אלעד קפלן (כתב ב- Gamer, מכר וותיק, וחייב לי עדיין כסף) פרסם השבוע ב- Gamer טור שנשא את הכותרת הדרמטית "מוות למשחקים הממכרים!". בטור הזה, יצא אלעד קפלן נגד משחקי Casual בכלל (ומשחקים של חברת PopCap בפרט), וטען שהם "עלבון לתעשיית המשחקים ולאינטליגנציה האנושית". מיד אחר כך הוא הסביר שמשחק ממכר הוא לא בהכרח משחק טוב, ושלח את הקורא התמים לקנות "משחקים אמיתיים" שדורשים ממנו "לחשוב, להשפיע ולפעול".
ואחרי שקראתי את הטור הזה פעמיים, אני מוכרח להגיד שעם כל ההערכה הרבה שיש לי למר אלעד קפלן, הטור שהוא כתב הוא כל כך בעייתי, עד שאין לי מושג איזו מהבעיות שיש לי איתו להגיד קודם.
אבל לשמחתי, מר קפלן השאיר לי נקודת התחלה קלה: הוא הכליל. כולם יודעים שבהכללה גסה, כל ההכללות הן לא נכונות. לא כל הגיימרים הם חנונים מבודדים שלעולם לא יוצאים מהבית, לא כל שחקני הסימס הן ילדות בנות 12 שמבלות שעות בעיצוב הבית הוירטואלי שלהן, ולא כל משחקי הקז'ואל הם Peggle. אפשר לטעון ש- Peggle הוא משחק טיפשי, ושהוא לא מלמד את השחקן שום דבר. זה לא הופך אותו לפחות טוב, אבל על זה אני אדבר עוד רגע. מה שאי אפשר לטעון הוא שכל משחקי הקז'ואל הם כאלה.
Plants vs. Zombies הוא משחק אסטרטגיה לכל דבר. גם Gemcraft. ולקטגוריית הקז'ואל הממכר שקפלן כל כך מתרחק ממנה לאחרונה נכנסים גם Audiosurf או Geometry Wars 2. אבל למרות שהם נכנסים תחת מטריית הקז'ואל, המשחקים האלה לא דורשים כישורים שונים במיוחד ממשחק פעולה טיפוסי. אולי הם פחות מורכבים, אבל קפלן בהחלט יתקשה למתוח את קו המורכבות שאחריו המשחקים נופלים תחת טיעוני ה"קז'ואל זה דרעק" שלו. ואם הוא יקרא את השורות האלה וינסה לעשות את זה, אני מבקש ממנו להגיד מאיזה צד של קו המורכבות הזה הוא ממקם את Passage (לא כתבתי עליו אף פעם כאן בבלוג, אבל אם יש לכם 5 דקות פנויות, אני ממליץ לכם לנסות אותו).
אבל לאלעד קפלן אין בעיה עם המורכבות של המשחקים. גם בניגוד למה שהוא אולי רומז עליו, גם אין לו בעיה עם העובדה שהם ממכרים. יש לו בעיה שמשחקים מסוג מסוים הם ממכרים, מכיוון שהם מבזבזים את הזמן שלו עליהם, ולא על משחקים מסוג אחר, טוב יותר. בשום מקום בטור הוא לא אומר מה הסוג הזה בצורה מפורשת (כבר אמרנו שהסוג הזה הוא לא "משחקים פשוטים"), אבל אפשר להבין מהטקסט שלו לאן הוא חותר.
אלעד קפלן אוהב לקרוא למשחקי מחשב "בידור אינטראקטיבי". ביחד עם הצהרה כזאת, באה הציפיה למשחקים עם עומק מסוים, עם מקום לא-זניח להתבטאות של השחקן, לא מה שהוא מגדיר "חוויה רדודה וחסרת מעוף". אם נשווה את זה לעולם הקולנוע, אלעד קפלן רוצה קצת יותר "הסנדק" ו"האזרח קיין", וקצת פחות "הארי פוטר" ו"ארמגדון". ועוד יותר כואב לו שה"ארמגדון"-ים של תעשיית המשחקים מרוויחים יותר כסף בהשוואה ל"בידור אינטראקטיבי" אמיתי.
וכאן אני מתחיל להתקומם. בדיוק כמו שתעשיית הסרטים צריכה את ה- "Shoot 'Em Up" שלה (או, לחילופין, "רובוטריקים 2"), כך גם תעשיית משחקי המחשב צריכה את ה- Zuma וה- Gemcraft שלה. מדובר ביחס הותיק והמוכר בין הפופולרי ל"איכותי". הריחוק הקלאסי בין "דעת המבקר" ל"דעת הקהל".
