אני מרגיש כאילו ש- 2022 היתה שנת שפל עבורי (מבחינת משחקים, כן?). שנה ששיחקתי בה ממש מעט ביחס לשנים קודמות. אבל בבחינה אובייקטיבית, המספרים לא ממש מתאימים לזה. בפועל, כנראה ששיחקתי ביותר משחקים ב- 2022 מאשר ב- 2021, וגם שיחקתי בהם יותר זמן. התחושה הזו מגיעה, כנראה, ממשחקים ספציפיים שחשבתי שאני הולך לשחק בהם מאות שעות לפני סוף השנה, אבל בפועל נגעתי בהם רק קצת לפני שהיא נגמרה. עם חלוקת זמן אחרת, מי יודע, אולי הם היו נכנסים לרשימת 3 הדברים שממש אהבתי ב- 2022. אבל הם לא. אז בואו נראה מה כן!
Horizon: Forbidden West
ב- 2017, פתחתי את הרשימה שלי עם Horizon: Zero Dawn. זו היתה הפתעה, יחסית. לא חשבתי שהחברה שפיתחה את Killzone האפרוריים תפתח משחק כמו H:ZD. לא חשבתי שאני כל כך אוהב את העלילה שלו. לא חשבתי שאני אתלהב כל כך מהמכניקה שלו. אז הופתעתי.
על Horizon: Forbidden West, לעומת זאת, תליתי עשרות ציפיות. מלכתחילה הנמכתי ציפיות בנוגע לעלילה שלו – יש גבול כמה טוויסטים מדהימים אפשר לחשוף בנוגע לאפוקליפסה שהפכה את העולם למה שאנחנו מכירים מהמשחק. אבל אז Forbidden West החליט אפילו לא לנסות, ובמקום זה טווה עלילה חדשה שחוקרת את העולם שהוא יצר במשחק הקודם, ומזריקה אישיות לכל השבטים והדמויות במשחק, גם אלה שחשבנו שאנחנו מכירים. חוץ מזה, הוא שיפר את המכניקה שלו, הגרפיקה שלו היתה מהממת, ולפס הקול שלו אני עדיין מקשיב במשך שעות בזמן העבודה. אז כן, היו לי ציפיות מאוד גבוהות מ- Forbidden West, והוא בכל זאת הצליח לעמוד בהן.
רק מה, כמו הרבה מאוד משחקים "גדולים" של השנים האחרונות, Forbidden West היה יכול מאוד להנות מקיצוץ של בערך… 30%? משהו כזה? זה קצת מצער אותי שבמרדף אחרי סיקוולים גדולים יותר הופכים אותם לגדולים מדי. אבל נו, זה חסרון שאני יכול לחיות איתו. אה וגם המרוצים היו מחורבנים. אבל חוץ מזה – נהדר.
Pokémon Legends: Arceus
לעומתו, הנה משחק שלא היו לי ציפיות גבוהות ממנו. כלומר, הוא נראה… נחמד? אבל לעשות בעצמי crafting ל- Poké Balls? להתגנב לפוקימונים ולזרוק להם פתיונות כדי ללכוד אותם? זה לא נשמע לי מרגש.
אבל טעיתי. אוהו, כמה שטעיתי. ואחרי שקיבלנו שני משחקי פוקימון גדולים בשנה אחת, כשאחד מהם הוא הרבה יותר קלאסי ושייך לסדרה הראשית, גם יותר קל לי להעריך עד כמה שטעיתי. ב- Arceus, בניגוד למשחקי פוקימון אחרים, יש הרבה יותר תחושה של בניית עולם. הרבה יותר קל להאמין שהפוקימונים שחיים בו הם יצורים אמיתיים עם רצונות והתנהגות מיוחדת שמסתובבים בעולם ולא רק קיימים כחלק ממכונת הימורים שמנסה למשוך אתכם להסתובב קצת יותר זמן באזור מסוים. המבנה הפתוח שלו עובד הרבה יותר טוב (גם ביחס ל- Violet/Scarlet, שלכאורה פתוחים יותר) ונותן לכם תחושה טובה מאוד של מה אתם צריכים לעשות עכשיו ואיפה אתם צריכים לעשות את זה.
