עכשיו תורי.

וואו. איזו שנה מדהימה. בכל שנה אחרת, כל אחד מהמשחקים שאדבר עליהם כאן יכול היה להיות משחק השנה שלי. אם מישהו איבד את האמון במשחקי מחשב, אין לי ספק שהשנה הוא זכה בו בחזרה. מנקודת מבטי הלחלוטין לא אובייקטיבית – ה-PC זו הפלטפורמה לה יצאו המשחקים הטובים ביותר השנה, חלקם בלעדיים (STALKER, Crysis, World in Conflict).

עם זאת, פער אחד מרכזי נותר למחשב האישי לעומת הקונסולות. תנו לנו כבר גרסה נורמלית של Guitar Hero, חלאות! אהם. לבחירה שלי – שלושת הדברים שעשו לי את זה ב-2007.

1. Team Fortress 2

מכל משחקי 2007, TF2 הוא הכי קרוב לשלמות. זה לא אומר שהוא המשחק הטוב ביותר של השנה, אבל הוא ללא ספק הכי נטול פגמים והכי שלם. או במילים אחרות – Flawless Victory. זהו בקלות משחק הרשת האהוב עליי מאז ומעולם, ואני מכור אליו עד לרגעים אלה ממש.

הסיבות לכך הן רבות ונמנו על ידי רבים לפניי: הדמויות הייחודיות, הסגנון הקרטוני, האיזון המדהים שהופך את הדמויות לכל כך שונות אך שוות בערכן ונחוצות במידה שווה, עיצוב המפות הוא הטוב ביותר מאז, כנראה, אי פעם. אבל מה שבאמת מדהים במשחק הזה הוא תשומת הלב לפרטים הקטנטנים. האופן שבו דמות שעולה באש צועקת אוטומטית "I'm melting" וכך Medic באזור יכול לרפא אותה לפני שתמות, גם מבלי שהשחקן יקרא לעזרה מפורשות. סמן הלייזר שמשאיר רובה הצלפים. החיוך שעולה על פניו של ה-Heavy לאחר שהוא מחסל חצי מתחמושת המיניגאן שלו.

והכאוס. אוה, איזה כאוס נפלא וצבעוני. שלושה עולים באש ומתרוצצים על מנת למצוא Medic, אך מוצאים Sentry Gun שגומר אותם. בינתיים ה-Medic מגיע עם חברו ה-Heavy (רק כדי למצוא את מותו בידי Spy שדוקר אותו מאחור), ה-Soldiers מקפצים להם עם הטילים וה-Demomen הופכים כל דלת למלכודת מוות. ככה עושים משחקים.

2. בובה של Big Daddy

אני לא אדם סנטימנטלי. באמת שלא. תשאלו כל אחד: אני לא אוסף חפצים, אין לי מזכרות משום מקום ובוודאי שאין לי אף בובה. באופן כללי אפשר להגיד שאני די קר לב. אבל משהו בדמות של ה-Big Daddy מ-BioShock שבה את ליבי. היצורים המתכתיים המכוערים האלה הם כל כך אבהיים וחמודים שאי אפשר שלא להחניק דמעה כאשר ה-Little Sister שלהם קוראת בכאב, לאחר שרצחתם אותם באכזריות, "Mr. Bubblllleeeees…".

BioShock הוא משחק השנה שלי. היתה לי ההרגשה שהוא יהיה כזה כבר לאחר שסיימתי את הדמו שלו בפעם החמישית. לפיכך החלטתי לעשות מעשה ולרכוש את גרסת האספנים, שכוללת גם בובת מתכת מקסימה של Big Daddy. עכשיו תפקידה לעמוד על השולחן ולגרום לאנשים שנכנסים לחדרי בפעם הראשונה לשלוח אליי מבטים מודאגים ולשאול שאלות מוזרות. איזה כיף.

3. השלב האחרון ב-Half Life 2: Episode Two

הכותרת צריכה לרמוז לכם שעדיף לכם לא לקרוא את זה אם עוד לא סיימתם את Half Life 2: Episode Two (אם נסתמך על הסטטיסטיקה של Valve, מסתבר שזה רוב האנשים. Fools of a took).

