מאז שהוא פרץ לחיי, השקעתי ב- Zuma's Revenge קצת יותר מ- 18 שעות. במהלכם הצלחתי, בעקביות מרשימה, להכשל שוב ושוב בניסיון לסיים את מצב המשחק הקשה ביותר שלו, ה- Iron Frog. אבל אני לא כותב את הפוסט הזה בשביל להתמרמר על ההתמכרות הפתטית שלי. למעשה, אפילו לא מעניין אותי יותר מדי לדבר על Zuma's Revenge(!) באופן ספציפי.
הפרק השבועי של הגיגיימינג, הוידאו-בלוג של אבישי רויטבלט, הוקדש למשחק הנ"ל. וכמו יאצי בשעתו (כלומר, לפני שנתיים), אבישי החליט לנצל את הבמה שניתנה לו בשביל לנגח קצת את Popcap.
המניפסט של אבישי (שוב, כמו זה של יאצי) גורס כי משחקי קז'ואל כדוגמת Zuma's Revenge אמורים לשמש כקרש קפיצה למתכנתים חובבים וחברות פיתוח מתחילות, בטרם הם מתחילים לעבוד על "משחקי AAA". וכמו במקרה של יאצי, אני ממש לא מסכים עם כמעט כל משפט שהוא אומר מהרגע שהוא מתחיל לחלוק את השקפת העולם הזו.
הבעיה הראשונה היא ההקבלה הבעייתית בין משחקי קז'ואל למשחקים דו ממדיים ולמשחקי אינדי. בנוסף להקבלה הזו, אבישי מסביר ש"משחקי קז'ואל דו ממדיים אמורים להיות נחלתם של מתכנתים חובבניים". אבל אמור, כידוע, זה שם של דג. לא חסרים משחקי קז'ואל תלת-ממדיים (Trine או Trials HD, למשל), לא חסרים משחקי קז'ואל שהם לא משחקי אינדי (Geometry Wars 2? Lumines?), ובכלל, אין שום סיבה שהמשחקים האלה יהיו קשורים באיזושהי צורה לניסיון של המפתחים שלהם בתכנות. למעשה, משחקי הקז'ואל הטובים ביותר דורשים כמה שנות אדם (לפחות) של ליטוש עדין, שלא נופל מזה שחברות הפיתוח הגדולות ביותר משקיעות במשחקים שלהן.
אבל הבעיה השניה, והגדולה יותר, היא שאבישי (ויאצי) מתבלבלים קצת. אין שום סיבה שהעולם יעבוד בצורה מסוימת רק כי היא נראית הגיונית, בעיניהם. המצב שהם מתארים, לפיו מפתחים צעירים מפתחים משחקים קז'ואליים (וקלילים מבחינה טכנית) לפני שהם פונים למשחקים מורכבים יותר אף פעם לא היה נכון. למפתחים מתחילים אכן היה קל יותר, מאז ומעולם, להכנס לשוק של המשחקים הללו (למרות שקיימים יוצאים מן הכלל, כמו Serious Sam למשל)… אבל חברות הענק אף פעם לא ויתרו על נתח השוק שהמשחקים האלה ייצגו. וטוב שכך – הרבה ממשחקי הקז'ואל הטובים ביותר הגיעו ממסחטות-הזיעה למתכנתים של תאגידי הענק. ואני ממש לא מבין למה צריך להפנות אש כנגד תאגידי הענק האלה, רק מכיוון שהם לא השקיעו את כוח האדם הזה בעוד משחק פעולה מגוף ראשון שמתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובמקום זאת הביאו לעולם את Plants vs. Zombies.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 9:30
צודק בכל מילה. אפשר גם להוסיף ששוק משחקי הקז'ואל על המחשב כבר עבר כנראה את שוק משחקי ה- AAA למחשב- למרות שכאן אני מסתמך יותר על תחושת בטן כי הנתונים מאוד חלקיים.
זה שגיימרים (שהם בערך 10-15% מהאוכלוסיה וכ- 20-30% מציבור השחקנים) ואתרים של גיימרים חושבים שמשחקי AAA הם השוס היחיד, לא אומר שזה נכון. אנחנו חושבים ככה כי זה מה שחינכו אותנו לחשוב במשך שנים. אבל האמת היא שמשחקי קז'ואל הם, הרבה פעמים, מעניינים יותר, מקוריים יותר ומרגשים יותר ממשחקי AAA- שרובם, נודה על האמת, מבוססים על נוסחאות בנות עשרים שנה ויותר.
ולסיום- וואללה, שיחקתי שעה ב- Plants vs Zombies ולא נתקלתי באתגר אחד. בתכל'ס, זה די משעמם. לא מבין מה אתם מוצאים בו.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 11:21
בהתייחסות לכתבה, רציתי רק לציין שלא רק שTrials HD הוא לא באמת תלת מימדי (הוא רק פסאודו תלת מימדי, אבל כל התנועה היא בדו מימד), אלא שהוא כבר לא נראה לי כמו משחק קזואל.
המשחק המקורי אולי התחיל בזמנו מסגנון מאד פשוט אבל האיטרציה האחרונה שלו היא כבר משחק מאד מסיבי, עם עקומת למידה ושלבים שמצריכים הרבה התמנה, והמון אפשרויות שמסבכות מאד את העסק (כולל עורך שלבים, לא משהו ששחקני קזואל בדרך כלל מתעסקים איתו).
אני חושב זו דווקא בדיוק הדוגמא הנפלאה לחברה צעירה שכן מתפתחת לכיוון של משחקים עשירים יותר ומוצלחים יותר מסתם עוד משחק קזואל.
בהתייחסות לתגובה של יובל, אני לא כל כך חושב שיש בה איזשהי טעם. נעזוב את ההצהרה שלו שבאמת מבוססת על תחושת בטן ותו לא, ונעזוב את קביעה הלא נכונה כאילו משחקי הקזואל "הרבה פעמים" מעניינם יותר ומקוריים יותר (אפשר באותה מידה להגיד ש"הרבה יותר פעמים" משחקי הקזואל דווקא פחות מעניינים ופחות מקוריים).
אבל כל עוד התפיסה השגויה שלו היא שמשחק AAA אמור להיות משחק עתיר תקציב אז אין פה על מה לדבר. Geometry Wars למשל הוא משחק AAA מחברה גדולה, והוא בכל זאת משחק קזואל. "קזואל" הוא ההיפך מ"הרדקור", לא מAAA.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 11:39
אנחנו משחקים פה בסמנטיקה? ההגדרה של AAA היא "הדרגה הגבוהה ביותר" כמו בדירוג של איגרות חוב או, בהשוואה רלוונטית יותר, הליגה העליונה בספורט. מכיוון שבמשחקים אין "ליגות" מוגדרות-היטב, אז זה כבר עניין של תפיסה- מה נחשב על ידי הציבור כ"ליגת העל" של המשחקים.
Geometry Wars, משחק במחיר נמוך להורדה בלבד, לא משחק בליגת העל של משחקי המחשב ולכן אינו משחק AAA. אגב, זה לא קשור ישירות לתקציב- אבל בהחלט יש מתאם בין הליגה שבה אתה משחק ובין התקציב שלך.
אני לא לגמרי מסכים עם הקביעה ש"קז'ואל" זה ההפך מ"הארדקור". אתה מוזמן לתת הגדרות לשני המונחים הללו. בהצלחה.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 13:15
כל השוואה בין משחק AAA למשחק קז'ואל בטעות יסודו – אלו הם שני שווקים שנמצאים זה לצד זה, ואני לא חושב שאיזה מתכנת משחקי קזו'אל מרגיש צורך לקפוץ ל-AAA אם אין לו גב ואין לו תקציב. אבל בלי שום קשר למפתחים עצמם שאולי רוצים למצוא את דרכם לחברה שעושה משחקי AAA, אני בהחלט לא מבין מה רוצים מ-Pop Cup או כל חברה אחרת בתחום: זה מה שהם עושים, מזה הם עושים הרבה כסף, ולמה הם צריכים לשנות משהו? ואני גם שיחקתי בזומבים, והוא אפילו אצלי עדיין במחשב (חוקי לחלוטין) ואחרי שעברתי מי יודע כמה שלבים, ועם כל ההנאה והגחוכים, כן בסופו של דבר הוא מתחיל לשעמם. אבל רגע, אם משחקים בפעם ה-125 ב-FIFA 09 זה לא משעמם!?!?!
29 בספטמבר, 2009 בשעה 18:20
שלום שלום. פוסט לכבודי. אני מוחמא 🙂
בכל אופן, טעות ראשונה – זה לא פוסט שבועי. זה פוסט דו שבועי נא לדייק.
לגבי השאר – אני באמת מחלק את עולם המשחקים לשני עולמות נפרדים – משחקים "מתוחכמים" שנשענים על מערכת משחק עשירה ועמוקה, ובעלי ערך הפקתי גבוהה (זה יכול להיות אסטרטגיה, פעולה, תפקידים, ניהול וסימולציה, מרוצים מסויימים ועוד) ומשחקים שהם קאז'ואל (מאץ' 3, פלטפורמה, משחקי הווי ספורט, מרוצים מסוגים נוספים, וכמעט כל משחקי הפלאש).
אני לא אומר שאחד יותר טוב מהשני, אני אומר שהם שונים במהותם, ובמקרה, תמורת הראשון אני גם מוכן לשלם יותר כסף.
