה שזה חבל.

הטיסה למשימה היתה לא-נינוחה במיוחד. גיא כל הזמן בכה שכולם הולכים למות (לא רציתי להגיד לו שאני קצת חושב שאולי הוא צודק), טל כל הזמן קשקש על האדונים החייזרים שלנו, שקד כל הזמן איימה לדפוק לו כדור בראש, אלון ניסה להרגיע את הרוחות ע"י להציע לכולם לעשות תרגילי שכיבות שמיכה ושני הצלפים הסתכלו כל הזמן אחד על השני במבט מובך ותהו מה הם עושים עם חבורת המטומטמים האלה. ואז נחתנו בשטח.

מה אני אגיד לכם, אם זו לא היתה משימה שלקחתי אליה שני צלפים, כנראה שלא הייתי חושב שהסידור בניינים בתחילת המשימה הזאת היה נורא במיוחד. אבל בהנתן העובדה שזו *כן* משימה שלקחתי אליה שני צלפים, ובכן, לעזאזל עם העולם. בניין גדול חצה את המפה לשניים, וה- VIP שהייתי צריך לתפוס היה בצד אחד שלו, בצורה כזו שלא היתה לי שום יכולת להעמיד צלפים ככה שהם יוכלו לחפות על האזור הזה מגבוה ולהיות מועילים במשהו. אה, ומהצד שפונה אלי לא היתה שום כניסה לבניין שלא מערבת שבירת חלון ושבירת Concealment. נפלא.

אז התחלתי קודם כל בניסיון להקיף את הבניין, בשביל אולי לנסות דרכי גישה אלטרנטיביות. בניין שיש בו קצין וחייל Advent, מסתבר. לא בדיוק חומר החלומות לשבור עליו Concealment, אבל כשצריך אז צריך, ושעון התורות תקתק לאחור, אז נראה לי שצריך. הקצין והחייל, מצידם, הלכו להעמד ליד מיוטון ושני Vipers. אוקיי. זה מתחיל להיות מעניין. ובמעניין אני מתכוון ל… איך גיא אומר? אנחנו הולכים למות.

אני שובר Concealment. שקד ואדם הורגים ביחד את הקצין ה- Advent, וכל שאר החברים מתמקמים מאחורי מחסות. פחדנים. אלון זורק רימון שפוגע רק בחייל ה- Advent, אבל מוריד את המחסה לכל השאר. בסוף התור עדיין יש לנו מיוטון ו- Viper עם בריאות מלאה, ו- Viper וחייל Advent פצועים מאוד. אבל יש לנו עוד קלף בשרוול: Mimic Beacon. בסוף התור של החייזרים, אחד מהם יורק על שקד רעל. אבל לשקד יש Medkit אז היא חסינה לרעלים! חה! היא בלתי מנוצחת! החיילים שלי הורגים את החייזרים שנשארו… מלבד Viper אחד פצוע, שמצליח להרעיל את יותם ואלון. נו, אנחנו נחיה. אני מקווה. אחרי הכל, יש לנו Medkit.

כמה צעדים מאוחר יותר אנחנו נכנסים לטווח ראיה עם ה- VIP… ו- Shieldbearer, חייל ו- Viper אחד. ברגע שהם זזים, שקד מחסלת את ה- Viper. חה! היא בלתי מנוצחת!

וזו הנקודה שבה הדברים מתחילים להשתבש.

אדם מכוון את הרובה שלו על ה- Shieldbearer. סיכויים לפגיעה: 72%. הוא מפספס, ופוגע במכונית שלצד ה- VIP. מה שאומר שהיא הולכת להתפוצץ בתור הבא ולהרוג אותו. ככה, בפספוס אחד, הלכו לי בערך 80 נקודות Intel. אבל זה עוד כלום. הבעיה הרצינית יותר היא שלמרות שהחברים שלו מתים, כולם מפספסים את ה- Shieldbearer. שקד משתמשת ב- Threat Assessment על טל, כדי שהוא יוכל לחסל את ה- Shieldbearer אם הוא יתחיל לזוז.

