הודעה והתנצלויות

עידן זיירמן|כללי אין תגובות »

שתי הודעות שהייתי צריך לכתוב עליהן כאן בבלוג מתישהו בסוף השבוע שעבר, אבל סיבות אישיות (טוב, נו, אני אגלה לכם – מעבר דירה) ומה שבאופן כללי היה אחד השבועות העמוסים ביותר שהיו לי בחיים מזה הרבה זמן, גרמו לכך שלא ממש הגעתי לזה. אז אני אכתוב אותן כאן, עכשיו, ואני מקווה שתסלחו לי:

  1. "המשחקיקון", הכנס של "המשחקיה" – חוזר. התאריך המתוכנן הוא ה- 21.7, המקום המתוכנן הוא גג "בית מעריב" בתל-אביב, והתוכנית היא, באופן כללי, לעשות כל מיני דברים שקשורים למשחקי קלפים, לוח, וקונסולות. אני מזכיר את זה פה בגלל הקטע של הקונסולות, אבל יש סיכוי סביר שאני אהיה שם ובכלל אשחק כל הזמן ב"דומיניון". עוד פרטים, בדף האירוע.
  2. "גיימפוד", פודקאסט המשחקים האהוב ביותר בעולם כולו (אנחנו לא מתחרים בפופולריות של "פאנבויז" ו"המשחקיה", אז לפחות נתיימר להיות "הכי אהובים". זה מה שטוב בדברים סובייקטיביים) – לא יפורסם השבוע. שזו הודעה קצת מיותרת, כי אם אתם עוקבים אחרי "גיימפוד" אתם כבר בטח שמתם לב לזה. אבל אני בכל זאת איידע אתכם שהפרק הבא של "גיימפוד" יצא ביום חמישי, ה- 15.7, לאחר שיעבור הזעם כל הדברים האלה בעולם האמיתי שאני צריך להתעסק איתם.

סיפור קצר על PopCap ועוגה

עידן זיירמן|כללי 14 תגובות »

מדי פעם אנחנו קוראים באינטרנט על כל מיני חברות משחקים (ות’כלס – חברות בכלל, אבל לא הגעתם ל”גיימפאד” כי אתם מתעניינים ברקמה, נכון?) שמתאמצות קצת יותר מהדרוש בשביל המעריצים שלהם. כמו Valve שהטיסה אנשים שהחרימו את Left 4 Dead 2 למשרדים שלה רק בשביל לשכנע אותם שזה יהיה משחק מגניב, או (דוגמה קצת יותר עדכנית) Visceral ששלחו עותק חתום (וציור!) לגיימרית שהכלב שלה השמיד את העותק שבבעלותה. זה מגניב. אבל אתם יודעים מה יותר מגניב? כשזה קורה למישהו שאתם מכירים אישית.

זומה בליץ (אילוסטרציה)למי שלא מכיר, Zuma Blitz הוא הגרסה הפייסבוקית של Zuma, המשחק הממכר-בטירוף של PopCap. כמו כל ה- Zuma שבאו לפניו (ועוד יגיעו בעתיד), אשתי חיבבה אותו מאוד, וגם היתה מוכשרת בטירוף כשהיא שיחקה בו. ובכל דבר אחר שהיא עושה, אבל אנחנו מדברים כאן על Zuma Blitz.

רותם ברוכין, למי שלא מכיר, היא “ההיא עם העוגות”. ידידה מוכשרת ממש שמכינה עוגות מושקעות בטירוף בשלל נושאים. היא נוטה למשוך כל מיני גיקים במגוון רמות, שפשוט חייבים עוגת דלוריאן, או מאפין אנטרפרייז, או עוגת קת’ולהו (אין עדיין תמונה בעמוד שלה, אז תצטרכו לסמוך עלי בקשר לזה).