כמובן שיש את כל המשחקים שמחכים משחקים אמיתיים, כגון פוקר, ביליארד או PES, אבל זאת קטגוריה נפרדת ומיוחדת שלא נדון בה כעת.
בכל אופן, אני טוען שנחלתם של מתכנתים מתחילים היא במשחקי הקאז'ואל.
זה נכון שבמידה ותשקיע מאות אלפי מלניומים של שנות אדם בליטוש של משחק הוא יצא טוב, אפילו אם הוא משחק שבו מנקים אחרי כלב את צרכיו הטריים, אבל מנגד, רק משחקי קאז'ואל אפשר לעשות כייפים גם בלי הדרישה הזאת.
case in point:
ראשית נתחיל דווקא בדוגמא ישראלית – מלך הפלאפל (אם אני לא טועה). משחק פלאש ממכר שבו צריך להכין מנות פלאפל למספר הולך וגדל של לקוחות קצרי זמן וחמומי מוח. לא מכיר את הסיפור מאחורי המשחק, או את האנשים שמאחוריו, אבל אני זוכר שרשימת הקרדיטים הייתה קצרה מאוד. תוסיפו את העובדה שזה משחק ישראלי שפרץ לפני יותר מ-5 שנים, ותקבלו לכם ללא כל של ספק משחק אינדי פשוט אך יעיל.
שנית – משחק פלאש מצויין שקוראים לו Gravitee באתר Kongregate. המשחק הראשון היה פשוט, מלבב ומצויין. מאחורי המשחק עמד צוות שנקרא funkypear שאחרי חיפוש קצרצר בגוגל מתגלה כצוות חובבני בהחלט שזה המשחק היחידי שלהם שראוי לדבר עליו. אחרי מספר חודשים של עבודה מאומצת הם השיקו את Gravitee 2. משחק פלאש נוראי, מסורבל שלא כיף לשחק. דווקא חוסר הניסוין וחוסר הליטוש עשו את המשחק טוב.
(לינק למשחק המגניב – http://www.kongregate.com/games/FunkyPear/gravitee?acomplete=gravitee )
לסיכום – אני קורא תיגר על האימרה "הרבה ממשחקי הקז’ואל הטובים ביותר הגיעו ממסחטות-הזיעה למתכנתים של תאגידי הענק." אם אתה אומר את זה, זו פשוט עדות לכך שאתה לא משחק את משחקי האינדי והפלאש הטובים. תן לי כל יום Amorphous על פני זומה.
ולסיכום שני – במידה וחברת משחקים גדולה ומבוססת, נגיד אפיק, רוצה לגייס עובדים ודורשת כך וכך שנות ניסיון, אפשר להיות בטוחים שרבים מהמועמדים לא יגישו רזומה רצוף במשחקי AAA. אני בהחלט יכול לראות את האבא של ברייד כחלק מצוות שיוצר את משחק "הנסיך הפרסי" הטוב אי פעם, או את החברה של world of goo כותבים משחק עם טים שייפר.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 18:42
אבישי, זה אתה מהאנריל? איזה קטע. Onslaught שולט, וכאלה.
30 בספטמבר, 2009 בשעה 1:08
אוי ווי, אבישי. אני לא מסכים עם התגובה שלך בכל כך הרבה רמות, עד שזה ממש הפתיע אותי.
בתור התחלה, אני ממש מאוכזב ממך – בתור סטודנט לתואר ריאלי כלשהו (אני חושב), אתה אמור לדעת די טוב שאי אפשר להוכיח טענה ע"י דוגמאות פרטיות. במיוחד אם מתחשבים בעובדה שבפוסט שמתנוסס מעל התגובה שלך יש דוגמאות שסותרות את הטענה הזו – ולא ממש התייחסת אליהן (מלבד האמירה שאתה לא אוהב את Zuma). למשל – Geometry Wars 2, משחק קז'ואלי לחלוטין שנעשה ע"י חברה ותיקה, משאיר מאחור כל משחק אחר שנעשה בז'אנר העמוס-להחריד שלו. ואני אפילו לא רוצה לחשוב איפה בטיעון שלך נמצאים משחק הקצב למיניהם – משחקים שהם בבירור קז'ואליים מבחינת מכניקת המשחק שלהם (אני מתייחס לדוגמאות שאתה נותן, כן?), אבל היחידים שמצליחים לעשות משהו בז'אנר הזה הן חברות הפיתוח הענקיות שמשקיעות בהן כמויות ענק של משאבים.
בנוגע לטענה שלך על כך ש"רק משחקי קז'ואל אפשר לעשות כיפיים גם בלי ליטוש מטורף", אני אומר, בפשטות, בולשיט. אין שום משחק שלא ירוויח מעוד ועוד ליטוש. אם ה- Scope של המשחק שלך מצומצם יותר, אז אתה צריך ללטש אותו פחות, ולכן משחקי פלאש סוג ז' עוברים פחות ליטוש ממשחקי AAA טיפוסיים. אבל מקרים שבהם "דווקא חוסר הליטוש עושה את המשחק טוב" הם מקרים נדירים, גם במשחקי AAA וגם במשחקי קז'ואל. וכשזה כן קורה, התוצאה היא השקול של עולם משחקי המחשב לקאמפ.
לגבי קריאת התיגר שלך על האמירה שלי – נו, יופי באמת. הטיעון שלך סימטרי לחלוטין, ואני יכול לסובב אותו ולהגיד שזו פשוט עדות לכך שאתה לא משחק במשחקי הקזו'אל-מחברות-הענק הטובים באמת. אבל אני אגיב לו בצורה אחרת: אני משחק ב-המון- משחקי פלאש וקז'ואל (שאל את אלעד קפלן עד כמה). מה שמגיע לפרסום בבלוג הזה, לדעתי, זה פחות מרבע מהמשחקים שאני משחק בהם. אם, למרות זאת, הצלחתי איכשהו לפספס את משחקי הקז'ואל שיגרמו לי לצווח באושר ולנטוש את Zuma, Plants vs. Zombies ו- Peggle, כנראה ש"משחקי הפלאש הטובים" שאתה מדבר עליהם הם הסטייה הסטטיסטית.
אני לא יודע מה לעשות עם הסיכום השני שלך. סביר להניח שמה שאתה מתאר קורה. מצד שני, סביר להניח שכל הקומבינציות האפשריות קורות. לא חסרים מתכנתים "מתחילים" שנשארים בזירת האינדי (האבא של ברייד, למשל, שהחליט להשאר בנישה הזאת), ולא חסרים מתכנתים סופר-מנוסים שמזגזגים בין חברות פיתוח. למעשה, אני חושב שאתה קצת מפריז בעד כמה התרחיש של "משחק אינדי שמצליח כל כך עד שהמפתח שלו מתקבל בקלות לחברת פיתוח ענקית" נפוץ.
ובלי קשר לכל התגובה הזו – יובל, הבנו, השתעממת מהשעה הראשונה של Plants vs. Zombies. כל מה שאני יכול להגיד זה שגם שלוש השעות הראשונות שלי ב- Zuma's Revenge היו משעממות למדי, אבל מצאתי את הנקודות שבהן המשחק הזה מאתגר אותי מתישהו בעשרים השעות בהן שיחקתי בו לאחר מכן.
30 בספטמבר, 2009 בשעה 1:22
יובל, ההגדרה של AAA או "הדרגה הגבוהה ביותר" באגרות חוב וכל דבר אחר לא נקבעת ע"י החלטה שרירותית של הגוף שמוכר את אגרות החוב, גודלו, המחיר בו הוא מוכר את איגרת החוב או כמות הכסף שהוא הוציא – אלא ע"י גוף שמבקר אותו.
כנ"ל לגבי משחקים: למרות שחברה מסוימת כנראה תרצה להכתיב לנו מראש שהמשחק שהיא מפתחת הוא משחק AAA רק על סמך התקציב של המשחק (מתוך תקווה שהמלה AAA תגרום ליותר אנשים לקנות את המשחק), לא צריך להתפתות ולהאמין לשטות השיווקית הזו שאתה אולי נפלת בה. משחק AAA הוא פשוט משחק שזוכה לביקורות החיוביות ביותר ולציונים החיובים ביותר.
אנחנו משחקים פה בסמנטיקה? ההגדרה של AAA היא “הדרגה הגבוהה ביותר” כמו בדירוג של איגרות חוב או, בהשוואה רלוונטית יותר, הליגה העליונה בספורט. מכיוון שבמשחקים אין “ליגות” מוגדרות-היטב, אז זה כבר עניין של תפיסה- מה נחשב על ידי הציבור כ”ליגת העל” של המשחקים.
ולכן, זה לא משנה אם משחק הוא משחק הורדה קטן כמו Geometry Wars או גדול ועתיר תקציב כמו Guitar Hero. שניהם משחקים מצויינים שנחשבים למשחקי AAA על סמך הציונים שלהם, ושניהם משחקי קזואל.
Lair לעומת זאת הוא משחק עתיר תקציב של סוני שנכשל בביקורות, וכמוהו נכשל גם הרימייק של צבי הנינג'ה לXBLA שעשו יוביסופט בתקציב שכנראה היה די זניח. שניהם בהחלט לא משחקי AAA כי הם קיבלו ביקורות רעות, וזה לא משנה מה היה התקציב שלהם.
