איזה משחקים הולכים לצאת ב-2020, הא?

נראה ש-2017 הייתה כל כך מוצלחת שלתעשיית המשחקים נדרשו 3 שנים שלמות כדי להתאושש לגמרי. נכון, היו השנה משחקי AAA שנהניתי מהם, כמו The Division 2, Control, DMC 5. היו גם כאלה שלא, אבל אני מודה שהם מעניינים ועשויים טוב בשביל מה שהם, כמו Sekiro או Death Stranding. אבל אין אף משחק שאפשר להצביע עליו ולהגיד, "וואו". (טוב, חוץ מ-Sekiro אולי, אבל זה סיכום השנה שלי אז לא תודה.) ברור לכולם שאנחנו בעיקר מעבירים זמן בלחכות לסייברפאנק 2077, או Half Life: Alyx, או The Last of Us 2, או הרימייק של Final Fantasy VII, או הדור החדש של קונסולות…

אז כרגיל, כשהמפיצות הגדולות לא מספקות את הסחורה, תמיד אפשר לסמוך על אינדים. למעשה, הפעם היה קשה לצמצמם את הרשימה ל-3 משחקים. אפילו לא יכולתי לעשות את הטריק המלוכלך של לקבץ כמה מהם לאייטם אחד, כי כולם ייחודיים ומקוריים ומעניינים בפני עצמם. אז במקום זה אני אעשה טריק מלוכלך אחר ואזכיר אותם כאן: Baba Is You, Disco Elysium, Sayonara Wild Hearts, What the Golf?, Timespinner, Pistol Whip – כולכם משחקים מגניבים ומגיע לכם כבוד ושבחים.

ועכשיו כשטיפלנו בזה, הנה כבוד ושבחים אמיתיים לשלושת המשחקים שהכי עשו לי את השנה הזו.

Outer Wilds

לעתים רחוקות יוצא לי להיתקל במשחק שעושה את מה שהוא עושה בצורה כל כך מושלמת. משחק שלא רק לוקח קונספט ומממש אותו ממש טוב, אלא גם מערים על זה עוד ועוד רעיונות חדשים שרק מוסיפים.

Outer Wilds הוא משחק החקר הכי טוב שראיתי, בהפרש גדול. יש לו setting חמוד של מערכת שמש דחוסה (כלומר חלל, אבל בלי המרחקים הענקיים), עם סביבות יפות ומגוונות. יש לו המון תעלומות מרתקות לחקור ותגליות מגניבות בכל פינה, וחידות מאתגרות שהכל מוביל אליהן. וכמובן גזע של חייזרים שהשאירו חורבות והפתעות נוספות ברחבי מערכת השמש. אבל הכי מרשים – אלה רק הדברים שאני יכול להזכיר בלי ספוילרים.

דיברתי בפתיחה על משחקים שאפשר להצביע עליהם ולהגיד "וואו"? כששיחקתי ב-Outer Wilds זה קרה באופן שגרתי. זה משחק שפשוט לא מפסיק להפתיע ולספק רגעים של פליאה והתלהבות. אז פעם אחת נוספת: וואו.

Slay the Spire

אני לא נוטה לאהוב roguelikes. אני גם לא נוטה לאהוב משחקי וידאו מבוססי-קלפים. אז לא הפתיע אותי בכלל שלא אהבתי את Slay the Spire, משחק roguelike שמבוסס על מכניקה של deck building. אבל שנה וחצי מאוחר יותר המשחק יצא מ-early access, והחלטתי לתת לו עוד הזדמנות. 80 שעות משחק אחר כך, נראה לי שאפשר להגיד בביטחון ששיניתי את דעתי.

המערכת של בניית החבילה היא החוליה המקשרת שמחברת בין הקרבות הבסיסיים לאלמנט ה-roguelike והופכת את Slay the Spire למשחק כל כך כיפי וממכר. כל ריצה של המשחק היא חבילה שונה לחלוטין, והמכניקה של הקרבות והעיצוב של הקלפים מנצלים את זה בצורה מצוינת. עם 3 דמויות מאוד שונות (ועוד אחת בדרך!), הרבה דרכים לבנות כל אחת מהן, מגוון של בונוסים ואויבים ועוד הפתעות להיתקל בהם בדרך, ומנגנון של new game+ הדרגתי שמעלה את רמת הקושי עוד ועוד, המשחק הזה מספק כמות כמעט בלתי מוגבלת של replayability. והוא גם מושלם ל-Switch ולנסיעות/טיסות ארוכות.