עוגת זומה בליץ (לא אילוסטרציה)לכבוד יום ההולדת של אשתי, רותם, בתמיכתן הרוחנית של עוד כמה מהחברות של אשתי, הכינה לה עוגת זומה בליץ. עוגה מצויינת עם המון שוקולד, בצק סוכר, וסוכריות בתור הכדורים. מעבר להתלהבות שלנו מהעוגה, המלצנו לה לשלוח תמונה של העוגה לחבר’ה הטובים מ- PopCap, כי חשבנו שהם יאהבו את זה. צדקנו. הם פרסמו את העוגה על הקיר של זומה בליץ בפייסבוק (צריך לעשות “Like” לעמוד של זומה בליץ בפייסבוק בשביל לראות את התמונה), שם היא קטפה קצת יותר מ- 4000 “לייקים” (אף פעם לא כתבתי את המילה הזו בעברית. זה נראה מוזר) ו- 500 תגובות. קצת אחר כך, בחור בשם רוג’ר מ- PopCap חזר אליה באימייל, ושאל אותה מה הכתובת שלה, כי הם רוצים לשלוח לה משהו בשביל להביע את הערכתם. רותם שלחה להם את הכתובת, ותהתה מה היא הולכת לקבל בדואר (“מכתב Cease and Desist מהמחלקה המשפטית שלהם?”).

המתנה של פופקאפהחבילה שהגיעה מספר שבועות לאחר מכן, הכילה עותקים בקופסה של Plants vs. Zombies, Zuma ו- Zuma’s Revenge, חבילת מדבקות “הכניסה אסורה לזומבים” (אחת מהן מעטרת לנו את הרכב עכשיו), סיכה של Zuma Blitz, פד לעכבר (מי משתמש בפדים לעכבר בימינו?), מסגרת לתמונות של Bejeweled, בובות חמודות של Chuzzles, בובת זומבי, ומשהו שאין לנו ברירה אלא להסיק שהוא מפיץ ריח לשירותים של Bejeweled 3.

במילים אחרות, פופקאפ יצאו מגניבים ממש מהסיפור הזה. ויצרו אצל רותם חשק עז להכין עוד עוגות שמבוססות על משחקים של PopCap. אז אם למישהו מכם מתחשק עוגת Plants vs. Zombies, צרו קשר.

תגיות:

Singularity: ביקורת

דורון יעקבי|כללי 26 תגובות »

עולם המשחקים כמרקחה בעקבות E3, אבל תודו שבסך הכל התאכזבתם מהמספר הקטן של הכרזות מעניינות באמת. כדי לשפר את מצב רוחכם, אני הולך לספר לכם על משחק חביב משנת 2010.

Singularity הוא המשחק האחרון של Raven לפני שאקטיוויז’ן הפכה אותה לעוד מכונת Call of Duty משומנת (תוך כדי פיטורין של אחוז נכבד מהעובדים שם). סיום עצוב לתהליך ההדרדרות שחל בחברה בשנים האחרונות. אם בעבר כמעט כל FPS ש-Raven הוציאה זכה להצלחה, בדור החדש הם הוציאו בעיקר כותרים בינוניים שהמבקרים והקהל לא חיבבו במיוחד. נדמה שהם פשוט לא הצליחו לרכב על הגל החדש של משחקי פעולה ונשארו קצת תקועים בעבר. זה חבל: Jedi Knight 2 ו-Star Trek: Voyager – Elite Force היו משחקים מצוינים, ולעומתם Quake 4 ו-Wolfenstein היו פשוט חלשים מדי.

מה שמביא אותנו ל-Singularity. אז האם הניסיון האחרון של Raven לפתח FPS מודרני צלח? במילה אחת: כן. ובשתי מילים: סוג של. בשורה התחתונה נהניתי מהמשחק, כי הוא עושה את כל הדברים הבסיסיים נכון. כלי הנשק כיפיים ומרגישים “נכון”. האווירה האפלה-אם-כי-הומוריסטית מצליחה להלחיץ לעיתים. האויבים לא מפגרים מדי. זהו shooter כמו ש-shooter צריך להיות, וכנראה ש-Raven עדיין יודעת לעשות כאלה.

ובכל זאת, אי אפשר בימינו לעשות “סתם” FPS. אז Singularity מנסה להיות יותר מזה. הוא מנסה להיות BioShock. מאוד. כולל הקלטות אודיו שמפוזרות ברחבי השלב, מנגנון שדרוגים נרחב, וכמובן – כוחות על טבעיים שבהם אתם יכולים להשתמש כדי להרוג אויבים באופן משעשע יותר. הגימיק התורן הפעם הוא מניפולציה של זמן. יש לכם כפפה מיוחדת ואתם יכולים להשתמש בה כדי לעוות את הזמן – לחדש או ליישן גרם מדרגות, לגרום לאויבים להזדקן ולמות, ליצור “בועת זמן” שבה הזמן איטי יותר וכיוצא בזה.