אז מה זה ההיפך של קזואל? אין הגדרה באמת מוסכמת לקזואל והרדקור, אבל ההבנה הכללית היא שמדובר בשני הפכים. הנה השורה הראשונה בויקיפדיה:
A casual game is a video game or online game targeted at a mass audience of casual gamers. Casual games can have any type of gameplay, and fit in any genre. They are typically distinguished by their simple rules and lack of commitment required in contrast to more complex hardcore games
בקיצור: חוקים פשוטים וחוסר צורך במחויבות מצד השחקן, בניגוד למשחקי הרדקור מורכבים יותר. קודם כדאי שנעשה את ההפרדה של שני המונחים האלו מהמונח AAA, ורק אחר כך יהיה טעם בכלל לדבר על השאר.
30 בספטמבר, 2009 בשעה 1:24
אופס, אפשר להתעלם מהפסקה השלישית שלי בהודעה הקודמת, זה פשוט העתק&הדבק שעשיתי ממה שיובל כתב ששכחתי למחוק אחרי שהגבתי
30 בספטמבר, 2009 בשעה 2:38
בתור מישהו שעושה תואר ריאלי, אני לא רק יודע שאי אפשר להוכיח טענה בעזרת מקרים ספציפיים (למרות שדווקא אפשר, אבל מיילא), אני דווקא יודע שאי אפשר בחיים האמיתיים להוכיח שום דבר ב-100 אחוז.
שום אמרה בנושא הזה לא תהיה מדוייקת. אפשר לדבר על רוב, אפשר לדבר על זרם מרכזי, אבל תמיד יהיו יוצאים מן הכלל. גאומטרי וורס לדוגמא – משחק נהדר שהוא קאז'ואלי ונעשה ע"י חברה שדווקא מתמחה במרוצי AAA. אחלה.
אבל אני בסופו של דבר שופט משחקים לפי התוצאה הסופית. ואני בכיף יכול להגיד שמשחקים כמו זומה פגל או זומביז, יכולים גם 3 אנשים במוסך לעשות, ובפחות זמן ממה שלקח לpopcap. אני טוען שבעוד שחברה כמו Bizarre Creations משתמשת בצוות שלה לפיתוח בו זמני של משחקים חמודים ומשחקי AAA, פופקאפ מבזבזת את הזמן של העולם עם המון כסף והמון אנשים שמייצרים זבל במקום איכות (והם יכולים לייצר איכות אם הם רוצים…)
אין לי ספק – לחברה כמו פופקאפ יש בסיס כלכלי הגיוני ואיתן, אבל זה עדיין לא הופך אותה לחברה שאני מעריך את המוצרים שלה. בדיוק כמו להקות בנים.
תודה לך, כרגע מצאתי הקבלה חדשה – פופקאפ היא להקת בנים! אז נכון, as long as you love me זה אחלה שיר, אבל אם כל הכסף והתקציב האסטרונומי שהלך על ג'ל לשער היה הולך לעשיית מוזיקה אמיתית, אולי היינו עושים את העולם מקום טוב יתר, ולו במעט.
לגבי נושא הליטוש – כל משחק צריך את רמת הליטוש שלו. אבל המשוואה לא עובדת כך שיותר זמן ליטוש = משחק טוב יותר. סלח לי, אבל בעוד שמשחק כמו Starcraf 2 אפשר ללטש לנצח, באמת שאני לא מבין איך חברה גדולה יכולה להעיז לפתח משחק כמו זומה 2 במשך יותר מחודשיים, בהתחשב בעובדה שהם גם בקושי שינו משהו מהמשחק הראשון.
30 בספטמבר, 2009 בשעה 8:16
גיא,
אני לא מסכים לטענה ש- AAA הוא בעצם דרך אחרת להגיד "משחק שקיבל ציונים טובים". מפתחי משחקים משתמשים במונח "AAA" לתיאור משחקים במהלך הפיתוח שלהם כדי להסביר למשקיעים שמדובר במשחק שמתחרה בליגה של הגדולים ולכן זקוק להרבה משאבי פיתוח.
כמו שיש ליגת על וליגות משנה, כך יש משחקי AAA שמתחרים בליגה של הגדולים, ומשחקים שהם לא AAA שמתבססים על שיטות שיווק אחרות. עכשיו, משחק AAA יכול להכשל בדיוק כמו שקבוצה נכשלת בליגה, ומשחק שהוא לא AAA יכול להצליח- בדיוק כמו שקבוצה זוכה בליגת המשנה (ואז משחק ההמשך עשוי לעלות לליגת העל).
בדוגמא שלך, Lair הוא בהחלט משחק AAA פשוט כי סוני התייחסה אליו ככזה. זה ממש לא משנה שהוא נכשל. World of Goo הוא לגמרי לא משחק AAA, למרות שהוא הצליח מאוד.
אגב, אסור לשכוח ש- 95% מהמשחקים שמקבלים חשיפה באתרי משחקים הם מסוג AAA, והם מהווים קמצוץ קטן מכלל המשחקים בעולם.
30 בספטמבר, 2009 בשעה 18:29
יובל, אולי די עם הקטע המוזר הזה על הליגות? זה לא משחק כדורגל כאן ואף אחד לא יורד או עולה ליגות.
כמו שאמרתי קודם, אולי נפלת בשטות השיווקית של חברות משחקים שמגדירות את המשחק שלהן AAA בעצמן עוד לפני שהוא יצא (וכנראה שגם המשקיעים נופלים בזה), וזה למרות שאתה בעצמך אמרת קודם שAAA הוא "הדרגה הגבוהה ביותר". עצם זה שאתה אומר במפורש שמדובר בדרגה הגבוהה ביותר, אבל במקביל טוען שLair הוא משחק AAA רק כי סוני החליטה שהוא AAA (בעוד שאר העולם החליט שמדובר בקטסטרופה), מעידה על איזשהי סתירה פנימית בלוגיקה שלך. כדאי שתמצא לך ביטוי אחר שמבטא משחקים עם תקציבי עתק, אבל AAA הוא לא המינוח.
הנה דוגמא למשחקים שהם כן משחקי AAA, בלי קשר להאם הם קטנים או גדולים:
GTA IV (משחק הרדקורי יחסית עם תקציב ההפקה הגדול ביותר עד היום ב-60$), GTA IV The lost and the damned (חבילת הרחבה ב-20$) ברייד (משחק להורדה ממפתח עצמאי ב-15$ עם עקומת קושי מאד חדה), ג'אומטרי וורס (משחק להורדה ממפתחת גדולה ב-5$), גיטר הירו 2 (משחק עם הפקה רצינית אבל קזואלי ממפתחת גדולה ב-90$), LBP (משחק דו מימדי פשוט למראה אבל עשיר בתוכן ממפתחת צעירה ב-60$), סופר מריו גלקסי (משחק גדול בפרנצייז האולי הכי ותיק בתעשייה, אבל מתאים גם לילדים בני 6 ב50$), מריו קרט DS (משחק מרוצים קזואלי לחלוטין ברימייק לקונסולה ניידת ב-40$), פורצה 2 (סימולטור מרוצים ריאליסטי, מורכב ועתיר פיצ'רים ב-60$), World of Goo (משחק הורדה ממפתחים עצמאיים, דל תקציב אבל עם רמת ליטוש שלא רואים במשחקים עם תקציב של מיליונים ב-10$).
הדבר היחיד שיכול ליישב את הטענה שלך עם ההיגיון, היא שאתה מפרש בטעות "משחק AAA" בתור "משחק עתיר תקציב". או יותר גרוע מזה: אתה מפרש "משחק AAA" בתור "משחק במחיר מלא ושנמכר בהפצה מסחרית בחנויות בלבד".
הבעיה עם הפרשנות הזו היא שגם פה אין לך בדיוק היררכיה ברורה שאתה יכול ליצור וזה מעלה שאלות שמפילות את הטיעון הזה לרצפה:
האם Lost & The Damned הוא משחק AAA? הרי המשחק יצא להפצה דיגיטלית ב-20 בלבד, אבל הוא מכיל יותר תוכן, מושקע יותר, טוב יותר וכנראה גם עלה יותר לפיתוח מאשר משחקים כמו Just Cause, Mereceneries 2 ואחרים שנמכרים בחנויות בתג מחיר של 60$.
ומה לגבי משחק כמו Shadow Complex? הרי המשחק זוכה לביקורות טובות מאד, מכר טוב, הוא מושקע (עלה מיליונים לפיתוח), נראה מעולה (רץ על מנוע Unreal 3), מכיל הרבה שעות משחק (מעל 10 שעות בקמפיין) ופותח ע"י חברה גדולה (אפיק). אבל, הוא מופץ רק בפורמט דיגיטלי ועולה 15$. האם זה אומר שהוא לא "משחק באותה ליגה" או איזה שטות דומה?
ואגב אפיק, גירס עלה בערך 10 מיליון דולר לפתח, וגירס 2 עלה עוד פחות. האם זה אומר שהוא לא משחק בליגה של משחקים "גדולים" של יוביסופט כמו רד סטיל או אססין קריד (שניהם עלו יותר מגירס לפיתוח, ושניהם קיבלו ביקורות הרבה יותר פושרות, במיוחד במקרה של רד סטיל)? האם יש איזה קו דמיוני שממנו ומעלה משחקים נמצאים בליגה של הגדולים? והאם אתה טוען שעכשיו רד סטיל 2 ירד ליגה בעקבות הכשלון של המשחק הקודם?
