השנים האחרונות לא היו קלות במיוחד עבור החבר’ה מ- Introversion. הדרך שהם יצאו אליה כשהם החליטו להעביר את Darwinia (וגם לייצר עבורו גרסה מרובת-משתתפים) לקונסולות ה- Xbox היתה הרבה יותר ארוכה ויקרה משהם שיערו מלכתחילה, ובמהלך השנתיים האחרונות החברה עמדה על סף פשיטת רגל. היום, Introversion לא לגמרי יצאה מאזור הסכנה, ועדיין לא ברור מה יעלה בגורל החברה הזאת, או אם אי פעם נזכה לראות את Subversion גמור. אבל לפחות קיבלנו מהם את Darwinia+.

לאלה שכבר מכירים את הנפשות הפועלות אני יכול לספר ש- Darwinia+ הוא בעצם גרסת ה- Xbox של שני משחקים (Darwinia ו- Multiwinia), שנדחסו לתוך חבילה אחת ונמכרים במחיר של 15$. כל השאר יצטרכו לשמוע אותי מדבר קצת יותר מזה.

אז… Darwinia היא עולם וירטואלי שמאוכלס ע”י יצורים שטוחים וחמודים בשם Darwinians, שהתפתחו במשך מאות דורות על המחשב של דוקטור בשם ספולוודה. כל אחד מהמשחקים בחבילה מציב אותם בסיטואציה לא-נעימה אחרת. ב- Darwinia, אתם זוכים להתחבר לשרת ממש כמה שניות לאחר שוירוס קטלני השתלט עליו, ואתם צריכים לעזור להם להלחם בו. ב- Multiwinia, הארץ של ה- Darwinians מפולגת למספר שבטים שונים, ואתם פשוט צריכים לשסות אותם זה בזה בקרבות קצרים שנמשכים כרבע שעה.

שני המשחקים, אם תתעקשו להגדיר אותם, הם משחקי אסטרטגיה בזמן-אמת. אבל Darwinia מצליח להסתיר את זה מכם בצורה די טובה בהתחלה שלו. בתחילת המשחק, ה- Darwinians שמפוזרים במפה לא יהיו נתונים לשליטתכם, ותצטרכו לתפוס פיקוד על יחידות שנקראות Squad, ונשלטות באופן ישיר ע”י שני הסטיקים האנלוגיים של הגיימפד שלכם (אחד לתזוזה, ואחד לירי). בהמשך המשחק אתם מקבלים את היכולת לגייס “קצינים” משורות ה- Darwinians, מה שמאפשר לכם לתת ל- Darwinians פקודות, והופך את כל החוויה למשחק אסטרטגיה בזמן-אמת קצת יותר קלאסי, אבל אתם עדיין תצטרכו לשלוט במספר זעום של יחידות (כמו ה- Squads שהוזכרו קודם לכן, או “מהנדסים” שאוספים נשמות של Darwinians שנהרגו בשדה הקרוב) באופן ישיר ואישי יותר.

המשחק עצמו הוא מונחה-עלילה לחלוטין. במהלכו, אתם מתקדמים בהדרגה לאורך השלבים שלו, מנקים בזהירות את הוירוס מהמרחבים הוירטואליים של Darwinia, וכשאתם מסיימים את זה… זהו. אין לכם יותר מה לעשות. אתם יכולים לסגור את הקונסולה שלכם וללכת לישון. או לעבור ל- Multiwinia.

ב- Multiwinia החוקים הם קצת שונים. בתור התחלה, אתם יכולים לתת ל- Darwinians פקודות באופן ישיר (ללא התיווך של “קצינים”). גם היחידות המיוחדות (כמו ה- Squads או המהנדסים) נעלמו כמעט לחלוטין. מה שכן נשאר הוא מספר מצבי משחק, שבכל אחד מהם אתם מתחילים עם כמות מסויימת של Darwinians (עם תגבורות שמגיעות בזמנים קבועים מראש), וצריכים להשתלט על המפה מהר ככל האפשר ולהשלים מטרה מסויימת. בדרך הם גם יכולים לאסוף כל מיני תיבות “Power-up”, שעלולים לסייע להם בצורת פלישה אווירית במקום ובזמן שהם יבחרו, או להפריע להם עם התפרצות וירוס מעצבנת.