הבעיה עם אלמנטים כאלה היא שהם עובדים רק אם יוצרים עבורכם סיטואציות רבות שבהן אפשר להשתמש בהם – כפי ש-BioShock 2 עשה בצורה נהדרת. Singularity, לעומת זאת, נכשל בכך באופן מוחלט. כך, לדוגמא, כפפת הזמן תשמש אתכם בפאזלים שונים, אך למעשה מדובר תמיד באותו הפאזל בדיוק. נדמה שמעצבי המשחק ישבו וחשבו על הנושא “אילו חידות אפשר לעשות עם מניפולציה של זמן” והצליחו ליצור רשימה שמכילה בדיוק שני פריטים. בקרבות המצב דומה: קל יותר, וכיף יותר, פשוט לירות בכל האויבים. מאוד הייתי רוצה ליישן את הקרקע שעליה עומדים האויבים ולגרום להם ליפול אל מותם, אבל המשחק לא מרשה את זה. האובייקטים שעליהם הכפפה עובדת הם ספורים ומצומצמים.

שלא כמו BioShock, המשחק הוא לינארי לחלוטין, ונוקט בשיטה הידועה של “המשך ישר כדי להתקדם בשלב, בדוק את ההתפצלות כדי להגיע לחדר עם כל התחמושת והבריאות”. חדרים סודיים עמוסי כל טוב? באמת? מה זה פה, Doom? זה לא מפריע לי באמת, אך רק מראה איך במובן מסויים, Raven תקועים בשנות ה-90. העיקר שהם אימצו את ההגבלה הפופולרית לאחרונה של שני כלי נשק בלבד בכל רגע נתון. אם רק הייתי יכול להשתמש בכפפה כדי לחזור בזמן ולחסל את מעצב המשחקים הראשון שחשב על הרעיון ה”מוצלח” הזה.

בעיה נוספת היא רמת הקושי של המשחק. בדרך כלל משחקים שמאפשרים לכם לשדרג את עצמכם בנויים כך שהם הולכים ונהיים קשים יותר ככל שהמשחק מתקדם ואתם הופכים לחזקים יותר. Singularity לא עושה זאת, ולמעשה הופך קל יותר ככל שמתקדמים בו. לבד מכמה קטעים באמצע המשחק שבהם אתם מותקפים על ידי קבוצה ארורה של יצורים קטנים המכונים “Ticks”, האתגר כמעט ולא קיים בו (לפחות ברמת הקושי האמצעית, שבה שיחקתי). ציפיתי לאיזשהו קליימקס גדול בסוף המשחק, אך הוא פשוט לא מגיע.

בצד החיובי יותר: נקודות השמירה קרובות אחת לשניה, בדרך כלל. ושוב בצד השלילי: הגרפיקה לא משהו, אין אפשרות לכתוביות, וכבר ציינתי שה-Ticks ממש מעצבנים?

ולמרות הכל, אני ממליץ. אין כמו FPS מהנה ללילות הקיץ החמים, ו-Singularity נמצא בקטגוריה הזו. הוא בהחלט הרגיש מרענן יותר מכל משחקי Call of Duty האחרונים. חבל שזה כל מה שאנחנו הולכים לראות מ-Raven בעתיד הנראה לעין.

כך תורידו משחקים לאנדרואיד מה- Amazon Appstore

עידן זיירמן|כללי 30 תגובות »

עדכון (22/5/2013, וכנראה שאחרון): דניאל דר יידע אותנו ש- Amazon פתחו את החנות האנדרואידית שלהם לכמעט 200 מדינות שאינן ארה"ב, כך שאתם לא  צריכים לעשות יותר אף אחד מהטריקים שמתוארים בפוסט הזה בשביל לקנות דרכם משחקים. פשוט תכנסו לחנות עם היוזר שלכם, וכרטיס האשראי הרגיל שלכם, ותהנו!

לפני כחודשיים, במהלך שהדרך היחידה לתאר אותו היא בתור אצבע משולשת ענקית ל- Google, פתחה הענקית Amazon חנות אפליקציות משלה לפלטפורמת האנדרואיד, ובכך פתחה אפיק לקניית אפליקציות שלא עובר דרך Google, ומעביר את התמלוגים מהרכישה ל- Amazon. בכך, היא ניצלה את המדיניות הפתוחה של Google כנגדה – ופתחה לעצמה פתח לקצירת הרים של מזומנים בעתיד.