ומה עם פייבל 2? המשחק יוצא עכשיו בצורה אפיסודית על ה-360 כשהפרק הראשון מופץ בחינם וניתן לקנות כל פרק נוסף בנפרד. האם זה אומר שהמשחק לא בליגה של הגדולים? ואיך זה מסתדר עם העובדה שהוא כבר שיחק בליגה של הגדולים, זכה להכרה רחבה (כולל כמה פרסי משחק השנה) והפך למשחק התפקידים הכי נמכר על הקונסולה? אולי הוא "ירד ליגה"?
ואולי נלך קצת אחורה: האם דום לא היה בזמנו משחק AAA? לא יודע אם אתה זוכר, אבל המשחק הופץ בשיטת שיווק שונה במקצת, ועבד במודל Shareware. אז אולי זה אומר שהוא לא שיחק בליגה של הגדולים ולא ניתן להחשיב אותו למשחק AAA?
בקיצור, יש כל כך הרבה בעיות וטעויות עם ההנחה הזו שהייתי ממליץ לנטוש את הרעיון הזה של הליגות. בדיוק כמו שהייתי ממליץ לנטוש את השימוש הלא נכון הזה במילה AAA (גם אצלך וגם אצל אבישי) לתאור משחקי הרדקור, שהם ההיפך ממשחקי קזואל.
1 באוקטובר, 2009 בשעה 20:25
אה, Shadow Complex. הוא אחת מהדוגמאות שהיו לי בראש בשביל להסביר לאבישי איך חברות גדולות מצליחות לשחק בצורה מאוד מוצלחת בטריטוריה שלכאורה שייכת למפתחים המתחילים, בדרך כלל.
בכל מקרה, אבישי, מה שקרה בתגובה שלך זה שבעצם עזבנו את כל ההכללות והניסיון לאמירות גורפות על תעשיית המשחקים, והגענו לאמירה אחת שאני לא יכול להתווכח איתה פשוט כי היא סובייקטיבית: הטענה שפופקאפ היתה יכולה לעשות דברים טובים יותר עם הזמן שלה.
אבל היי, עדיין מותר לי לא להסכים איתה: פופקאפ עושה, בעיני, משחקים קז'ואליים מעולים (החברה שלי מתעקשת שאני אגיד שגם היא עומדת מאחורי ההצהרה הזו, ומכיוון שהיא בחורה, היא חייבת להיות צודקת). יכול להיות שהם עושים את זה, כמו שאתה אומר, תוך כדי השקעת כמות מיותרת של משאבים – אבל אני לא רואה סיבה אחת שצריך להיות אכפת לי מזה. למעשה, כמו שרשמתי בפוסט, אני בכלל לא בטוח שאני מעדיף שהם ייצרו עוד FPS שמתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. אם להשתמש בלוגיקה שלך – אם לוקח להם כל כך הרבה זמן ללטש משחק פשוט יותר מזה, אין לי שום ערבות לכך שהם בכלל יהיו טובים בייצור סוג אחר של משחקים.
הדבר היחיד שמעניין אותי, בתור הצרכן, זה האם Zuma 2 שווה 20$ או לא. והתשובה שלי לשאלה הזאת היתה היא "אם יש לך את המשחק הראשון, כנראה שלא, אבל אם אין לך אותו – כן". ובמשך הזמן (ו- 10 שעות המשחק) שהשקעתי בו מאז שכתבתי את הביקורת עליו – היא רק נהייתה חיובית יותר.
2 באוקטובר, 2009 בשעה 1:47
חשבתי שרק ילדים דנים בנושאים האלו..
טוב לדעת ,זה נחמד8)
2 באוקטובר, 2009 בשעה 12:44
עזבנו את האמירות הגורפות כי אין טעם לדבר עליהן. כל אחד חיי במציאות אחרת כנראה, עם משחקים שונים שאופפים אותו, והגדרות שונות למילה casual, hardcore חובבני ו- AAA.
בלי הגדרות מוגדרות, אין טעם לדבר על דברים ועל חוקיות שנשענת עליהם, אז צריך לדבר על כל חברה/משחק לגופו.
אבל אתה צודק – השאלה המרכזית כאן, במקרה הזה, היא האם זומה שווה 20 דולר. לדעתי לא. אני הייתי שם עליו תאג מחיר של 5-8 דולר. ליתר דיוק, הייתי משווק אותו בחינם ושם פנימה פרסומות.
לגבי ההבדל בין זומה 1 ל-2, תסכים איתי שלא היו 2 משחקים כל כך דומים מאז סוליטר וסוליטר עכביש… פשוט בושה שב-3 שנים, משחק הדגל שלהם שודרג כל כך מעט. הייתי מצפה מינימום לסוג של מולטיפלייר, אבל לא…. עכשיו אתה יכול לפוצץ את כל האדומים ביחד! יאי!
2 באוקטובר, 2009 בשעה 12:50
אתה נשמע בדיוק כמו כל החבר'ה שמתלוננים על זה שאין הבדל בין Left 4 Dead 1 ל- Left 4 Dead 2, ויכול להיות שכבר קראת את מה שיש לי להגיד עליהם. נכון – לגמרי אין הבדל בין זומה 1 לזומה 2, חוץ מזה ש(אפשר להדגיש טקסט בתגובות כאן?)החליפו את כל התוכן במשחק!
מכיוון שאותי, בתור מי ששיחק ב- Zuma הראשון, הרבה יותר מעניינים מסכים חדשים (גם אם בחלקם מה שמשתנה זה רק העיצוב מסביב, עדיין הרבה מהם דורשים טקטיקה שונה… שלא לדבר על המסכים ה"מיוחדים" החדשים), ומכיוון שלהם, בתור מפתחים, בדרך כלל פיתוח של תוכן חדש יכול לקחת זמן יותר ארוך מפיתוח מכניקת המשחק עצמה (שאל את Introversion, אם אתה לא מאמין לי) – אין לי שום בעיה עם ההבדלים בין Zuma הראשון לשני.
2 באוקטובר, 2009 בשעה 16:04
סתם מתוך סקרנות. מר אבישי.
מה בשם האינטרנט גרם לך לסווג פלטפורמה כז'אנר קאז'ואלי?
2 באוקטובר, 2009 בשעה 22:37
לא שיחקתי ביותר מדי משחקים של PopCap, אבל מהמעט שניסיתי, אני חושב שלהגיד שהם מייצרים הרבה זבל זה קצת מוגזם. במהלך השנים שעברו בין זומה הראשון לשני, חברות אחרות היו מייצרות 20 משחקים כאלו, ומאוד יכול להיות שלא מדובר במשחקים הכי טובים או מקוריים, אבל רמת הליטוש של הגראפיקה והצליל (שבמקרים האלו תורמים להרבה מן ההנאה) היא מעל כל חברה אחרת, לטעמי.
ואגב – תמיד שנאתי הגדרות חד משמעיות שמנסות לתחום כל דבר לקבוצה מסוימת כשלא צריך… וכמו שהזכירו כאן, משחקים כמו גיטר הירו שאפשר ללמוד לשחק אותם בכמה דקות יכולים להיות גם "קאז'ואלים" וגם "AAA". לגבי ויקיפידיה – עם כל הכבוד ,בתחומים של תרבות פופולאריות לא הייתי מקבל את כל מה שכתוב שם כתורה מסיני.
4 באוקטובר, 2009 בשעה 9:51
הדיון על מה זה "AAA" מתארך מעבר לנדרש, ובכל מקרה, גיא, לא נראה לי שאתה מנסה להבין את מה שאני אומר (כלומר, כותב). אני לא חושב ש- AAA זה "משחק עתיר תקציב" ואני גם לא חושב שזה שם נרדף למשחק ריטייל, אלא שם שמתייחס להקשר שבו המשחק משוחרר ולציפיות ממנו (של המשקיעים, השחקנים והעיתונאים), שתלויות בערוץ ההפצה, המחיר, הגימור, ההיקף וכן הלאה.
לשאלותיך, בהחלט ייתכן שאותו משחק יהיה AAA ויהפוך ל- "לא-AAA" (למשל, אם אותו משחק בדיוק ישוחרר 10 שנים לאחר מכן), ואני בהחלט טוען ש- Doom לא היה משחק AAA, בין השאר מהסיבות שציינת.
הערה קטנה- Shadow Complex הוא לא של Epic אלא של חברה בשם Chair Entertainment. זה כמו ש- Max Payne נוצר על ידי Relic ולא 3D Realms.
לגבי זומה 2- נחמד, לא שווה 20$. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כאן היא: למה לא לשחק במקור הזול יותר? מה נותן לי המשחק החדש?
5 באוקטובר, 2009 בשעה 16:07
עידן, לגבי התוכן החדש בזומה – מסלולים חדשים? יש שם אולי עשרה. תוסיף את קרבות הבוסים והיכולות החדשות, והרי לך השינויים. כל הגרפיקה – הכדורים, הצלילים, הכל – אותו דבר… (רק רזולוציה גבוהה יותר). עם כל הכבוד לזומה, אני חושב שב-Titan Pack של UT3 יש הרבה יותר תוכן, חידוש ואיכות מאשר כל זומה בכלל, אבל לעצם הדיון – זומה 2. וכמובן שהוא ניתן בחינם…. ותסכים איתי שלעצב מסלול חדש בזומה, זאת עבודה אפסית יחסית לליצר מפה חדשה למולטיפלייר של 32 שחקנים.
כפי שציינתי – אם עוד היו מוסיפים לזומה מולטיפלייר? ניחה. באמת היו מוסיפים "אלמנט חדש". אבל אתה מתלהב מזה שפשוט נתנו לך Iron Frog – זומה עם כל הצבעים ומכסת ניקוד גבוהה… אני בטוח שאם זה לא היה מגיע עם המשחק, היית יכול לתכנת את ה"מוד" הזה לבד.
כמו שזה כרגע זאת פשוט חוצפה לדרוש 20 דולר ולהגיד שהם פיתחו את זה 3-4 שנים.
תאכלס – נראה לך שמישהו בשוק הקאז'ואל יהיה מוכן לשלם על זה 20 דולר? אני מניאק אם הם *מוכרים* יותר ממליון עותקים. (בעוד שאם הם היו שמים 5 דולר, זה אולי היה הפוך למשחק הכי נמכר אי פעם)
5 באוקטובר, 2009 בשעה 17:33
יובל, אני חושב שהבעיה היא שאתה בעצמך לא תבין מה אתה כותב אם היו נותנים לך לקרוא את מה שכתבת. הרי כתבת שמשחק AAA הוא מעין הגדרה אמורפית שתלויה ב:
1. הקשר שבו המשחק משוחרר
2. בציפיות של המשקיעים ממנו
3. בציפיות של העיתונאים ממנו
4. בציפיות של השחקנים ממנו
5. בערוץ ההפצה
6. במחיר
7. בגימור
8. בהיקף
9. וכן הלאה
ואחרי כל ההליכה סחור סחור הזו, אין פה שום הגדרה קונקרטית שאפשר להשתמש בה בשביל להגדיר משחק AAA, ושום דבר כאן שמפריד משחק AAA ממשחק קזואל (לי אין בעיה עם זה, אבל אתה פשוט זה שרואה בהם הפכים).
על סמך ההגדרה האמורפית הזו אי אפשר לקבוע אם Braid, Shadow Complex, The Beatles Rock Band, Doom, The Lost & The Damned, Mercenaries 2, Geometry Wars 2 ומשחקים אחרים שהוזכרו כאן הם משחקי AAA או לא ולכן היא לא מחזיקה מים.
לגבי DOOM, השאלה ששאלתי אותך היתה בכלל רטורית. אני לא מבין איך אפשר לחשוב שמשחק כזה לא היה נחשב למשחק AAA כשהוא יצא, כי מדובר היה באחד מהמשחקים הכי מצופים, מרשימים טכנית, מושקעים מצליחים מסחרית ומאוזכרים לטובה בביקורות בזמנו ואחר מהמשחקים שהכי השאירו חותם על תעשיית המשחקים. יותר מזה, הוא בהתחלה יצא כמשחק Shareware אבל גם יצא מאוחר יותר בהפצת ריטייל רגילה ובמחיר מלא, ככה שכל החלוקה הזו לערוצי הפצה לא היתה רלוונטית כבר בשנות ה-90 (ובטח שלא היום). אם אתה באמת ובתמים טוען שדום לא היה משחק AAA אז אני חושב שאתה באמת צריך לקבל פרספקטיבה, כי זה נראה שאפילו עם ההגדרות שהמצאת כאן אתה לא מסכי.
לגבי Chair Entertainment: אפיק קנו אותם כבר בשנת 2008 והם היום סטודיו פנימי וחלק מהחברה. Shadow Complex הוא משחק שכולו אפיק.
5 באוקטובר, 2009 בשעה 17:47
אני מצטער, אבל למרות כל הרצון הטוב אני לא מוצא קשר בין מה שאתה כותב למציאות. כנראה שנצטרך להסכים שלא להסכים, כי רוב מה שאתה כותב לא נראה בעיני הגיוני או נכון מבחינה עובדתית.
6 באוקטובר, 2009 בשעה 0:45
אבישי – אני מתחיל כבר למצות את הויכוח הזה, אבל אה… מה?! אין אף מסך ב- Zuma 2 שזהה למסך ב- Zuma המקורי. יש כמה מסכים שיש להם Layout דומה (ובמקרה של שלושה/ארבעה מהם – Layout זהה), אבל זה הכל. לעזאזל, בכל Zuma המקורי היו קצת יותר מ- 20 מסכים, לעומת Zuma 2, שיש בו 70. וכן, כ- 15 מתוכם הם מסכים "מיוחדים" (בוסים, מסכים שבהם הצפרדע נעה על ציר ומסכים עם 2 נקודות), שזה כמעט אותה כמות מסכים כמו שהיתה בכל Zuma אחד.
כמו שאמרתי קודם – העובדה שזמן הפיתוח של זה היא 3-4 שנים היא לא רלוונטית בכלל. זה בין Popcap לבין בעלי המניות שלהם. כל מה שמעניין אותי זה אם זה שווה 20 דולר או לא. ובעיניך זו אולי חוצפה, אבל בעיני – זה מחיר קצת יקר, אבל לא מופרך בכלל. אם EA דרשו במשך שנים 50 דולר על משחקי FIFA שדומים בצורה מפחידה זה לזה, אם חברות הפיתוח הגדולות בעולם מרשות לעצמם לדרוש 60 דולר על משחק שנמשך 6 שעות… אז כן, לשלם 20 דולר על משחק שאני משחק בו כבר קצת יותר מעשרים שעות, זה לא ביג דיל. כמו שאמרתי – כנראה שזה קצת בזבוז אם יש לך את המשחק הראשון, אבל לא במיוחד.
ואין לי גישה לנתוני המכירות של Popcap, אבל בהתחשב בעובדה שעשרים דולר זה התמחור הקבוע של כל המשחקים שלהם, ושהם ממשיכים עם המודל העסקי שלהם כבר במשך כמה שנים טובות, יש סיכוי מכובד שאתה מניאק.
6 באוקטובר, 2009 בשעה 11:26
עידן,
למרות שאני מסכים עם דעתך באופן עקרוני, הטיעון ש"אין אף מסך ב- Zuma 2 שזהה למסך ב- Zuma המקורי" נשמע לי מגוחך. הרי גם אם היו משנים רק את הגוון של הרקע המסך היה שונה. השאלה האמיתית היא האם המסכים החדשים שונים *מספיק* מהמקור כדי להצדיק תג מחיר של 20$.
אגב, ממתי מסכים שונים משנים את החוויה בזומה? כאילו, האתגר משתנה במעט בתלוי בצורת המסך, אבל לא בצורה היסטרית.
6 באוקטובר, 2009 בשעה 14:34
שאלה מצוינת, יובל! (כלומר, שאלה שחיכיתי שמישהו ישאל)
כמו כמעט כל משחק, ברגע שמעלים את רמת הקושי של Zuma מספיק גבוה, פתאום מתגלה פן טקטי יותר מורכב ממה שציפית למצוא בו בהתחלה (בגלל זה אני לא לוקח ברצינות את מי שאומר לי שאולי משחק אסטרטגיה מסוים הוא מעפן, אבל המולטיפלייר שלו מצוין…). ספציפית במקרה של Zuma 2 – יש מסכים שהדינמיקה בהם שונה לחלוטין ממסכים אחרים: בכמות המקטעים שחשופים לך, בחופש שלך לירות "מחוץ למסלול", במרחק שהכדור שלך צריך לעבור לפני שהוא מגיע לכל אזור בשורת הכדורים… המסכים ב- Iron Frog (וגם ב- Challenges, כשאתה שם לב איך רמת הקושי של המסכים עולה בהדרגה גם אם המהירויות של הכדורים בהם נשארות זהות) מדגימים את זה בצורה הכי טובה.
לצורך העניין, היו מעט מאוד מסכים בזומה המקורי שדרשו ממני לשנות את שיטת המשחק שלי בצורה מהותית. ב- Zuma 2 יש לפחות 30 כאלה.
6 באוקטובר, 2009 בשעה 23:00
טוב, חשפת אותי עם המכנסיים למטה – תאכלס, לא שמתי לב בכלל להבדלים בין המסכים בזומה 1 וזומה 2. כן שמתי לב למסכים מיוחדים בהם הצפרדע נעה על מסילה או שיש 2 נקודות להחלפה, אך מתוך 70 שלבים שדיברת עליהם, הטעם שנשאר הוא אותו טעם של מסכי זומה הראשונים (שממש לא זכרתי שיש אותם רק 20).
אבל אני כן חולק עליך בנוגע ל"עומק" בזומה 2 והעובדה שהשלבים עושים את המשחק. יכול להיות שאף פעם לא השקעתי את הזמן באמת להתעמק, או ששיטת המשחק שלי שונה משלך (אני פשוט מנסה לעשות כמה שיותר שלשות ברצף…), אבל אני באמת לא מבין את הקטע שאתה מדבר עליו. אתה יודע מה? בוא נעשה משהו מעניין. תצלם איזה כמה משחקים קצרים שלך עם Fraps או משהו, ותוציא על זה פירשון. אם תצליח לשכנע אותי שבאמת יש שם עומק, אני מתנצל פומבית בבלוג שלי 🙂
6 באוקטובר, 2009 בשעה 23:05
ואתה בוחר איפה אני מצלם את הפרק הבא (מקדונלדס, רכבת, שירותים…. אני מצפה שתצליח להיות מקורי)
7 באוקטובר, 2009 בשעה 16:00
יובל, מה שאני כותב זה רק ההגדרה שלך מפורקת לחלקים. זה שגם אתה לא מצליח למצוא בה קשר למציאות זו כבר התחלה טובה, כי זה בדיוק מה שטענתי לגביה כל הזמן.