Hollow Knight

טוב, מישהו מאיתנו צריך להזכיר לפחות משחק אחד שלא באמת יצא השנה.

להגנתי, נראה שהרבה אנשים גילו את Hollow Knight רק השנה, למרות שהוא יצא עוד ב-2017 (כמובן, כי היו חסרים לי משחקים מדהימים שיצאו ב-2017). אולי זה בזכות הפורט ל-Switch, או ההכרזה על משחק ההמשך, אבל כל האינטרנטים מלאים בסיפורים דומים לשלי.

Hollow Knight הוא למעשה המשחק הכי מרשים מבין השלושה שהזכרתי. הוא מכיל עולם גדול ומסועף ומאוד עשיר, מכניקה מהודקת של קרבות ופלטפורמינג, כמויות לא סבירות של lore ודמויות רקע, המון סודות, בוסים שלא היו מביישים את From Software, סביבות מצוירות מרהיבות, פסקול מעולה ועוד. והוא פותח ע"י צוות של 3 אנשים + מלחין אחד. המשחק הזה הוא הישג מטורף ואני לא מאמין שהוא בכלל קיים. אני כל כך שמח שנתתי לו עוד הזדמנות, אחרי הניסיון הראשון שבו התייאשתי תוך כמה שעות, כי ההתחלה שלו יכולה להיות מאוד מתסכלת.

אז כן, שיחקתי בו מתחילתו עד סופו השנה. ועד הסוף השני, והשלישי. וגם הגעתי ל-105% התקדמות (מתוך 112%, כי DLC). וראיתי speed run ועוד let's play. וקניתי קצת merch של המשחק, כי למה לא. אני ממש אוהב את המשחק הזה, זה מה שאני מנסה להגיד. אם Silksong יגיע ב-2020, היא כבר במצב טוב.

והדבר הרע: ה-bait&switch של Oculus

זה אולי קצת קטנוני, ביחס לתמונה הגדולה, אבל זה משהו שעדיין מעצבן אותי כל פעם שאני חושב עליו. במאי, Oculus הוציאה שני דגמים חדשים: ה-Quest הנייד, וה-Rift S האיכותי יותר, שדורש מחשב וכבלים אבל מספק גרפיקה טובה ויותר גמישות באיזה משחקים אפשר להתקין ומודים וכל זה. שניהם באותו מחיר. התלבטות מעניינת, נכון?

לא. לא נכון. כי 4 חודשים אחר כך הוכרז ה-Oculus Link, שמאפשר לחבר את ה-Quest למחשב ולעשות איתו כל מה שה-Rift S יודע. צוקרברג בעצמו ניסח את זה במדויק: "Your Quest is basically a Rift now". ומה עם אנשים שהחליטו לקנות Rift? ובכן, להם הוא לא אמר כלום, אבל המסר המשתמע הוא: הריפט שלכם הוא basically מיותר עכשיו. עשיתם את הבחירה הלא נכונה. הפסדתם. תודה שהשתתפתם.

אני עדיין מאוד נהנה מה-VR והמשחקים באופן כללי. הייתי נהנה אפילו יותר אם הייתה לי את האופציה לשחק Beat Saber ו-Pistol Whip בלי כבלים שיפריעו, או לקחת את קסדת ה-VR שלי למקומות אחרים אם אני רוצה. או אם לא הייתי נזכר כל הזמן איך Oculus דפקו אותי.

אפילוג: Cliffhanger

כמו כל שנה, נסכם באריכות את השנה בהנגאאוט מפואר. הצטרפו אלינו ביום ראשון הקרוב (5.1) ב-9 בערב! בקרוב יהיה אירוע בפייסבוק למעוניינים.

בנוסף, לא כמו כל שנה, אנחנו מתחילים עשור חדש! בשבועות הקרובים אני אנסה לכתוב כמות כלשהי של פוסטים לסיכום שנות ה-2010. ומי יודע, אולי גם כותבים אחרים בבלוג יתרמו למאמץ.

שנה טובה ועשור שמח!