שנת 2012 תמיד תזכר אצלי כשנה אבודה. לא בגלל המשחקים שיצאו השנה, לא בגלל הקונסולות שלא יצאו וגם לא בגלל סוף העולם שלצערי – לא הגיע כדי לגאול את כולנו מגנגם סטייל. השנה הייתה מבוזבזת כי התבגרתי. סוף סוף הבנתי איך זה שכשלאנשים יש עבודה וחברה – גיימינג מקבל כיסא אחורי במקרה הטוב ואת הבגאז׳ במקרה שהוא לא נזרק לגמרי מהחלון.

מצד אחד, עם סדר יום שמתחיל ב-7 בבוקר, משם זורם לנסיעת רכבת של שעה ורבע, עבודה עד 20-21 ושעה ורבע נסיעה חזרה, אין הרבה זמן לפעילויות פנאי. עם שיגרה שהגימינג נוזל ממנה לאט לאט, גם סופי השבוע מתחילים להיות פחות תלויים בו ויותר תלויים באיזה תרגילים יש להכין לתואר שני או איזה תכננונים קבעתי עם החברים שלא ראיתי במהלך השבוע. מצד אחר, עם משכורת זעומה של קצין בחובה אין לי את כסף לקנות את המשחקים שאני מתרגש מהם מיד עם ההשקה, ואת המשחקים שאני כן קונה במבצעים – אין לי באמת זמן לשחק.

זהו, אפשר להגיד שנגמלתי מגיימינג בדרך הקשה – אין לי זמן אליו. ולחשוב שפעם הייתי מבלה מספר שעות כל יום בניסיון ללמוד בעל פה את התזמונים של PowerUps ב-Unreal Tournament 2004.

אז אולי אני קצת מגזים. לא הייתה לי שנה נטולת גיימינג לחלוטין, אבל בהחלט הייתה לי שנה חלשה. משחק ה-AAA האחרון שאני זוכר ששיחקתי בו בהשקה היה Serious Sam 3, וגם הוא הושק איי שם בשלהי 2011. בכל זאת, הינה מספר אלמנטים שעשו לי את השנה:

המשך »