ואתם יודעים מה? רק בגלל שמשחק מסוים לא מרטיט את השריר שלי במוח שאחראי על דילמות מוסריות, זה לא אומר שהוא לא טוב. יש סיבות לכך ש- "Shoot 'Em Up" יותר טוב מ"רובוטריקים 2" (אף על פי ששניהם הם סרטים די מטומטמים), ויש גם סיבות לכך ש- Plants vs. Zombies יותר טוב מ- Gemcraft וש- Guitar Hero הוא יותר טוב מ- Audiosurf. יש עוד המוני קריטריונים שלפיהם נקבעת ההנאה שלי מהמשחק, וכל ניסיון לבודד מתוכם רק את אלה שמגדירים בידור אינטראקטיבי 'אמיתי' הוא ניסיון ליצור קבוצה אפילו מבודדת יותר בתוך הקבוצה המעט-מוזנחת במילא של "גיימרים כבדים". ובינינו, גם ככה לא חסר לנו בידול בן קבוצות שונות בתוך קבוצת האנשים שמשחקת במשחקי מחשב ווידאו.
או במילים אחרות: די כבר עם ההתפלצנות. רד מהעץ שטיפסת עליו ולך לשחק מיד ב- Bookworm Adventures 2. ברור?
5 באוגוסט, 2009 בשעה 0:50
יפה. אני כרגע בעיצומה של התמכרות קשה לדמו של peggle, אבל אני נהנה מכל דקה.
תמיד נדמה לי שאנשים שוכחים שהמשחקים נועדו בכדי לספק הנאה. חלק מהם עושים את זה פשוט ומהיר, בלי ערך מוסף (peggle), ואחרים עושים זאת לאורך זמן ומזרימות חומר למחשבה בזמן המשחק וגם אחריו (portal).
בסופו של יום, כל עוד אתה נהנה לשחק במשחק מסוים, אני לא רואה שום סיבה לא לשחק בו. גם קז'ואל זה בסדר.
5 באוגוסט, 2009 בשעה 0:54
ואגב, קצת אוף טופיק, התפרסמו עכשיו בסטים פרטים חדשים על ה-DLC החדש של L4Dץ הוא יכלול קמפיין חדש בשם Crash Course ואמור לצאת בספטמבר.
5 באוגוסט, 2009 בשעה 1:10
עידן!
א) כתבתי את הטור הזה בשבילך. אני שמח שהבנת את זה לבד גם בלי שאציין כך מפורשות 🙂
ב) אתה, וגם הטוקבקיסטים, לקחתם את העסק קצת קשה מדי. זה מאמר כמעט לחלוטין הומוריסטי. אני כרגע מחזיק (בגאווה?) בכל המדליות בכל משחק פגל אי פעם (כן, כן) וקשה יהיה להגיד שלא נהנתי…
ג) לא יצאתי נגד משחקי קזואל ככלל, אלא נגד הקביעה שמשחק שמצליח לשאוב ממך עשרות שעות נחשב אוטומטית למשחק טוב. פגל הוא משחק ממכר, אבל הוא לא משחק כל כך טוב. באותו מישור, לא ניסיתי להגדיר במאמר מה עושה משחק טוב ומה עושה משחק רע, אלא רק להתמרמר קצת על זמני האבוד. וכאמור, Popcap לא עושים משחקים טובים, הם עושים משחקים ממכרים.
ד) מספר מחאות נוספות: אני אוהב את ארמגדון! אני אוהב משחקי יריות! אין לי בעיה עם משחקים פשוטים! יש לי בעיה עם משחקים סתמיים!
ה) בכל אופן, אני שמח שהצלחתי להרגיז, אבל אני מקווה שגם הצלחתי לשעשע! 🙂
5 באוגוסט, 2009 בשעה 1:13
נ.ב. דווקא Bookworm Adventures היה משחק עם טיפה'לה מוח. ולא אהבתי אותו.
5 באוגוסט, 2009 בשעה 1:14
נ.נ.ב. תבוא לקחת את הכסף!
5 באוגוסט, 2009 בשעה 1:24
המם.
בנוגע ל-ב': אם אתה מנסה לעשות טור בגיימר סטייל "The Devil's Advocate" של PC Gamer, רצוי שתרמוז בנוגע לזה באיזושהי צורה. כשאני כתבתי את "נוסטלגיה זה בולשיט" הייתי רציני לאורך כל הדרך. 🙂
בנוגע לג': זה אף פעם לא קורה. אני לא יודע איפה נרמז שמשחק ממכר = משחק טוב. יש הרבה פעמים קורלציה בין השניים, אבל זה לא הכרחי. ו- PopCap, אגב, עושים משחקים נהדרים. מכל הסיבות שתיארתי בכתבה על Plants vs. Zombies" למשל.