7 באוקטובר, 2009 בשעה 19:04
נו, העובדה שאתה חושב שיש כזה דבר "הגדרה" כבר מצביעה על בעיה, בטח ובטח לגבי מושג שאין לו הגדרה מוסכמת כמו משחקי AAA. אנחנו כנראה מגיעים מעולמות שונים מדי כדי להבין זה את זה.
8 באוקטובר, 2009 בשעה 10:51
בטח שאני חושב שיש דבר כזה הגדרה, כי אם אין הגדרה אז מה הטעם להשתמש בביטוי חסר הגדרה בכלל? באותה מידה אתה יכול להשתמש בביטוי חסר ההגדרה "שזלבם".
זה פשוט מוזר בעיני: מצד אחד אתה אומר שאין הגדרה מוסכמת למשחק AAA אבל מצד שני זה לא מפריע לך להגדיר אותו בעצמך (ועוד בצורה שסותרת את הדוגמאות שהבאת) או בכלל להשתמש בביטוי הזה כשאתה כותב "ששוק משחקי הקז’ואל על המחשב כבר עבר כנראה את שוק משחקי ה- AAA". אם אתה חושב שאין הגדרה מוסכמת, אל תשתמש בביטוי.
וזה עוד בלי להיכנס לעובדה שאין לך בכלל נתונים מספריים בשביל לגבות את המשפט שלך.
אתה יודע למה זה דומה? לזה שתבוא ותכתוב ש"שוק הסרטים העצמאיים כבר עבר כנראה את שוק הסרטים שוברי הקופות", ואז מישהו יבוא ויסביר לך שאין סתירה בין סרט עצמאי לבין סרט שובר קופות (למשל: המכשפה מבלייר, בוראט), ואז אתה תבוא ותגיד שסרט שובר קופות זו הגדרה שנותנים לו האולפנים בשביל משקיעים וכתלות בציפיות ממנו, ואחרי שיסבירו לך שזה לא אז אתה תתחיל להתווכח על כך שבכלל אין הגדרה מוסכמת על מה זה סרט שובר קופות.
9 באוקטובר, 2009 בשעה 5:36
ובמידה ואני אומר שהבחורה זאת "יפה". מה זה אומר לך? אתה יודע את הטעם שלי? הסטנדרטים שלי? נקודות השיפוט שלי? לא. אתה רק יודע שבעיני היא יפה.
כך גם עם AAA. בעינך משחק מסויים הוא AAA, בעיני יובל הוא לא. אז יש הרבה משחקים שעליהם קל מאוד להחליט אם הם AAA או לא, אבל כמו אצל בחורה יפה – גם כאן יש לא מעט מקרים פרטיים שבהם פשוט קשה להחליט…
לדוגמא: http://tweetphoto.com/e2oga9bk
סורי על התמונה הכמעט פורנוגרפית, פשוט זה ממש מטריד אותי. אסתי גינזבורג. בחורה נאה לכל הדעות הלא כן? אז אם שניה לא תהיה המום מהכמעט שדיים חשופים שיש כאן, תוכל לראות שהיא מכוערת תחת. מפתיע? מאוד.
קיצר. חלאס, דיון מטומטם שדשנו אותו אפילו עוד היום בפאנל באייקון.
אבל עידן – אפילו שאתה מתחתן, הסבר נא לי איך יש טקטיקה שונה למסלול שונה בזומה 🙂
10 באוקטובר, 2009 בשעה 12:16
אני לא קונה את הטענה שלכל דבר יש הגדרה. אני מסכים שיש מונחים עם הגדרות די ממצות, אבל לרוב המונחים אין. בקטע הזה אני לגמרי מסכים עם ויטגנשטיין המאוחר והטיעון שהמשמעות של מונח היא השימוש שלו בפועל, ושיש הרבה מונחים שלא ניתן להגדיר מכיוון שהם "שמות משפחה" של כל מיני תופעות דומות עם גבולות לא ברורים. אגב, הוא משתמש במונח "משחק" בתור דוגמא מובילה למונח שאין לו הגדרה.
לכן, אם חברות משתמשות במונח "AAA" כדי להסביר למשקיעים מה ההקשר העסקי של המשחק, זו אחת מהמשמעויות שלו. ולא יעזור להגיד "זו לא המשמעות האמיתית" כי לך אישית אין קושן על המילון. בוודאי ובוודאי כשאין הסכמה גורפת בשיח לגבי "מה זה AAA".
בכל אופן, אני אישית נגד הגדרה של AAA כ"משחקים שמקבלים ציונים טובים או הערכה מהקהל / המבקרים", מהסיבות הבאות:
א) יש לנו כבר מספיק שמות למושג הזה: "משחקים טובים", "משחקים איכותיים", "משחקים עם ציון גבוה" וכולי.
ב) המונחים "קז'ואל" ו"הארדקור" מתארים קודם כל הקשר צריכה של משחק מאשר מהות. אפשר לדבר גם על מאפיינים מהותיים, אבל השורשים של המונח, כולל שמם, מגיעים מהקשר הצריכה. אני מעוניין להשתמש במונח AAA כבן לאותה משפחה של "הארדקור" ושל "קז'ואל", ואני חושב שאני לא היחיד.
ג) פעם היה אפשר להגיד "משחקי ריטייל" במשמעות שהיא מנוגדת במידת מה למשחקים קז'ואל / להורדה / עצמאיים, ומתארת משחקים שבעיקרון יש להם אבא מוכר, השקיעו בהם יותר כסף ועבודה, הם נמכרים במחיר גבוה במסלולים מסוימים ומוכרים ומיועדים לקהל גיימרים. היום, עם ירידת החשיבות של הפצה דרך חנויות, צריך שם אחר- ואני חושב ש- AAA הוא מתאים.
10 באוקטובר, 2009 בשעה 18:28
אבישי: אתה כבר דן נקודתית בכך שלAAA כמו שאני ואולי אתה מגדירים אותו (כלומר משהו מהמעלה הראשונה, או הכי טוב שיש) יכולה להיות פרשנות אישית של כל אחד ואחד. כלומר מבקר אחד יכול לחשוב שמשחק הוא ממש טוב ומגיע לו דירוג AAA, אבל מבקר אחר יכול לחשוב שלא ולכן לא מגיע לו דירוג כזה.
זו נקודה מאד נכונה ואני מסכים איתה ב-10%%. בסופו של דבר היא תקפה גם בעולם הכלכלי ממנו הביטוי "Triple A" הושאל. יכול מאד להיות שS&P ידרגו אגרת חוב בדירוג AAA, מודי ידרגו אותה בדירוג A ופילץ' ידרגו אותה כ-B בלבד. זה כי לכל אחד הקריטריונים שלו לדירוג.
אבל אם לב לבייב יבוא ויגיד למשקיעים שלו שאפריקה ישראל היא איגרת חוב בדירוג AAA, זה לא יעזור לו שאין הסכמה גורפת לגבי ההגדרה של AAA. זה לא יהפוך את אגרת החוב שלו לAAA כי הוא פשוט לא יכול לספק את הסחורה. זה נראה בכלל הגיוני שהוא יבוא וידרג את אגרת החוב שלו ולא שהמבקרים יעשו את זה!?
אולי כדאי לאמץ את הקונספט הזה גם באוניברסיטאות: מאחר ואין הסכמה גורפת על מה זה ציון 90 וכל מרצה יתן לי ציון קצת שונה על סמך הקריטריונים שלו, הכי טוב שאני פשוט אתן לעצמי איזה ציון שאני רוצה וזהו?
יובל: אני חושב שהתגובה שלי לאבישי כבר מראה כמה מופרכת הטענה שלך כשמיישמים אותה בתחומים אחרים, אבל אני רוצה בכל זאת לתת עוד דוגמא מעולם המשחקים.
אנחנו הרי מדברים על זומא 2, נכון? נניח שעכשיו אני עובד בפופקאפ, ובמצגת למשקיעים אני מבקש מהם לאשרר תקציב של 30 מיליון דולר לשיווק המשחק, מאחר ומדובר במשחק AAA לפי ההגדרה שלי. האם זה הופך את זומא 2 למשחק AAA? כי לפי מה שאני מבין ממך, מהנקודה הזו הוא משחק AAA לכל דבר ואי אפשר לערער על הקביעה הזו. ולפי מה שאני מבין ממך הוא גם לא משחק קזואל יותר, כי אתה טוען שקזואל ו-AAA הם הפכים (מה שעוד לא סתרת במקרה של גיטר הירו ו-Shadow Complex).
הנקודה היא די ברורה אני חושב: זה שאתה מחפש פתאום מילה בשביל להגדיר בה "משחקי ריטייל" (במקום פשוט להשתמש בביטוי משחקי ריטייל שעדיין תופס לדעתי וכל אחד יבין במה מדובר כשתגיד אותו), לא אומר שאתה יכול להשתמש בביטוי AAA שיש לו משמעות די ברורה, המתייחסת גם לאיכות של המשחק. וזה לא אומר שהוא סותר את המונח קזואל (שוב, כי משחק קזואל יכול להימכר גם בריטייל).
