EGX 2021 – חלק ב'

עידן דקל| התרשמות,חוויות,טקסט הוספת תגובה

היום השני של EGX התחיל, מבחינתי, באכזבה. מסתבר שהקהל של יום שישי מעט גדול יותר מזה של יום חמישי, מה שבא לידי ביטוי בעומס הכללי ובתורות הארוכים בכל מקום.
בטח תגידו ש"כן, מה זה לא היה ברור לך?" אז יופי, אתם מאוד חכמים ואני מקווה שאתם מרוצים מעצמכם.

ברגע שנכנסתי לאולם וראיתי את התורות ל-Hunt: Showdown ואיזור ה-18+ הבנתי שאני כנראה לא אזכה לשזוף את עיני במשחקים כמו Deathloop או Back 4 Blood, ואם אני ממש רוצה לשחק בהם אאלץ אשכרה לקנות עותק שלהם, או, במקרה הגרוע, לחכות ארבעה ימים עד שיגיעו ל-Game Pass.

אז מצאתי את עצמי שוב באיזור מכונות הארקייד וקונסולות הרטרו. אחרי נסיון כושל עם תופי הבונגו של דונקי קונג, וכמה הצלחות עם Light Guns (הרגתי את כל הברווזים! אני צלף-על!), ניסיתי לשחק במשחקים שלא הכרתי על קונסולות שלא שמעתי עליהן.

מצאתי Series X שמריצה את Microsoft Flight Simulator, אז התיישבתי לבצע את הדבר הראשון והאחרון שחייבים לעשות במשחק – להתרסק על הבית שלי (מצטער, אני לא ממציא את החוקים, רק מקיים אותם), אבל אחרי שהמשחק קרס פעמיים בזמן שהייתי בדרכי למטרה הבנתי שזה כנראה לא נועד לקרות, והלכתי לחפש את מזלי במקומות אחרים. כלומר, באיזורי האינדי של התערוכה.

כמו ביום הראשון, הנה כמה רשמים ממשחקים ששווים אזכור.

You Suck at Parking

You Suck at Parking (צילום מסך: יח"צ)

You Suck at Parking הוא משחק שכל המטרה שלכם בו היא להצליח להחנות את המכונית שלכם במקום החניה המיועד שלה. מה שעומד ביניכם ובין המשימה שלכם הם שלל מכשולים, כמו רמפות, מגנטים, מאווררים ענקיים והעובדה שהמכונית שלכם חונה ברגע שהיא מפסיקה לזוז. זה אומר שאין לכם אפשרות לעצור ולחכות לזמן המתאים לעבור מכשול, או לתקן טעויות מטופשות, וזה מביא איתו סגנון משחק מאוד מהיר וכיפי.

האסתטיקה של המשחק מאוד זועקת "אני מטופש וכיפי", והזכירה לי קצת את זו של Donut County, וגם את Overcooked. פ חות במכניקה עצמה ויותר בזה שהשחקנית מתבקשת לבצע משימה פשוטה, אבל המשחק כל הזמן זורק עליה הגבלות מטופשות ומכשולים מופרכים.

(מפתחת: Happy volcano. הדמו זמין כבר עכשיו ב-Steam. המשחק עצמו – מתישהו בשנה הבאה)

Hook Up

משחק מובייל שמתרחש כולו באפליקציית דייטינג פיקטיבית. אבל אל תדאגו – זה לא משחק דייטינג. וזה גם לא Doki Doki Literature Club. הוא משחק הרבה יותר רציני, שפונה לקהל בוגר ומנסה לספר סיפור לא פשוט, על בחורה שמתמודדת עם טראומה מהעבר ופוגשת באפליקציה מישהו שהתעלל בה כשלמדו ביחד בבית-הספר.

מההתרשמות שלי הוא בתכל'ס סיפור אינטראקטיבי. למרות שהמשחק מתרחש בצ'אט, אין לשחקן דרך לשלוט על הטקסט של התגובות שלו, והאינטראקציה איתו מורכבת ברובה מלחיצות רנדומליות על המקלדת במשחק, כדי שתייצר את הטקסט שנקבע מראש. יש לפעמים אפשרויות להשתמש באמוג'י בשביל לקבוע את הנימה של התגובה שלך, אבל בזה מתמצית השליטה של השחקן בנרטיב.

(מפתחת: NFTS Games. זמין כנראה מתישהו בשנה הבאה)

Lumencraft

זה, בגדול, מערכת שמחפשת משחק. המפתחים של המשחק בילו כמה חודשים בפיתוח מערכת שמאפשרת סביבה שהיא לגמרי Destructable, כולל אויבים שיודעים להתאים את התנועה שלהם לשינויים בסביבה ומערכת חלקיקים שנשארים אחרי ההריסות ומגיבים לשחקן ולאויבים, אבל הם לא יודעים מה לעשות איתה.

אז בינתיים הם בנו שלב דמו, שהוא שילוב בין Tower Defence, בניית בסיס ו-Twin-Stick Shooter, והם שואלים את המבקרים בתערוכה מה הם היו רוצים לראות במשחק הסופי. זו אסטרטגיה… מעניינת, אבל אני לא בטוח שהיא יעילה במיוחד.

בכל מקרה, יהיה מעניין לראות עוד שנה לאילו כיוונים המשחק התפתח.

(מפתחת: 2Dynamic Games. עוד אין תאריך יציאה)

Conway: Disappearance at Dahlia View

Disappearance at Dhalia View (צילום מסך: יח"צ)

אני חושב שיצירת דמו טוב לתערוכות זו אומנות בפני עצמה. דמו צריך להיות קצר מספיק (לא יותר מרבע שעה, אידיאלית), לתפוס את השחקן לכל האורך ולייצר בסופו של דבר עניין במשחק המלא.

הדמו של המשחק הזה, לצערי, לא עבר את המבחן. הוא ארוך (לקח לי לפחות חצי שעה לסיים אותו) ואיטי, מה שגרם לי כל כמה דקות לפזול לכיוון השעון שלי, ולקוות שהסיום שלו ממש מעבר לאינטראקציה הבאה.

אתם משחקים חוקר פרטי בפנסיה שנמצא בכסא-גלגלים, וצריכים לחקור את ההיעלמות של שכנה צעירה שלו. יש במשחק קצת אלמנטים של חדרי בריחה, ודגש מאוד גדול על תצפיות והסקת מסקנות, אם כי מההתרשמות שלי את הסקת המסקנות עושה בעיקר הדמות שאתם משחקים, ככה שהאינטראקציה העיקרית במשחק היא ללחוץ על כל דבר אפשרי, בתקווה שזה יהיה מה שיקדם את העלילה.

(מפתחת: White Paper Games. תאריך יציאה: 2/11/2021. הדמו זמין להורדה כבר עכשיו)

לא דיברתי בכלל על איזורי משחקי הלוח או הטורנירים, או על הפאנלים והשיחות שהתנהלו שם, כי, טוב, הם היו מאוד לא בשבילי הפעם. בין אם זה כי הם יועדו ליוצרי משחקים וסטרימרים, או כי הם עסקו במשחקים שלא הכרתי. בכל מקרה, זה מסכם את חוויית EGX של השנה עבורי. התערוכה נמשכת במהלך כל הסופ"ש (הבריטי, כלומר עד סוף יום ראשון), אבל באופן אישי מיציתי את מה שהיא יכולה להציע לי.

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS