כן, אני יודע, מאז E3 לא היו המון עדכונים פה בבלוג. ולא בגלל שלא היה על מה. שיקולי זמן שונים ומשונים בקושי משאירים לי זמן שלא למטרת עריכת-גיימפוד, עופר סיים את תקופת המבחנים שלו בטיסה לחו”ל, וזה לא ששאר האנשים פה כותבים יותר מדי פוסטים, או משהו.
אז הנה כמה דברים שקפצו מיד אחרי שהקלטנו את הפרק האחרון של “גיימפוד” וראוי להגיד עליהם כמה מילים.
אייל רוט, בן 21, מתל אביב, וקורא ותיק של הבלוג, החליט שממש מתחשק לו לכתוב ביקורת על Max Payne 3 אחרי שהוא שיחק בו. בכל מקרה הייתי שמח לתת לו במה לפרסם את הביקורת שלו, אבל מאחר שהסיכוי שהבחור היחיד (דני) מצוות האתר ששיחק במשחק יכתוב עליו פוסט הוא קצת יותר נמוך מהסיכוי שבוזון היגס יקפוץ לביקור אצלי בבית וישאל אותי איך מגיעים למאיץ החלקיקים בגבול שוויץ-צרפת, הייתי שמח אפילו יותר. בכל מקרה – אייל, תורך.
כבר כמה שנים טובות שלא כתבתי ביקורת על משחק מחשב. מעולם גם לא כתבתי אחת מקצועית, אבל זה לא מפחית את ההנאה, אלא אולי דווקא להפך. בימים האחרונים יצא לי לשחק בגרסת ה- PC של Max Payne 3 והתחשק לי להביע את דעתי עליו. אמנם אני לא פאנבוי של הסדרה, אבל כמו הרבה גיימרים, גם אני שיחקתי במשחקי הקודמים של הסדרה לפני עשור, ונהניתי. חשוב לציין שלא שיחקתי במולטיפלייר של המשחק, ולכן ביקורת זו תתייחס אך ורק למערכה לשחקן יחיד.
פרק 46 של גיימפוד מובא לכם בחסות Seven Kittens, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לשים ברקע של המחשב שלכם, ואז לשכוח על מה תכננתם לעבוד בזמן שהוא נמצא ברקע ורק לבהות בו כל הזמן.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod046-6.7.2012.mp3|titles=Gamepod Episode 46]אוהבים להרוג זומבים? בטח שאתם אוהבים. עכשיו דמיינו שאתם הורגים זומבים בעזרת מעודדת מתלהבת בת 18 עם מסור חשמלי צבעוני. עדיין לא מתלהבים? דמיינו שברקע מתנגן “Hey Mickey”. זו בערך התמצית של חוויית המשחק ב-Lollipop Chainsaw.