לא שיש לי בעיה עם זה. אני שמח לתת כסף לחברות מסחריות כשזה מגיע להן, אפילו אם זה מגיע על חשבונה של חברה מסחרית אחרת. אבל ה- Amazon Appstore היא תוכנה מסורבלת, מעצבנת, עם כל מיני מגבלות טפשיות (אי אפשר להוריד קובץ של יותר מ- 20 מגה שלא דרך חיבור Wi-fi? אפילו במחירים היקרים של התקשורת הסלולרית בארץ זה מעורר גיחוך) והגרוע מכל – לא מאפשרת קנייה של אפליקציות אם אתם נמצאים מחוץ לגבולות ארה”ב. לא, אפילו לא את האפליקציות החינמיות שהיא מציעה, ובטח לא את אלה שהיא מציעה במסגרת “האפליקציה החינמית היומית” שלה.

מילא. אני רגיל כבר ליחס מזלזל כזה של חברות אמריקאיות בלקוחות שנמצאים מחוץ לארה”ב. אחרי הכל, עד לא מזמן היה לי אקס-בוקס. אז לא הורדתי את הגרסה מחוסרת-הפרסומות של Angry Birds Rio, ושילמתי 2$ למפתחים של Gem Miner. לא ביג דיל.

אבל כש- PopCap סוף כל סוף מביאים לאנדרואיד את המשחק האגדי שלהם, Plants vs. Zombies, ומתכננים לעשות את זהרק דרך ה- Amazon Appstore, שלא נותנת לי לקנות ממנה כלום, זה קצת מעצבן.

אז אם יש לכם אנדרואיד, כך תוכלו לרמות את המערכת (ותודה לפורומים של MoDaCo):

1. צרו חשבון ב- Amazon

כל זה בהנחה שעדיין אין לכם אחד. אם יש לכם אחד כזה, אתם יכולים להשתמש בו. לא צריך ליצור אחד מיוחד. אם לא, ובכן, זה לא כל כך קשה לעשות את זה.

2. הגדירו כתובת אמריקאית ל”רכישות בלחיצה אחת” בחשבון שלכם

בשביל לעשות את זה, לחצו על “Your Account” שנמצא בפינה הימנית עליונה באתר, ואז בחרו את האפשרות “1-Click Settings” ברשימה שתפתח. לאחר מכן, לחצו על Enter a new address, והקלידו כתובת לגיטימית כלשהי בארה”ב. למשל, הכתובת למשלוח מכתבי מעריצים לליידי גאגא. זה לא באמת חשוב.

3. הגדירו כרטיס אשראי אמריקאי לחשבון שלכם

כעת, לאחר שתחזרו למסך ה- 1-Click Settings, חפשו את הכתובת שהקלדתם כרגע ברשימת הכתובות, ולחצו Edit מתחת לכיתוב “Payment method” שמופיע לידה. כאן יש לכם שתי ברירות: אם אתם רוצים להסתפק פשוט ב”קנייה” של האפליקציות החינמיות מהחנות של Amazon, אתם לא צריכים להתאמץ יותר מדי. פשוט השתמשו באחד ממספרי ה”ניסוי” של כרטיסי אשראי שמפורסמים ע”י PayPal. אתם לא יכולים לחייב את “כרטיסי האשראי” האלה בכסף, אבל הם כן יאשרו לכם כל “עסקה” חינמית שתעשו באמצעותם, כל עוד תאריך התפוגה שאתם מקלידים עבורם עוד לא עבר. בחרו להפוך את כרטיס האשראי הזה לברירת המחדל שלכם ברכישות בלחיצה אחת.

עדכון (28/12/2011): נראה שבעקבות עדכון שנעשה לאחרונה בחנות האפליקציות של אמזון, רבים ממספרי הניסוי של כרטיסי האשראי ברשימה הפסיקו לעבוד. אבל מספרי הניסוי של "אמריקן אקספרס" עדיין עובדים, ככל הנראה.

אם אתם רוצים להיות מסוגלים לקנות אפליקציות שעולות כסף, אתם יכולים להעזר באתרים כמו USUnlocked, שיתנו לכם “כרטיס אשראי” משולם מראש, וכתובת חיוב לגיטימית. לא ניסיתי את זה, אז אני לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל החבר’ה מ- MoDaCo טוענים שזה עובד די טוב.

4. הדליקו את האפשרות של רכישות בלחיצה אחת

לאחר שתוחזרו לתפריט הראשי של רכישות בלחיצה אחת, יהיה לכם בצד ימין כפתור שכתוב עליו “Turn on 1-Click”. לחצו עליו.