יש לי עוד כמה דברים לרשום בתגובה לזה, אבל השעה כבר נהיית מאוחרת. אנחנו עוד נדבר, ואני אבוא לקחת את הכסף שלי מתישהו. 🙂
5 באוגוסט, 2009 בשעה 7:45
אלעד, אני חייב רק להעיר שיש סתירה רצינית בין הכתבה למה שכתבת פה. שם כתבת שמשחק ממכר הוא לא בהכרח מהנה ("…וזה שאני יכול לשחק במשהו עשרות שעות מבלי להשתעמם לא בהכרח אומר שאני נהנה.").
עכשיו אתה טוען שבעצם אתה כן נהנה מהמשחקים האלו… לא יודע, אבל החלק הספציפי הזה נראה לי רציני יחסית לשאר הכתבה. כמו שכתבתי גם במשחקיה, התמכרות קשה בהחלט גורמת לאובדן של ההנאה (למשל, עישון של 3 חפיסות ביום), אבל המצב עם משחקי מחשב הוא בכל זאת קצת שונה, אולי למעט החבר'ה שמשחקים 24 שעות בWoW וחוטפים דום לב או השד יודע מה.
5 באוגוסט, 2009 בשעה 14:46
גם אני רוצה להגיב עם אותיות!
א) לי מלכתחילה הטור נראה הומוריסטי לחלוטין בגלל המשפט"אם יש במשחק שלכם יותר מארבעה צבעים – מומלץ להתרחק"
ב) לא כל משחק קזואל הוא באמת טוב, ואפילו לא כל משחק קזואל שמצליח למשוך אותך לעשרות שעות הוא באמת טוב. אבל באמת יש משחקי קזואל שאפשר לקרוא להם טובים בכל קנה מידה, ואני למשל מחשיב למשל את Weird Worlds: Return to Infinite Space למשחק מעולה גם בסטנדרטים של משחקים רגילים (דמו כאן: http://www.shrapnelgames.com/Digital_Eel/WW/WW_page.html)
ג) אני לא חושב שיש קשר אמיתי בין "האם למשחק יש עלילה כלשהי" לבין "האם המשחק הוא משחק קזואל". יש משחקי קזואל עם עלילה לא רעה, ויש משחקים כמעט נטולי עלילה שאינם משחקי קזואל.
ד) אני גם לא חושב שיש קשר אמיתי בין "משחק ממכר" ל"משחק קזואל". יש משחקים ממכרים שאינם משחקי קזואל, ויש משחקי קזואל שלא חוזרים אליהם אחרי שמסיימים אותם פעם או פעמיים.
ה) אז אולי צריך בכלל להתחיל בשאלה "מה זה משחק קזואל"
ו) נוסטלגיה זה אכן בולשיט
5 באוגוסט, 2009 בשעה 16:10
עידן – לא כתבתי את "נוסטלגיה זה בולשיט" כתבתי את "מוות למשחקים ממכרים". הדמיון היחיד הוא ששניהם הצליחו לעצבן הרבה אנשים (אף על פי ששלך יותר :)). בכל אופן, אני חושב שהמשחקים של PopCap די גרועים (למרות ששיחקתי בהם יותר מכל דבר אחר).
איתי – אני אכן נהנה לפרקים. הטור היה תקיף ומוחלט, אך ברור שהמציאות יותר מורכבת. יחד עם זאת, אני עומד מאחורי הקביעה שהמשחקים הללו הם עלבון לתעשיית המשחקים, משום שרוב מוחלט של הציבור חושב שאלו כלל המשחקים ולא מודע לכך שיש חוויות אינטראקטיביות איכותיות ועמוקות הרבה יותר.
גיא – אני מסכים עם כל מה שאמרת (וגם על Weird Worlds) 🙂
5 באוגוסט, 2009 בשעה 19:26
לירות כדי להרוג הוא כן סרט מצוין, בגלל שהוא כ"כ מופרך שהוא לוקח את עצמו בכיפיות. רובוטריקים 2 וכל סרט אחר שלוקח את עצמו ברצינות תהומית פשוט מפספס את המטרה, זה לא מהנה, זה מטומטם. הציבור מטומטם, אז הכל עובד יופי.
רק רציתי להביע את מחאתי שציינת את לירות כדי להרוג כמשחק קאז'ואל. הוא אולי קאז'ואל, אבל יש בו מעבר… (142 הרוגים סה"כ)
5 באוגוסט, 2009 בשעה 22:01
נמרוד – בטח ש"לירות כדי להרוג" הוא סרט מצוין. לא קראת את הביקורת? 🙂
אלעד – נאלץ שלא להסכים לגבי המשחקים של פופקאפ. אני יכול להבין את המרמור לגבי Peggle (גם אם אני לא מסכים איתו), אבל אחרי ששיחקתי במספר דו-ספרתי של משחקי Tower Defense, אני רק מבין יותר עד כמה Plants vs. Zombies מוצלח. חוץ מזה שאם אתה משווה משחקים כמו Zuma לקלאסיקות ארקייד כמו טטריס, Zuma יוצא מזה די טוב.