ואם כבר הגדרה, הנה ההגדרה מהספר The Ultimate Guide to Video Game Writing and Design (עמוד 201):
AAA Game (Triple A Title): this is industry speak for a first-quality game. It could be translated like school grades: A in Art (graphics and story), A in Gameplay, A in Programming
ונראה לי שיש לך עוד טעות: בניגוד למה שאמרת, הרדקור וקזואל לא מתארים קודם כל הקשר צריכה, אלא קודם כל מהות (או למעשה קהל יעד). הרגלי הצריכה נובעים מהמהות של המוצר הנצרך ומהאופי של קהל היעד.
11 באוקטובר, 2009 בשעה 9:24
אם אתה בא למשקיעים וטוען שזומה 2 הוא משחק AAA שצריך השקעה של 30 מיליון דולר רק על השיווק, יש שתי אפשרויות:
א) אתה רמאי שמנסה לעבוד עליהם
ב) אתה מציג למשקיעים סיבות משכנעות למה זה יעבוד. עד היום, משחקי הקז'ואל היחידים שאני מכיר עם השקעה כזו בשיווק הם משחקי מוסיקה ו- LittleBigPlanet, שהם בהחלט משחקי AAA. בעתיד אולי יהיו משחקי לא-AAA שישקיעו בהם כל כך הרבה כסף רק בשיווק, אבל ממילא לא טענתי לרגע שעלות השיווק היא מה שקובע אם משחק הוא AAA או לא. זה מונח שגורר עמו שורה שלמה של הנחות לגבי תקציב, צורת שיווק, ערוצי מכירה, קהל, מחיר וכן הלאה.
אני לא חושב שיש סתירה בין קז'ואל לבין AAA. גיטר הירו הוא בהחלט AAA וגם קז'ואל. לעומת זאת, Shadow Complex הוא לא זה ולא זה 🙂 אני כן חושב שהיום זה נדיר שקז'ואל ו- AAA ידורו בכפיפה אחת, ולכן אני משתמש בהם כמונחים הפכים-לרוב. וכאמור, לא רק אני.
"משחקי ריטייל", היום, מתייחס ברוב המקרים למשחקים שנמכרים בחנויות ולא למשל למשחקים בהורדה דיגיטלית או למשחקים עם מודל עסקי של מנוי / מיקרו-תשלומים. למשל, Free Realms הוא AAA (למדי, לא ב- 100%) אבל הוא לא משחק ריטייל. אגב, זו דוגמה למשחק שהוא גם קז'ואל וגם די AAA וגם עשוי להצדיק שיווק של 30 מיליון דולר. אבל זה עדיין נדיר כיום.
ההגדרה שציטטת היא נאה, אבל היא הגדרה אחת של כותב אחד ואני לא מסכים שהיא מקובלת על כולם. כבר הסברתי למה אני חושב שזה לא יעיל להשתמש במונח AAA כדי לומר בעצם "משחק טוב", אין סיבה לחזור על זה.
ולסיום- קהל היעד הוא חלק ממהות המשחק? זו מסוג האמירות שבגללן אני מתחיל לחשוד בשפיותי. אני תמיד חשבתי שקהל היעד, יעני מי צורך את המוצר, הוא חלק מהקשר הצריכה.
לי נראה שהמילה "מהות" מתייחסת לאלמנטים מובנים במשחק ולא לאלמנטים חיצוניים כמו קהל, מחיר וכיו"ב. בעיקר כי האלמנטים בתוך המשחק קבועים פחות או יותר, בעוד הקהל, המחיר וכו' נוטים להשתנות.
אני מנסה להסביר בפעם השלישית או הרביעית: כשחברת משחקים מגדירה משחק כ- AAA היא מתכוונת שמדובר במשחק עם השקעה רבה בפיתוח, בגרפיקה וכו', לרוב משחק הארדקור שיימכר כנראה במחיר מלא לגיימרים דרך ריטייל (אבל לא תמיד), עם שאיפה להכנס לדיווחים של אתרי המשחקים לגיימרים ולקבל שם ציונים טובים.
לעומת זאת, כשחברה מסבירה שהמשחק שלה הוא לא AAA היא אומרת שמדובר במשחק עם עלות פיתוח נמוכה, או שההפצה שלו היא בערוצים לא סטנדרטיים, ובכל מקרה שהוא לא צפוי להגיע לאתרי המשחקים לגיימרים או לקבל שם ציונים. יש הרבה מאוד משחקים כאלו, ועל רובם המוחלט לא שמענו ולא נשמע לעולם. אתה יכול למצוא אותם, בין השאר, בסלי המציאות בחנויות המשחקים, על המדף בסופר, מצורפים למוצרים שונים, בדפדפן, בפייסבוק, וכן הלאה וכולי.
11 באוקטובר, 2009 בשעה 14:20
יובל, נראה לי שאתה עושה מיש-מש שלם של ההגדרות: ריטייל, לא ריטייל, קזואל, הרדקור, AAA וכו'. ואני אפילו לא מבין על סמך הקביעה שלך לגבי כמה מהמשחקים:
LBP למשל: איך בדיוק אתה מגדיר אותו כמשחק קז'ואל? שיחקת בו פעם? מדובר במשחק פלטפורמה לא פשוט בכלל שמבוסס פיזיקה ומאד מורכב לשחקן מתחיל – זה לא מריו (שלא נדבר על מצב עריכת השלבים שלו, שהוא אחד מהיותר מורכבים ומסובכים לתפעול במשחק כלשהו).
Free Realm: מה בדיוק עושה אותו משחק AAA (ואני אפילו לא יודע מה זה "לא לגמרי" שאתה מכניס למשפט)? הוא הרי לא זכה לביקורות חיוביות במיוחד, לא נמכר בריטייל, לא ידוע לי שהוא זכה לתקציבי שיווק עצומים (לפחות בהשוואה לכל MMO אחר) – אז למה בעצם?
Shadow Complex: למה אתה חושב שהוא לא משחק AAA? הביקורות שלו טובות ונושקות ל-90 (כולל כמה ציונים של 5 כוכבים), הוא מושקע בטירוף, עלה מיליונים לפיתוח, וזכה למאמץ שיווקי די רציני מצד מיקרוסופט – אז שוב לא ברור לי למה הוא לא ודווקא Free Realms כן.
אם אתה מחפש משחקי קזואל עם השקעה עצומה בשיווק פשוט תפזול לקונסולה של נינטנדו: WiiFit הוא כנראה המשחק עם ההשקעה הכי גדולה בשיווק בהיסטוריה. מריו קארט, Wii Music, Nintendogs ושאר ירקות קזואליים מבית נינטנדו הם הכי קזואל שיש והכי מתוקצבים שיש (גם בפיתוח וגם בשיווק). אבל זה ממש לא הופך אותם למשחקי AAA.
אתה מסתמך על זה שחברה מסבירה אם המשחק שלה הוא כן או לא AAA למשקיעים, אבל זה עדיין לא הופך את המשחק לAAA אלא רק מדבר על האיתות של החברה למשקיעים:
1) AAA – אנחנו מצפים שתשקיעו מיליונים מהכסף שלכם במשחק הזה כי הוא הולך להיות משחק ממש טוב ואיכותי שיתחרה במשחקי הAAA וימכור המון עותקים.
2) לא AAA – אנחנו מצפים שתתנו לנו אור ירוק למשחק הזה. אל תדאגו לגבי זה שהאבטיפוס למשחק שלנו נראה כמו חרא גולמי, שהקונספט שלנו מעולם לא נוסה, ושאין לנו שום ניסיון. אבל אנחנו במילא לא צריכים מכם המון כסף כי אנחנו לא הולכים להתחרות בשוק משחקי AAA, אלא בכל מיני מקומות שבהם לאנשים אין שום זיקה לאיכות ואולי אפילו נדחוף לו איזה מודל מכירות מופרך שאין לנו מושג אם הוא בכלל יתפוס.
ולכן ההגדרה של חברה למשחק מסוים עבור המשקיעים שלה לא מעיד שום דבר על המשחק שלה, אלא רק משמש בתור הצהרת כוונות לשוק אליו היא מכוונת. בדיוק מהסיבה הזו אם המפתחים של זומה יגידו למשקיעים שהם מכוונים לשוק הAAA הם כנראה יצטרכו לגבות את זה במשהו, וגם אם הם יקבלו את הכסף מהמשקיעים זה לא יהפוך את המשחק שלהם למשחק AAA באמת.
מה זה משחק AAA באמת? אני הבאתי כאן הגדרה אחת ממקור כלשהו (ולא סתם משהו באינטרנט אלא ספר מודפס). אם אתה לא מסכים עם ההגדרה אתה מוזמן להציג איזשהו מקור דומה שמגדיר אותה אחרת, או במינימום שבמינימום להביא הגדרה משלך שלא תסתור את הדוגמאות שאתה נותן כאן.
