לפני שאתחיל בהתייחסות לתוכן המשחק ולדעתי עליו, הישג אחד משמעותי כבר צריך לרשום לזכותו; כל משחק המסוגל לגרום לי להשקיע 35 שעות (הפרוסות על שבוע וחצי) במהלך תקופת מבחנים, ראוי כבר לפרס. עכשיו אפשר להתקדם.

המציאות המתוארת בסדרת המשחקים היא שגרתית למדי – יקום בדיוני בשנה כלשהי בעתיד, בה הגזע האנושי התרחב ברחבי החלל באמצעות שערים הנקראים Mass Relays המאפשרים את תנועת ה-Faster-Than-Light הנהוגה כל כך במדע בדיוני מסוג זה. שערים אלו נזנחו על ידי גזע קדמון אשר מזמן כבר נעלם לו מהחלל המוכר, אבל השאיר אחריו מקבץ גזעים בעלי אינטרסים שונים ולעיתים סותרים, חלקם אפלים יותר מאחרים. כאן כבר ניתן להתחיל להצביע על הייתרון המובהק הראשון של Mass Effect 2 – נראה כי הושקעה מחשבה בפיתוח אופיים הייחודי של הגזעים השונים במשחק, לרבות האינטרקציות וההיסטוריה המשותפת אותה הם לעיתים חולקים.

העומק לא מוגבל רק לאלמנטים הסביבתיים – גם כל דמות עיקרית שתיפגשו בדרככם תגיע יחד עם מטען אמוציונאלי ייחודי, החל ממשברים משפחתיים תמוהים וכלה בחשבונות ישנים אותם תוכל לעזור להם לסגור. המשחק מתנהל כאשר בכל רגע נתון השחקן משחק בתור הדמות הראשית ובמקביל שולט בשתיים נוספות, כך שניתן להגיע לגיוון אסטרטגי יפה במידה ואוספים את כל דמויות המשנה הזמינות.

מכניקת המשחק שופרה משמעותית מהמקורי. כזכור, מדובר ב-RPG רווי אקשן בזמן אמת, בו לרוב מתחבאים מאחורי מסתור ומתאמים תקיפות באמצעות הנשקים והכוחות המיוחדים הזמינים לכל דמות. בעבר, מכניקה זו קרטעה במידה מסויימת והרגישה קצת מאולצת, אבל כעת הושקעו מאמצים רבים בשיפור הממשק ובהרגשה הכללית של הקרב מה שאפשר לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהרגיש אינטנסיבי וסוחף. היכולת לתאם שימוש בכוחות Biotics (המקבילה ביקום המשחק ל-Psionics) מאפשרת אפקטים משעשעים במיוחד, כמו למשל לעקור אויב ממקומו רק על מנת שדמות אחרת תטיח אותו ברצפה.

הגרפיקה שופרה גם כן, ונראית מרשימה ומשכנעת. ייתכן שאפשר היה להשקיע יותר באיכות האפקטים השונים, אבל הפיצוי על כך בא בדמות האנימציות לדמויות והאווירה הכללית שבהחלט שומרים על רמה גבוהה לכל אורך המשחק. הדיבוב נעשה באופן מקצועי, באמצעות השתתפותם של שחקנים ידועים כאלה ואחרים כדוגמת Seth Green החוזר לאותה דמות מהמשחק המקורי, Martin Sheen וכמובן – Tricia Helfer (מבטלסטאר גלקטיקה) אשר נתנה את קולה לאינטיליגנציה המלאכותית של הספינה.  

כלל האלמנטים במשחק משתלבים מצויין לידי חוויה של ממש. BioWare השכילו להתייחס לרוב המוחלט של הפערים שהועלו על ידי אלו ששיחקו בגרסא המקורית, כך שנותר מעט מאוד על מה להתלונן. אבל בכל זאת, אחד הדברים שכן הטרידו אותי הוא שלטעמי לא ניצלו מספיק את מערכות היחסים עם דמויות המשנה, ובפועל הייתה להן השפעה סמלית בלבד על המשחק לאורכו. הייתי שמח לראות יותר משמעות פרקטית לכך שאני מקדם את מערכת היחסים איתן, ובמקביל יותר הרגשה כי הן מכירות בקיומן אחת של השניה.