מבחינה טכנית הוא די תאונת רכבת, כן, אבל על זה נדבר אחר כך. מה שראוי להזכיר בינתיים זה ש- Arceus, מנער את הנוסחה העתיקה של משחקי פוקימון, והתוצאה עובדת! עובדת כל כך טוב, ש- Violet/Scarlet רק יכלו לאכזב עם כמה שהם לא אימצו את הנוסחה החדשה עד הסוף.
משחקים שמסתיימים ב- dle-
מתישהו בתחילת השנה החלטתי לברר מה עומד מאחורי כל הריבועים הירוקים והצהובים האלה שאני רואה כל הזמן בטוויטר וגיליתי, כמו חצי עולם בערך, את Wordle. משחק פשוט שכבר ראינו ב- 70 מיליון גרסאות בעבר, שהקסם שלו נובע מכך שבכל יום, כל העולם נתקל באותה המילה, וככה יכולתם להתלונן ביחד עם כל החברים שלכם על "קיבינימט איך הוא ציפה שנעלה על FOYER".
Wordle, בסופו של דבר, התפוגג. כלומר, הוא עדיין קיים, הרבה אנשים עדיין משחקים בו, אבל מבחינתי באזור הפעם השנייה שנשבר לי ה- streak הרגשתי שמיציתי אותו. אבל הקונספט התקדם הלאה. היו לנו Wordle-ים בכפולות של 2 עד 16, גרסאות בעברית, Wordle-ים עם 6 אותיות, משחקים של זיהוי סרטים, משחקי מחשב, זיהוי נעימות פתיחה, ומה שהיה החביב עליי במשך תקופה ארוכה – מאמרים מוויקיפדיה. אורך חיי המדף של הרבה מהם לא היה גדול (אני תוהה כמה מהקישורים פה, למעשה, יעבדו בעוד שנה), אבל זה לא באמת היה חשוב. לא משנה במה בחרתם לשחק, כנראה יכולתם למצוא עוד אנשים ברחבי האינטרנט שמשחקים בזה במקביל, ולהתלונן ביחד איתם על איך לעזאזל מנחשים "FOYER".
שוב פוקימון, אבל מזווית אחרת
מי שעוקב אחרינו זמן-מה יודע איך זה הולך בסיכומי השנה שלנו בבלוג. שלושה דברים טובים, דבר אחד רע. אני לא זוכר אם אי פעם אחד הדברים הטובים היה גם הדבר הרע, אבל בחיית, Game Freak, די להוציא משחקים כל כך מחורבנים מבחינה טכנית.
נכון, הסוויץ' הוא לא הפלייסטיישן 5 או ה- Xbox החדש, והוא גם לא מנסה להיות. נכון, השוואה לא-מדעית שערכתי בין גרסת הסוויץ' של Hades לגרסת ה- PC של Hades על מסך 4K גרמה לי לנטוש את גרסת הסוויץ' ולא להסתכל לאחור. נכון, לא כל משחק יכול לסחוט את הסוויץ' באותה מידה כמו התותחים הגדולים. אבל בחיית, Game Freak, אם אתם לא מסוגלים, תגייסו מישהו שכן מסוגל. יש לכם את הכסף לזה. זו אולי לא עדיפות כלכלית גדולה במיוחד ל- The Pokémon Company, אבל זה גם לא יעשה להם מכה גדולה מדי בכיס. הקטע הזה שכל מה שנמצא במרחק של יותר משני מטרים מהשחקן זז בקצב של 3 פריימים לשניה, הבאגים המוזרים, האנימציות שנעלמות בצורה מסתורית ממשחק למשחק למרות שאתם רק מורידים את כמות הפוקימונים שלהם – אנחנו בשנת 2022, ויש לכם מלא כסף. אין לזה תירוץ. וזה חבל, כי חוץ מההיבט הטכני המשחקים שלכם ממש ממש אחלה. פשוט… תפסיקו עם זה, בסדר?
ומה הלאה?
מחר עופר ישתף את סיכום השנה שלו, וב- 8/1 (עדכון: 15/1), נעלה ונקליט בלייב (בתקווה עם עוד כמה אנשים…) את פרק 307 של "גיימפוד", שבו נסכם את שנת 2022! יהיה כיף!