11 באוקטובר, 2009 בשעה 14:21
ובהמשך למה שכתבתי, עברתי שוב על הטיעונים שלך בניסיון להבין על מה הוא מבוסס. ונראה לי שכל הטיעון שלך לשימוש במילה AAA בתור איזו מילת באזז שאתה אפילו לא מצליח להגדיר את המשמעות שלה הוא כזה:
1) מסיבה כלשהי אתה לא רוצה להשתמש בAAA בשביל לתאר את מה שהוא באמת אמור לתאר: משחק טוב מאד, או אולי מהטוב בסוגו. הטיעון שלך הוא שיש הרבה מילים אחרות לתאר משחק כזה.
2) יש גם אנשים אחרים שמשתמשים במילה הזו ולא בשימוש הנכון שלך בלי שהם מבינים מה היא אומרת – ולכן גם לך מותר.
3) אתה אומר שאתה מעוניין להשתמש במונח AAA כבן לאותה משפחה של “הארדקור” ושל “קז’ואל”, ואתה חושב שאתה לא היחיד.
שני הטיעונים הראשונים לא תופסים, ואני לא חושב שצריך להסביר למה. ועכשיו כשאני קורא את זה שוב, אני חושש שאני לא מבין על מה אתה מדבר בטיעון השלישי כשאתה מדבר על AAA בתור "בן משפחה" של משהו. זה פתאום נשמע לי מוזר שבכלל הגבתי לזה כי אולי חשבתי על משהו אחר. אתה מוזמן לפרש את עצמך מה זה בן משפחה?
כשאני מדבר על משחקי קזואל והרדקור, אני מדבר על משחקים שמוגדרים לפי קהל היעד שלהם (בהגדרה די כוללנית):
שחקן קאזואל – שחקן שישחק במשחקים שמאפשרים לו סשנים קצרים, ולא יתעמק בהם
שחקן הרדקור – שחקן שישקיע שעות רצופות במשחק מסוים (או במשחקים רבים) ויתעמק בו
משחק קזואל – משחק שקהל היעד שלו הוא שחקני קזואל.
משחק הרדקור – משחק שקהל היעד שלו הוא שחקני הרדקור
אני לא רואה איך הקשר צריכה מתקשר לכך (יכול להיות שחקן הרדקור שמשקיע עשרות שעות ביום בקאונטרסטרייק בלבד למשל ולא קנה משחק כבר עשור, וזה לא מחייב שהוא יקנה משחק בריטייל או באונליין או בכלל ישחק במשחק חינמי) ואני עוד יותר לא רואה לאיזו משפחה בדיוק הביטוי AAA אמור להיכנס כאן.
12 באוקטובר, 2009 בשעה 0:45
(אני מצטער על ההדחפות לדיון, אבל יש לי חוב ישן לאבישי)
אבישי – מצטער על התגובה המאוחרת, אבל בנוסף לכל הנסיבות שכבר דיברנו עליהן (חתונה, וכאלה), היו כמה אירועים מפתיעים ולא נעימים במיוחד בסוף השבוע הנוכחי. אז כנראה שאני לא אספיק לצלם משחק ב- fraps ולהסביר לך מה קורה שם, אבל הנה טעימה קלה:
בעיקרון, בשביל לסיים כל מסך יותר מהר (מה שהכרחי בשלבים הקשים), יש כמה "בונוסים" בזומה שמנסים לחתור אליהם: Gap Bonuses (כשאתה יורה בחלק מוקדם יותר של השרשרת דרך חור בחלק "מאוחר"), Combo Bonuses (ביצוע של כמה "העלמות" ברצף, כתוצאה מירי של כדור בודד) ו- Chain Bonuses (שמקבלים אם כל 5 הכדורים האחרונים שירית גרמו להעלמות). לכאורה, Combo Bonus הוא הכי קל לשימוש:
http://www.youtube.com/watch?v=rCCNGrxzauI&feature=related
אבל מה – הטריק הזה עובד רק בשני תנאים. קודם כל, אתה צריך שיהיה לך לאן לירות את הכדורים שלא מסתדרים לך עם השרשרת. פה, למשל, זה יותר מסובך מהוידאו הקודם, וצריך למצוא דרך לשלב את הכדורים בשרשרת בלי לדפוק את הקומבו:
http://www.youtube.com/watch?v=65ggR9sr1B4&feature=related
התנאי השני הוא שאתה צריך שתהיה לך גישה טובה לסוף השרשרת, אחרת זה הרבה יותר מסובך. וזה כבר מוביל להשפעה הדומיננטית יותר של צורת המסלול על טקטיקת המשחק שלך. תסתכל, למשל, על המסך הראשון בוידאו הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=1FeAGm23pnw
במסך כזה, מהרגע שאתה מאבד את הקצה של השרשרת, יהיה לך יותר קשה להחזיר אותו אליך. אבל זה מקרה קל יחסית. יש הרבה מסכים שבהם אתה כל הזמן מאבד גישה לחלקים מסוימים מהשרשרת, ומקבל גישה לחלקים אחרים. במסכים שבהם הספירלה היא הפוכה זה הכי בולט – אין לך טעם להשקיע יותר מדי זמן ביצירת קומבואים, כי החלק של השרשרת שעבדת עליו יצא מחוץ לטווח הראייה שלך לפני שתספיק לעשות איתו משהו. אתה צריך לעבוד על "העלמות" מהירות ו"משיכה" של השרשרת אחורה (סגירת gap-ים שנוצרים).
במסכים ה"מיוחדים" לצורך העניין, הטקטיקה כבר משתנה לגמרי. במקרה של המסכים בהם אתה יכול לקפוץ בין 2 נקודות – היא נהיית קלה יותר, אבל במקומה אתה צריך להפגין יותר זריזות על העכבר.
זה אולי נשמע ממש קטן ודבילי, אבל כמו שאמרתי, המסכים ב- Iron Frog מדגימים כל אחד מהאלמנטים בטקטיקה של Zuma (למשל, מסכים שבהם הכדור צריך לחצות מרחק גדול לפני שהוא מגיע ליעד, מה שמכריח אתכם להתחשב במהירות השרשרת) בצורה קיצונית יותר. וזה כיף.
14 באוקטובר, 2009 בשעה 11:46
לגבי ההגדרה של AAA- את כל מה שהיה לי לומר בעניין הזה אמרתי, ויותר מפעם אחת. אם זה עדיין לא מובן, אני מרים ידיים.
אני מתנגד לטיעון שקז'ואל והארדקור הם שני קהלים שונים. דוגמאות: Guitar Hero, Geometry Wars, משחקי Tower Defence, וכן הלאה.
שחקן הארדקור זה שחקן שמשקיע הרבה שעות במשחקים? אם ככה, אשתי, שמשחקת איזה שעתיים ביום במצטבר ב- FreeCell בחלונות, היא שחקנית הארדקור. ומה עם שחקני פיפא ושאר משחקי ספורט, שמשחקים בהם מאות שעות? הם גיימרים הארדקור? אל תצחיק אותי (ואותם).
14 באוקטובר, 2009 בשעה 16:44
לגבי אשתך וההגדרה לשחקן הרדקור: נעזוב את העובדה שלא רציתי להאריך ולכן כתבתי את ההגדרה בקצרה. אבל אני ממש לא מסכים ששעתיים ביום *במצטבר* זה הרבה, במיוחד אם מדובר בסשנים קצרים של עשר או חמש עשרה דקות – שזה בדיוק ההגדרה לשחקן קזואל אם לא שמת לב.
כשאשתך תשחק 6-7 שעות ביום *ברצף* בFreeCel ותסיים את כל הוריאציות, אז אולי אפשר יהיה לקרוא לה שחקנית הרדקור של FreeCell, בדיוק כמו ששחקן CS שמשחק 6-7 שעות ביום, מתאמן בליגה ומשחק בטורנירים בינלאומיים הוא שחקן הרדקור של CS ותו לא. זה לא הופך אותו לשחקן הרדקור של טקן (ולהיפך). כרגע היא לא כזו, וכך גם רוב הגיימרים שמשחקים במצטבר שעתיים ביום פיפא או משחקי ספורט אחרים עם חברים.
לגבי קהלים שונים: כל כך קשה לנחש לבד שיש משחקים שפונים לקהל יותר רחב במיינסטרים, ויש בהם דברים שמושכים גם את שחקני הקזואל וגם את שחקני ההרדקור? זה לא שחור ולבן ויש משחקים שנוטים קלות לכאן או לכאן אבל פונים בגדול לכולם.
Guitar Hero יכול למשוך גם את השחקן הקזואלי שינגן שיר או שניים מידי פעם עם חברים שבאים הבית וגם את השחקן ההרדקורי שרוצה לסיים את כל השירים על אקספרט. במשחקים כמו טקן יש לך קהילה מאד ענפה של שחקנים מקצועיים שחולקים אסטרטגיות, סופרים פריימים בשביל למצוא את המהלכים הכי אפקטיביים, ומשתתפים בתחרויות בינלאומיות, ויש לך את אלו שימעכו כפתורים בשביל הכיף עם חברים ויהנו לא פחות מהמשחק.
אז למרות שהמשחקים פונים גם לאלו וגם לאלו, עדיין ברור שמדובר בקהלים שונים. איך אתה יכול לחשוב אחרת!? שאני אבין: אתה טוען ששחקני ההרדקור ושחקני הקזואל הם לא שונים, או בעצם אותו הקהל? כי זה כבר יותר מוזר מההגדרה שלך למשחקי AAA.