מי שכן שיחק וודאי זוכר את האקשן המטורף שכולל Striders, Hunters ומכונית. זהו, ככל הנראה, השלב האחד הטוב ביותר בסדרת Half Life. במקום Boss Fight משעמם שהיו שמים במשחקים אחרים, Valve החליטו ללכת על משהו שונה לגמרי. בניגוד לכל שלב אחר בכל אחד ואחד מהמשחקים שלהם, זהו שלב פתוח. אתם רשאים לנסוע עם הרכב ברחבי המפה, ולבחור את הדרך בה תתקפו את ה-Striders. הקונספט החדש שלימדו אתכם למטרת השלב – השימוש בפצצות המגנוסון החביבות ביחד עם ה-Gravity Gun – עובד נהדר, והופך את הלחימה לשונה מכל מה שקדם לה ב-Episode Two.

אבל עזבו שטויות. יש שם מבנים מתפוצצים. ומיליון Striders. ו-Hunters שאפשר לדרוס עם מכונית.

ומצד שני…

גרסת ה-PC של Gears of War. זה סיפור שהוציא אותי ממש עצבני. על בשרי גיליתי שגרסת המחשב האישי של Gears, לה המתנתי בקוצר רוח במשך שנה, היא אכולת באגים שהופכים אותה לבלתי שחיקה, ובראשם באג שגורם לכל השמירות שלכם להיעלם באופן אקראי. זו בעיה ממנה סובלים כמעט כל רוכשי המשחק, אך בינתיים אין פתרון.

אולי אפילו יותר מתסכלת היא העובדה, שאין אף תגובה רשמית לנושא מצד Microsoft או Epic, שלא לדבר על הבטחה לפתרון. הם פשוט מתעלמים מהאירוע הזה, גם בפורומים הרשמיים של המשחק. איכשהו, הביקורות ברשת בחרו להתעלם מנושא הבאגים, וכך רבים, ואני ביניהם, הוטעו לחשוב שמדובר בפורט מוצלח מגרסת ה-X360. הנה לקח לחיים – אל תקנו משחק לפני שביקרתם בפורום הרלוונטי ברשת, כדי להתרשם מהתלונות המרכזיות כלפיו. במיוחד אם אין לו דמו.

אז… 2007. איזה שנה, אה?

זה קצת מצחיק, כשחושבים על זה. רק באוגוסט השנה, אלעד קפלן השאיר תגובה לפוסט שלי (על רשימת "100 הגדולים" של PC Gamer) אותה הוא סיכם עם המשפט הבא על 2007: "שנה גרועה, או שפשוט צריך לחכות לחגים?". לא הסתיים החודש, ו- BioShock יצא אל מדפי החנויות… והשאר, היסט(ו)ריה – רצף של משחקים איכותיים בצורה בלתי רגילה שהגיעו בזה אחר זה אל המחשבים שלנו.

אבל בכל זאת, בגלל הכללים המטופשים שקבעתי לעצמי, צריך לצמצם את רשימת ה"דברים שעשו לי את השנה" לשלוש נקודות בודדות. אז הנה הן – ללא סדר מסוים.

1. Peggle!

אני לא מבין את זה. באמת. בכל צורה רציונלית שאני מנסה לחשוב על זה, לא מדובר במשחק כזה טוב. הוא מסתמך יותר על מזל מאשר על כשרון, אחרי הכל – וגם אחרי שעות של אימונים אין שום ערובה לכך שאני אהיה קרוב יותר לסיום של מסך כלשהו. כל מה שיש למשחק הזה זה רק עיצוב קצת מוצלח.

אבל הסתכלות כזאת היא לא כל כך נכונה. בסופו של דבר, חשיבה רציונלית כזאת היא זו שהולידה את הביקורת שלי ב- Walla עם ציון ה- 80 שהיה צמוד אליה. אני חושב שיש לי מחסום פסיכולוגי כשמדובר במשחקי Casual בכל הנוגע לציון, אבל במבחן התוצאה (כמות השעות ששרפתי על הדבר הזה) Peggle מנצח בגדול. הוא נמצא ביחד עם Geometry Wars או Lumines בתור מבזבזי הזמן הגדולים של השנה. ארור יהיה מי שהמציא את הדבר הזה.

אה, וזה גם אחלה תירוץ בשביל לשים כאן קישור נוסף לביקורת של יאצי על המשחק.