5. הורידו את חנות האפליקציות של אמזון למכשיר הסלולרי שלכם

אם עדיין אין לכם אותה מותקנת, אתם יכולים לעשות את זה באמצעות אימייל שיישלח אליכם מאמזון.

6. קנו את האפליקציה שאתם חפצים בה

אם ביצעתם את כל ההגדרות נכון עד עכשיו, זה אמור לעבוד.

(עריכה: בשביל להבהיר – קנו את האפליקציה דרך החנות הסלולרית של אמזון. הטריק שמתואר פה לא יעבוד אם תנסו לקנות באתר האינטרנט ה"רגיל").

אם תספיקו לעשות את זה מספיק מהר, תוכלו להוריד היום משחק אחר של PopCap, בשם Chuzzle, לטלפון הנייד שלכם. עד סוף החודש, צפוי להגיע ה- Plants vs. Zombies המדובר לחנות של Amazon. ואז יהיה שמח.

בפעם הבאה: איך לעקוף את ההגבלות האזוריות המעצבנות של Xbox Live בעזרת VPN וקצת סבלנות. אבל יש לי מיליון פוסטים אחרים שאני צריך למצוא זמן לכתוב קודם. אה, ועדיין אין לי Xbox.

EA: "אנחנו מאוד החלטיים לגבי Mass Effect 3. אה, בעצם לא."

עופר שוורץ|כללי 6 תגובות »

הנה כמה מההכרזות שצצו בשבועות האחרונים מכל מיני מקורות ב-EA וב-BioWare:

ניחוש שלי? אפילו האנשים בתוך EA לא יודעים מה יהיה ב-Mass Effect 3, והם סתם ממציאים כדי להישמע חשובים. או שיש צוות מאוד מצומצם של שותפי סוד, והם בכוונה מספרים שטויות אקראיות לכל שאר האנשים בחברה כדי שלא יחשפו אותם.

מבזקים: מתקפת הטריילרים

עופר שוורץ|כללי 3 תגובות »

כנראה שהכריזו על שבוע שעבר כ"שבוע הטריילרים העולמי", כי אני לא זוכר שראיתי ריכוז כזה של טריילרים חדשים אי פעם. יש פה הכל: משחקים חדשים, משחקי המשך, DLC למשחקים קיימים; קטעי CGI קצרצרים וסרטוני in-game מלאים; טיזרים ראשוניים ומשחקים שיוצאים השבוע. אז הנה הם, בליווי תיאור קצרצר לכל אחד.


Assassin's Creed: Revelations – הטיזר הזה הוא בעצם מלפני שבועיים, אבל בקטנה. המשחק הרביעי בסדרה אמור לצאת בנובמבר, ועדיין יהיה עם אציו אבל הפעם לא באיטליה אלא בקונסטנטינופול. הוא אמור להכיל מצב מולטיפלייר משופר, ולסיים בשעה טובה את הסיפור של אציו. פורסמו 5 טיזרים, כולם חסרי משמעות בדיוק באותה מידה, אז הנה אחד אקראי מביניהם:


Hitman Absolution – המשחק החמישי בסדרה טוען שהוא נותן פרספקטיבה קצת שונה על העולם של Hitman דרך סיפור יותר אישי של Agent 47. הברקוד בסוף הטיזר, למי שתוהה, אומר "110706", כלומר התאריך של E3.


Modern Warfare 3 – הוכרז בשבוע שעבר, ומגיע יחד עם ארבעה טיזרים שונים עבור ארבע מדינות שונות (ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה). Kotaku חשפו הרבה פרטים על המשחק, שמתוכנן לצאת ב-8 בנובמבר, ויתרחש בהרבה ערים ברחבי העולם. גם כאן, כמו ב-AC: Revelation, כל הטיזרים חסרי אינפורמציה באותה מידה, אז קחו אחד אקראי.


Dark Souls – "המשך רוחני" ל-Demon's Souls (שהוא בעצמו "המשך רוחני" לסדרת King's Field, לפי ויקיפדיה). המשחק מתוכנן לצאת (מחוץ ליפן) באוקטובר.


Diablo III – הגיהנום מתחיל להתחמם קצת, אחרי שהוכרז שהבטא תיפתח ביולי. בינתיים יצא טריילר שמראה את ה-sidekicks שאפשר לגייס במשחק.


