שלום לכולם! איכשהו, הפרק הזה הספיק לעלות לאוויר לפני שזיירמן נטש את כולכם לטובת E3 ועופר נטש את כולם לטובת… משהו עם מוזיקה. מוזר מאוד.
כמו כן, אנחנו מתנצלים, אבל בעקבות נסיבות שונות לא ניסינו את הקטע הזה של לייב-טוויטינג במקביל להקלטת הפרק בשביל לתת לכם מקום להגיב השבוע. ננסה את זה בפרק הבא.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod044-31.5.2012.mp3|titles=Gamepod Episode 44](אזהרה: ספוילרים קלים ל-Arkham City)
זוכרים את ד”ר רובוטניק? אני יודע שסוניק הוא האנדרדוג של מריו (או under-hog? וואו, זה היה גרוע), אבל מבחינת נבלים אני תמיד העדפתי את רובוטניק על באוזר. הוא יותר מרושע, יותר אכזרי ובעיקר, ובכן, יותר מעניין. רוב הקרבות מול באוזר (הגירסאות הישנות שלו, לפחות) מסתכמים פחות או יותר בלהתחמק מהתקפה או שתיים ואז ללחוץ על כפתור.
כשחושבים על זה, להרבה מאוד בוסים במשחקים ישנים יש דפוס פעולה מאוד דומה לזה של רובוטניק: שניים-שלושה סוגים של התקפות שצריך להכיר ולדעת להתחמק מהן, נקודת תורפה אחת שבדרך כלל נפתחת אחרי שאחת ההתקפות הנ”ל נכשלה, 3-4 פגיעות לפני שהם מתים. אני חושב שלפחות 90% מהבוסים בתחילת שנות ה-90 התנהגו ככה. אבל רגע, למה להגביל את עצמנו למשחקים ישנים? הקרב הסופי של ביושוק. חצי מהבוסים ב-Bayonetta. כמעט כל הבוסים ב-Arkham Asylum. עברו 20 שנה, והמון משחקים עדיין זורקים לנו את ד”ר רובוטניק. במשחקים שבהם זה לא אפשרי, בדרך כלל פשוט שמים אויב רגיל לחלוטין עם הרבה hit points ונשקים חזקים יותר, או משהו בסגנון. לא הגיע הזמן להתקדם הלאה?
אז אחרי שדיברתי על המשחק בפודקאסט ולא הספקתי להגיד את מה שאני רוצה, הטלתי את המחשבות שלי על דף אלקטרוני. להלן ביקורת:
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מתחיל להרגיש כמו ב"גולשים בזמן". בהתחלה יפן העתיקה, אחר כך ימי הביניים באירופה, אחר כך רומא, פתאום ויקינגים, משם שוב ימי הביניים עם הצצה לצלבנים ולכיבוש אמריקה, הופ אנחנו בקרבות ים אימפיראיליסטים, נפוליאון קופץ לביקור, מה? שוב יפן? רגע, למה פתאום יש פה רובים?! ולא, לא מדובר בקמפיין של Modern Warfare 4.
כבר הרבה זמן לא הקלטנו פרק בינלאומי של הפודקאסט. אבל השבוע (ולתקופה הנראית לעין, ככל הנראה), עידן דקל נמצא בלונדון, ויותר מזה – אבישי ועופר נמצאים בחיפה, אז אנחנו לגמרי אנשי העולם הגדול עכשיו.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod042b-17.5.2012.mp3|titles=Gamepod Episode 42B]אחרי המתנה ארוכה, יש שיאמרו ארוכה מדי (והם בגדול צודקים, מצטער), פרוייקט טוטוריאל חוזר! פרוייקט טוטוריאל הוא רשימת משחקים מומלצים לאנשים שאינם גיימרים ורוצים להתנסות בתחביב האהוב עלינו. ההסבר המלא נמצא כאן.
בפעם הקודמת דיברנו על חידות. לחלקכם זה אולי נראה מוזר. “איפה כל האלימות במשחקי וידאו שכל הזמן מדברים עליה בחדשות?”, שאלתם את עצמכם. וזה נכון, בהרבה משחקים יש דגש מאוד חזק על קרבות ולחימה מסוג זה או אחר. הסיבה לזה ברורה: זו דרך מאוד פשוטה ליצור מכשולים שצריך להתגבר עליהם, מיומנות שצריך לשפר, ומצבים של סכנה ואדרנלין. ואי אפשר להכחיש שזה עובד.
משחקי אקשן נוטים להיות מהירים ותזזיתיים, ובכך גם יותר מאתגרים לשחקנים שלא שולטים לחלוטין במה שקורה על המסך בכל רגע. אבל הם בהחלט אבן בניין בסיסית ומרכזית בעולם של משחקי הוידאו, ומספקים חוויה מאוד טהורה וקתרטית שאי אפשר להעביר באף מדיום אחר. אין דרך טובה יותר להוציא עצבים בלי סכנה לעשות נזק למשהו חשוב.