2. אם תחכו להם, הם יגיעו

הנה טרנד מעניין: משחקים שנמצאים בפיתוח במשך כמות זמן לא-מבוטלת משוחררים לשוק – ומצליחים לא להסריח. הראשון היה S.T.A.L.K.E.R – שהגיע אלינו כמעט שש שנים לאחר שהוא הוכרז לראשונה, וזכה לביקורות לא רעות בכלל. אבל זה היה רק החלק הראשון. לקראת סוף השנה הגיע אלינו Team Fortress 2: משחק שהוכרז לפני כמעט עשור, ונעלם לחלוטין. בדרך הוא זכה לכמה עיצובים מחדש, עד שלבסוף – קם לתחייה בדמות אחד מהמשחקים מרובי המשתתפים הטובים ביותר שזכינו לשחק בהם.

ואז, רק בשביל לסגור את הסיפור – זכינו לסימן חיים מ- Duke Nukem Forever. אם הוא יצא במהלך 2008 וגם יצליח לא להיות גרוע במיוחד, זה כבר יהיה טרנד די רציני.

3. This was a triumph…

או במילים אחרות: Portal.

שפכתי לא מעט שבחים על המשחק הזה, אבל אני לא חושב שזה מספיק. לא סתם המשחק הזה נבחר בתור משחק השנה בערך בכל אתר שמעניין אותי. יש לו את הכל: רקע מתאים ועם טאץ' מחתרתי (משחק עצמאי של חבורת סטודנטים שהתגלגל לידיה של חברת ענק), עיצוב שלבים עם קצב מושלם, הומור, רעיון מקורי ועוגה.

Portal מצליח לפגוע בהכל. הוא אף פעם לא מתסכל – גם אנשים שלא שיחקו במשחקי פעולה מגוף ראשון מימיהם. הוא קצר, אבל האורך שלו פשוט מרגיש נכון – כאילו כל דקה נוספת רק היתה גורעת ממנו. אפילו "המסכים המתקדמים" שלו מגיעים במינון הנכון ומספקים אתגר נכון.

וכן, יש גם שיר בסוף. באמת שנמאס לי לדבר על כמה שהוא טוב.

ומצד שני…

הנה מה שהפך את השנה הזאת לקצת פחות מוצלחת: DirectX 10 ו- Windows Vista.

אני בדרך כלל לא אוהב לגדף סתם את מיקרוסופט. אני חושב שנטפלים אליהם סתם ברוב המקרים, באמת. אבל במקרה הזה, חייבים להודות שהם התנהגו בצורה ממש מסריחה. Geometry Wars רק ל- Windows Vista? ו- Halo 2? די, נמאס, אנחנו לא רוצים לשדרג ל- Windows Vista עד שתהיה לנו סיבה טובה. הנסיון להכריח אותנו לשדרג את מערכת ההפעלה בצורות מלאכותיות כל כך רק מצליח לעצבן.

ואז יצא Crysis. סוף כל סוף משחק שבאמת גרם לנו להתרגש מההיבטים הטכניים של Windows Vista. המנוע הגרפי המתקדם ביותר בעולם בבירור יסחט את המיטב מ- DirectX 10, לא?

לא. מסתבר שזו סתם היתה פיקציה.

בכל רחבי העולם מסכמים את שנת 2007. לא תצטרכו לחפש הרבה בשביל למצוא רשימות על חמש/עשר/עשרים המשחקים/סרטים/דיסקים/ספרים הטובים/רעים/משפיעים/מפתיעים של 2007. אנחנו ב"העולם על פי אינטל" מאוד אוהבים להיות מקוריים. אבל לפעמים סתם לא מתחשק לנו. אז גם אנחנו מתכוונים לסכם את שנת 2007.

מעכשיו ועד סוף השנה (האזרחית), כל אחד מכותבי הבלוג יקדיש כמה דקות (או שעות, תלוי עד כמה הוא עצלן) לסיכום של שלושת הדברים שעשו לו את שנת 2007. הכוונה ב"דברים" יכולה להיות כל דבר: ממשחק, דרך רגע כיפי קצרצר, ועד לאירוע כללי מעולם המשחקים. ובשביל לשים דברים בפרספקטיבה, בכל פוסט כזה גם נציין אירוע אחד שקצת דפק לנו את השנה. בין פוסט אחד לשני, כולי תקווה שנצליח להעביר לכם קצת מה חשבנו על 2007. אם לא זה, לפחות נכריח את עידן דקל לכתוב פוסט לשם שינוי.