Honest Hearts – ה-DLC הראשון (מתוך שלושה שמתוכננים לחודשים הקרובים) ל- Fallout: New Vegas יוצא עוד יומיים לכל הפלטפורמות. הטריילר לא אומר יותר מדי, בתקווה ה-DLC לא יהיה מלא באגים.


LA Noire – המשחק החדש של Rockstar יוצא גם הוא עוד יומיים, וכבר אמרתי עליו בערך כל מה שיש להגיד, אז הנה הטריילר הרשמי:


The Witcher 2: Assassin Of Kings – ההמשך למשחק התפקידים המוזר-אך-מעניין של CD Projekt עוד לא יצא וכבר קיבל אינסוף שבחים וביקורות אוהדות מכל כיוון. המשחק יוצא – ניחשתם נכון – עוד יומיים. אם אתם רוצים לשמוע מה דעתי על The Witcher הראשון, תוכלו להקשיב לפודקאסט הקרוב. בכל מקרה, טריילר.


אוקיי, ועכשיו ברצינות: מה לעזאזל קורה ב-17.5 שכל המשחקים החליטו לצאת בתאריך הזה?

Portal 2: הביקורת, חלק א’

עידן זיירמן|כללי 21 תגובות »

הערה: הביקורת הזו נכתבה רק על סמך המשחק לשחקן יחיד של Portal 2. אני עדיין מחכה שאשתי תסיים את המשחק כדי שאני אוכל לשחק ביחד איתה במצב השיתופי. כשזה יקרה, אני מבטיח לפרסם את הרשמים שלי ממנו. אם אתם רוצים, אתם יכולים להתייחס לזה כאילו הביקורת הזו היא היחס שהייתי נותן למשחק אילו הוא לא היה מכיל מצב משחק מרובה-משתתפים בכלל. בהתחשב בכמות הסופרלטיבים שעוד שניה הולכת להשפך פה, זה די מרשים.

אה, ולמען הסר ספק, אין פה ספוילרים. לפחות לא ספוילרים לפורטל 2. את פורטל הראשון אני מספיילר די בחופשיות.

2011-04-23_00005לא היו לנו הרבה ציפיות מפורטל. הוא היה משחק נסיוני כזה. הרפתקה קצרה של שלוש שעות ששוחררה לציבור הרחב בתוך “הקופסה הכתומה”, מתהלכת לה ליד ענקים כמו Half Life 2: Episode 2 ו- Team Fortress 2. הקונספט נראה מגניב, וכולנו אהבנו את הקטע הזה ש- Valve מאמצת לחיקה סטודנטים עם רעיונות מגניבים ונותנת להם את המשאבים לבנות משחק מחשב בסדר גודל רציני יותר.

ואז הוא התגלה כמשחק מושלם.

פורטל 2 מתחיל בעמדה בעייתית יותר. הוא לא סתם המשחק הנסיוני הזה, שהגיח לחיינו במפתיע. הוא משחק ההמשך המבטיח. משחק שמגיע לקהל שהשתוקק במשך יותר משלוש שנים למשחק המשך. משחק המשך למשחק נפלא שאיכותו רק הועצמה במשך השנים ע”י כמויות מרשימות של נוסטלגיה. מחברה שהביאה לנו כמה מהמשחקים הכי טובים בכל הזמנים. האתגר הכי משמעותי איתו צריך להתמודד פורטל 2 הוא רמת הציפיות המטורפת והלא-סבירה בעליל שיש לכל העולם מפורטל 2. והמחמאה הכי טובה שאני יכול לתת למשחק הזה היא שהוא עומד בכולן.

קשה לי להגיד לכם למה. לא בגלל שאני לא יכול לנסח את עצמי, או בגלל שאני לא בטוח בדיוק מה גורם לפורטל 2 לעבוד כל כך טוב. אם תתנו לי חופשה בתשלום במשך שבועיים, אני כנראה אוכל לנסח מניפסט של כמה עשרות עמודים על למה פורטל 2 הוא משחק כל כך טוב. הבעיה היא שכל פרט קטן מהמשחק הזה עלול להחשב כספוילר – הפתעה קטנה שאני לא רוצה לגזול מכם, או בדיחה שאני לא רוצה להרוס.