התוצאה היא משחק אסטרטגיה בזמן-אמת שמזוקק לאלמנטים הכי בסיסיים שלו. יש בו רק סוג אחד של יחידה על המסך (לפחות רוב הזמן), קרבות בו נמשכים כרבע שעה, וכוללים כמה מאות הרוגים בכל פעם. זה כיף קליל ולא-מחייב. משהו מאוד מוצלח לשרוף איתו חצי שעה מיותרת, ולא מספיק ממכר בשביל להיות מסוכן כמו Zuma (כלומר, סביר להניח שהוא לא יהפוך את חצי השעה הזו לחמש שעות של משחק).

שני המשחקים משודרגים בצורה רצינית בזכות העיצוב שלהם. אחרי שעתיים של משחק, כבר פיתחתי איכפתיות עמוקה לגבי גורלם של היצורים השטוחים וחסרי ההבעה שמאכלסים את Darwinia. היה עצוב לי לשמוע אותם צורחים בכאב. רציתי לנקום כשצפיתי בוירוסים קטלניים משמידים את עולמם. שמחתי בכל פעם כשכבשתי פיסה קטנה מהעולם הזה בחזרה. כמו במשחקים אחרים של Introversion, נדהמתי איך עיצוב כל כך מינימליסטי יכול להסתיר מאחוריו עולם כל כך מעניין.

אבל יש להם גם בעיות. בעיות מעצבנות שאני לא יכול להתעלם מהם, אם אני רוצה שלא תקללו אותי קצת אחרי שתלכו לקנות את המשחק. בתור התחלה, שני המשחקים הם משחקים קשים ולא-סלחניים. קל ללמוד איך לשחק בהם, אבל ל- Darwinia יש כמה שלבים מתסכלים במיוחד, והמכניקה הפשוטה של Multiwinia גורמת לכך שלא תמיד ברור לכם מה אתם עושים לא בסדר.

חוץ מאלה, למרות שהממשק של Darwinia עבר בצורה מוצלחת למדי מהמחשב האישי לגרסת ה- Xbox, יש כמה נקודות שבהן הוא עובד בצורה תמוהה למדי. אם אני לוחץ על קצין, ואומר לו לשלוח את כל ה- Darwinians מסביבו לנקודה מסויימת, ואני מקבל הודעה על כך שהנקודה שבחרתי לא מוצלחת מסיבה כלשהי – אני צריך לחזור, לבחור שוב את הקצין (גם אם לצורך העניין אני צריך לסובב את המצלמה בחזרה לכיוון השני), ואז שוב לבחור נקודת יעד כלשהי. זה לא כזה סיפור גדול, אבל כשאני צריך לעשות את זה ארבע או חמש פעמים ברצף, זה מעצבן.

ולבסוף, הבעיה הקשה יותר של החבילה הזאת מתרחשת ב- Multiwinia, והיא לא לגמרי אשמת המשחק, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה: אין מספיק שחקנים לשחק איתם. בשלב מסויים, מצאתי את עצמי פשוט פותח משחק חדש, ואז עוזב את ה- Xbox למשך עשר דקות, עד שראיתי בזווית העין שמישהו התחבר על מנת לשחק איתי. זה טיפשי, אבל מכיוון שהמשחק מרובה-המשתתפים הוא הגורם העיקרי שמאריך את אורך חיי החבילה הזו, אתם חייבים לקחת את זה בחשבון.

לא שזה משנה משהו, מבחינתי. אני הייתי קונה את Darwinia+ מאותה הסיבה שקניתי את חבילת האספנים של Darwinia+Multiwinia למחשב האישי: כי אני רוצה לתמוך ב- Introversion. כי לחבר’ה האלה מגיע להמשיך ולפתח משחקים. וכי אני רוצה כבר לשחק ב- Subversion.