ה- Shieldbearer זז. טל יורה עליו. הוא מפספס. אני מנסה להזכר מאיפה זה מוכר לי.

אה, כן, זה מזכיר את מה שקרה במשימה הקודמת והסתיים במוות של מקס! לשמחתי, ה- Shieldbearer מנסה לירות על שקד ואין לי מה לדאוג כי היא בלתי מנוצח-

פאק. Bleeding Out. יש לה 4 תורות. וכמובן שה- Medkit שהיה יכול להציל את החיים שלה נמצא על הגופה שלה.

אולי היה סיכוי שהייתי מצליח לפנות אותה משם בתוך 4 תורות, אם לא היו נוחתים תגבורות Advent בנקודת הפינוי שלי. ניסיתי, באמת שניסיתי. אבל זה היה חסר סיכוי לחלוטין.

טל כל כך הולך לאבד את המכנסיים שלו בעקבות זה.

אפילו אלון חדור המוטיבציה היה מדוכדך בעת החזרה לבסיס. גיא היה כל כך אומלל שהוא אפילו לא התחבא בעציץ שלו אחרי החזרה, אלא הלך לישון סתם ככה במיטה כמו חייל רגיל. יותם ואדם הפסיקו להתווכח על אקדח ה- Shadowfall. קודם כל עידן דקל, אחר כך מקס, ואז שקד. איבדנו אנשים יקרים, ואנחנו חייבים להכניס כמה Squaddies חדשים במרץ למעגל הלחימה. זה לא נראה טוב. וטל… צריך לעשות משהו לגבי טל.

[כמה ימים מאוחר יותר]

"המפקד?"

"לא עכשיו לילי, אני עסוק בלהיות אומלל"

"אבל מצאתי כמה רישומים ישנים של אבא שלי, ואתה לא תאמין…"

"לא, לילי, אמרתי לא. אם אין לך איזו טכנולוגיה מדהימה שיכולה להחזיר חיילים לחיים, אני לא רוצה לשמוע. אני מצטער, לילי"

לאחר שטרקתי את הדלת, לילי חזרה למעבדה שלה, מדוכאת. שם היא הדליקה את הרובוט האדום שהיא בנתה בימים האחרונים. אמנם החימוש שלו מיושן במקצת, אבל עדיין יש לו יכולות מיוחדות שעלולות לעזור לנו במיוחד. הרובוט השלים את תהליך האתחול שלו, התרומם, ביצע כמה פקודות בסיסיות, ואז כובה. מרוצה מהתוצאות, לילי כיסתה את הרובוט בסדין, כיבתה את האור, ויצאה מהמעבדה.

מס' שעות לאחר מכן, היתה קפיצת מתח חשודה במעבדה.

אף אחד לא היה מתייחס לזה בנסיבות רגילות. בכל זאת, יש במעבדה של לילי כל כך הרבה טכנולוגיה ניסיונית וחייזרית שזה די מפליא שהיא נשארה בחתיכה אחת כל הזמן הזה. אבל כמה שניות אחרי קפיצת המתח, העיניים של הרובוט החדש של לילי, SPARK-001, הבהבו לכמה רגעים. כאילו… כאילו שהוא ממצמץ.

היתה דממה לכמה דקות. ואז, מתחת לסדין, הרובוט אמר בקול מתכתי וחלוד "Idan Dekel reporting for duty!".

היתה דממה של עוד כמה שניות, ואז הרובוט אמר, באותו קול מתכתי וחלוד, אבל עם טון מבולבל: "א… איפה אני?"

Working XCOM 2 Gamers הוא משחק שמתנהל בשיתוף קבוצת Working Gamers בפייסבוק. אתם יכולים לקרוא את כל העדכונים שנכתבו במסגרתו בקבוצה המדוברת, או פה בבלוג.