אז נתחיל מהתיאורים הכלליים יותר: כמו קודמו, פורטל 2 הוא משחק פאזלים מגוף ראשון, בו “כלי הנשק” היחיד שעומד לרשותכם הוא רובה פורטלים. אתם יורים פורטל כחול על קיר א’, פורטל כתום על קיר ב’, ואז אתם יכולים לעבור דרכם, לא משנה עד כמה הם רחוקים זה מזה. קחו את הרעיון הזה, הוסיפו לו כל מיני אלמנטים כמו “כוח משיכה”, “שימור תנע” ו”בריכות חומצה”, ותקבלו את המכניקה של פורטל: משהו פשוט, שהולך ומסתבך בהדרגה בשעה שאתם לומדים על דרכים חדשות ויצירתיות לנצל את רובה הפורטלים שיש לכם.

Portal-2-screenshots-04אבל המכניקה הזו, עד כמה שהיא נפלאה, לא היתה זו שהעניקה למשחק הראשון את מעמד הקאלט שהוא זכה לו. זו היתה הכתיבה שלו. החזות התמימה שלו של בחורה בשם צ’ל שעוברת שורה של “מבחנים” הסתירה מאחוריה מאבק אימתנים בינה לבין GLaDOS, האינטליגנציה הממוחשבת הסאדיסטית ששולטת במתקן בו מתרחש המשחק. הכותבים של פורטל עשו עבודה מדהימה כשהם העניקו אישיות לעולם המינימליסטי של המשחק: GLaDOS היתה קרירה, בעלת חוש הומור ציני במיוחד ותשוקה בלתי-מתפשרת למדע שהלכה יד ביד עם אפס מוסר. ולמרות שהיא הדמות הכמעט-יחידה שדיברה אליכם במהלך המשחק, הכותבים של פורטל הצליחו להעניק חיים כמעט לכל פרט במתקן בו אתם נמצאים. לעזאזל, אחת הדמויות האהובות ביותר מהמשחק היתה קוביה עם לבבות ורודים שמופיעה למשך מסך אחד. לא משהו שאפשר לזלזל בו.

פורטל 2 לוקח ועושה את הכל גדול יותר. הגישה המינימליסטית של המשחק הקודם נזרקת לפח, ופורטל 2 חושף בפניכם את המתקן המפואר של Aperture Science במלוא הדרו – מלא בהיכלים עצומים שזזים על זרועות רובוטיות ענקיות וקירות שמתפרקים ומרכיבים את עצמם מחדש מול עיניכם. אבל המתקן הזה סובל מהזנחה פושעת – לאחר תקופה ארוכה ללא טיפוחה של GLaDOS, הצמחיה פורצת מבעד לכל חלון וסדק בקיר, והמתקן דוהר בנתיב הבלתי-נמנע להרס מוחלט, אם מישהו לא יציל אותו.

המישהו הזה הוא אתם. לאחר שאתם מתעוררים בגסות, אתם מוצאים את עצמכם שוב במגפיה בולמי-הזעזועים של צ’ל, שצריכה לעבוד ביחד עם רובוט בעל מבטא בריטי בשם וויטלי על מנת למנוע את מותה הקרוב בעקבות חורבן המבנה. במהרה, GLaDOS תצטרף לעלילה הזאת, וכצפוי, הנוכחות של אינטליגנציה ממוחשבת רצחנית שזוכרת איך השמדתם אותה במפגש האחרון שלכם לא בדיוק הולכת לעשות לכם את החיים קלים יותר.

2011-04-23_00001המכניקה של פורטל מקבלת כאן זריקת מרץ רצינית. מה שעבד במשחק הראשון היה נחמד מאוד, אבל זה לא ממש יכול להחזיק משחק של 8 שעות. פורטל 2, לכל אורכו (ובהתחשב באורך המשחק, זה די מרשים) מוסיף אלמנטים חדשים לשחקן. יש כאן לייזרים, קוביות שמסיטות אותם, “גשרי אור” שאפשר להעביר דרך פורטלים ולהשתמש בהם בתור קיר/רצפה אלטרנטיביים, ועוד המון אלמנטים שאני לא רוצה לדבר עליהם כי גם ככה אני מרגיש שכבר אמרתי יותר מדי. גם המסכים בהם השתמשתם ברובה הפורטלים בשביל להסתובב בנבכי מתקן המחקר של Aperture Science, ולא בשביל לפתור את חדרי החידות שלו, מקבלים כאן עידוד רציני. שוב, אני לא רוצה להכנס לפרטים, אבל אני רק אגיד שאתם הולכים להגיע עמוק יותר ורחוק יותר לתוך Aperture Science ממה שחשבתם שתגיעו אי-פעם.

אבל כמו קודמו, הנקודה החזקה ביותר של פורטל 2 היא, עדיין, הכתיבה. בתור התחלה, יש בו הומור מצוין (“The test results came in. You are a horrible person.”), שהוא חסר תקדים בהשוואה לכל משחק אחר שנתקלתי בו. והחלק המרשים ביותר הוא שמעט מאוד ממנו מסתמך על היכרות עם המשחק הראשון, או על הבדיחות הגדולות שצוטטו מתוכו במשך שנים (אין אף עוגה בפורטל 2, למשל). מעבר לכך יש בו גם דמויות מדהימות, שזוכות לחיים באמצעות הדיבוב של צוות שחקנים מוצלח במיוחד (ג’יי קיי סימונס מ”אוז” וסטיבן מרצ’נט מ”המשרד” מצטרפים לאלן מק’ליין, שדובבה את GLaDOS גם במשחק הראשון), והמון הפתעות עלילתיות ונגיעות חביבות של פרטים קטנים שכיף במיוחד לגלות. שימו לב, למשל, למכונות הירייה הפגומות, ולמשפטים שוויטלי אומרים בכל פעם שאתם מתמהמהים בחדר מסוים יותר זמן מהצפוי. דברים כאלה הפכו את המשחק הראשון שלי בפורטל 2 לאיטי במיוחד, עם המון סצינות ששיחקתי פעמיים ברצף ומקומות שבחנתי כל אבן ואבן שנמצאת בתוכם.

והדבר הכי מפתיע הוא שבכל העלילה הזאת, שבה הדמות שאתם משחקים לא אומרת אף מילה, ומתמודדת עם אינטליגנציות ממוחשבות ורובוטים שחיים במתקן שמוקדש לחלוטין למדע בלתי-מתפשר, יש כמויות מכובדות של רגש. בלי להיות קיטשי, או בוטה מדי, ובלי להפסיק להיות מצחיק לרגע, יש בפורטל 2 לא-מעט רגעים שבאמת יגרמו לכם להתרגש.

2011-04-23_00009התלונות שכן עשויות להיות לכם על המשחק היא שהוא קצת קל מדי (שחקו ב- Co-op, שמעתי שהוא יותר קשה, או שתחכו לשלבים הנוספים שיווצרו ע”י הקהילה) או שהוא קצר מדי (כ- 8 שעות במשחק הראשון שלי). במקרה שלי, כמו במשחק הראשון, העדפתי משחק קצר יותר שאין בו אף נפילת מתח ושומר על רמה גבוהה לכל אורכו מאשר משחק שאני מרגיש שיכולתי לדלג על קטעים שלמים מתוכו בלי שזה היה משנה משהו. התלונות הללו כבר שלחו כל מיני גיימרים ממורמרים להוריד את הציון של פורטל 2 ב- Metacritic, ובעיני זה פשוט פתטי.

ובכל זאת, פורטל 2 הוא לא משחק מושלם. המשחק הראשון היה משחק מושלם, כי מאוד קשה ללכלך משחק קטנטן שנמשך כשלוש שעות. פורטל 2 פשוט מנסה יותר. וככזה, לפעמים הוא קצת מועד. למשל, ברגע שעולם המשחק נפתח ומתרחב כל כך, התחושה שהמסלול שלכם הוא מאוד לינארי וקבוע נעשית קצת יותר מורגשת. וזה חבל. חוץ מזה, ההומור שלו יורה לקצת יותר כיוונים מהמשחק הראשון, ולפעמים, מה לעשות, הוא קצת צפוי, או שהוא פשוט מפספס.

אבל לא תתפסו אותי טוען שזה משנה משהו. פורטל 2 הוא המשחק הכי טוב ששיחקתי בו בשנים האחרונות, ואני חושב שבשנים הקרובות הוא יתיישב בכבוד לצד המשחק הראשון, לאחר שהוא התברג בהדרגה למעמד של אחד המשחקים האהובים עלי ביותר אי-פעם. אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם, אתם צריכים לשחק בפורטל 2. ואז לשכנע את כל מי שאתם מכירים לנסות אותו גם. הם יודו לכם על זה אחר כך.

שיחות על Portal 2

עידן זיירמן|כללי 26 תגובות »

עידן: "אז, פורטל 2… איזה משחק אדיר, נכון?"
דני: "לגמרי".‬


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS