כפי שכל מי שמאזין ל”גיימפוד” כבר יודע, לפני מספר חודשים קניתי לעצמי סמארטפון חדש ונוצץ מסוג Galaxy S Captivate, ובכך הפכתי לחבר הצוות הרביעי של “גיימפאד” שיש ברשותו סמארטפון שמערכת ההפעלה שלו היא אנדרואיד, והיחיד שגם יש ברשותו אנדרואיד, וגם כותב יותר מפוסט אחד בחודש בבלוג הזה.

המצב של האנדרואיד, לחובבי המשחקים שבינינו, הוא הרבה פחות טוב מזה של האייפון. כמות המכשירים הגדולה שמריצה את מערכת ההפעלה הזו ומספר הגרסאות הרבות שיש לאנדרואיד הם גורמים שמקשים מאוד על פיתוח משחקים שיעבדו על כל מכשיר ומכשיר. למרות שהמספרים היבשים מעידים על כך שהאנדרואיד עקף את האייפון בתפוצה שלו, הסיבות הללו יכולות להוביל לכך שיעבור עוד זמן רב (במונחים של עולם הסלולר, זה אומר בערך חצי שנה, כן?) עד שנראה את הכף מוטה לכיוון האנדרואיד בנושא הזה.

אבל זה לא שאין לו משחקים. אם יש לכם אנדרואיד, תוכלו למצוא מספיק משחקים שאתם יכולים לשחק בהם.  ובמטרה לעזור לכם, אני אנסה להתחיל לפרסם כאן ביקורות על משחקי אנדרואיד מפעם לפעם. עם קצת מזל, אני אחזיק מעמד למשך יותר זמן מסדרת הביקורות על משחקי Windows Mobile.

אבל לפני שאני באמת אכנס לשוונג, אספתי קבוצה קטנה של משחקים קטנים, שראויים לביקורות קטנות. מעין סקירה זריזה של המשחקים שניסיתי על הטלפון שלי עד עכשיו. והנה היא מתחילה:

Slitherlink: משחק חשיבה לאלה מבינינו שחיבבו את הקונספט של סודוקו, אבל די נמאס להם ממנו. הקונספט: אתם צריכים לצייר לולאה על רשת שמורכבת מריבועים (או משושים, מחומשים או דלתונים), כשעל חלק מהמשושים/ריבועים/דלתונים מופיע מספר, שאומר בכמה מהצלעות שלהן עובר קו. זה כיפי, זה פשוט, וזה די ממכר. קראתי על המשחק הזה ב- Eurogamer בערך יומיים אחרי שקיבלתי את האנדרואיד שלי, ואני משחק בו עד היום. מחיר: 2$, וניתן גם להוריד גרסת הדגמה חינמית. (קיימות מספר גרסאות נוספות של Slitherlink – אני משחק בזו של Ejelta LLC)

Angry Birds / Angry Birds Seasons: אף אחד לא צריך שאני אציג בפניו את Angry Birds, ובכל זאת יש כמה דברים שראוי שאני אגיד על הגרסה הזאת. קודם כל, עבור האנדרואיד – המשחק הזה הוא חינמי (ומממן את עצמו באמצעות פרסומות). חוץ מזה – קיימת גרסת בטא “קלה” שלו עבור מכשירים חלשים יותר. ולבסוף – זה לא משחק כזה טוב, ואני לא מבין למה כולם מתלהבים ממנו כל כך. בתור משחק פאזלים הוא אקראי מדי. בתור משחק שדורש דיוק ותזמון הוא מסובך מדי. לא היתה לי מספיק מוטיבציה בשביל לסיים אותו אפילו פעם אחת, למרות שאני כן דואג לעדכן את גרסת ה- Seasons של המשחק מדי פעם. אתם יודעים, כמו שאני נכנס ל- Google פעם ביום בשביל לבדוק אם הם שוב החליפו את הלוגו.

Game Dev Story: על Game Dev Story כבר התווכחתי עם עופר בעבר מעל דפי אתר זה, כך שאם המשחק הזה מעניין אתכם, עדיף לכם בהרבה ללחוץ על הלינק ולקרוא את הויכוח שלנו שם. ממש בקצרה: משחק בעייתי ממש, אבל כנראה שתוכלו להעביר איתו כמה עשרות שעות טובות לפני שהוא יימאס עליכם. מחיר: 400 ין (בערך 18 ש”ח), וניתן גם להוריד גרסת הדגמה חינמית.

Air Control: לקח קצת יותר מדי זמן עד ש- Flight Control המקורי, שזכה להצלחה על האייפון, הגיע ל- Android Market. בזמן הזה, צצו לו שלל חיקויים, שהמוצלח  מביניהם (לדעתי) הוא Air Control. הרעיון: אתם צריכים להנחית כמות הולכת וגדלה של מטוסים ומסוקים בשדה תעופה מסוים ע”י ציור מסלול הנחיתה שלהם, מבלי שהם יתנגשו באוויר. זה נשמע פשוט, אבל זה מסתבך מהר מאוד, וזה אחלה משחק בשביל לעשות תחרויות “למי יש יותר גדול” עם החבר’ה במשרד. אז נכון, עכשיו אפשר להוריד גם את Flight Control המקורי על האנדרואיד, אבל להפסיק את התחרות עם הפושטק מהמשרד שעקף אותי ב- 30 נקודות לטובת משחק אחר זה לא משהו שבא בחשבון מבחינתי. מחיר: בערך 2$, וניתן גם להוריד גרסת הדגמה חינמית, שמבחינתי הייתי משחק רק בה, אבל נו, באמת, שאני אתקמצן על 2$?

Androminion: קוראי “המשחקיה” מביניכם אולי שמו לב שלפני קצת פחות משבועיים עלתה באתר הביקורת שלי על משחק קופסה נפלא בשם “Dominion”. המשחק Androminion מאפשר לכם לשחק ב- Dominion נגד שני יריבים ממוחשבים, וכולל בתוכו את כל הקלפים מחבילת הבסיס ושתי חבילות ההרחבה הראשונות של Dominion. מדובר באפליקציה מכוערת ממש, עם ממשק מבלבל, ועם אינטליגנציה ממוחשבת שלא ממש כיף לשחק נגדה אחרי כמה ימים בודדים של משחק. אבל היי, זה לא שיש לכם אופציות אחרות אם אתם רוצים לשחק בדומיניון על האנדרואיד שלכם (אגב, מישהו מכיר אופציות טובות יותר לבעלי האייפון?). מחיר: חינמי.

Bejeweled 2: גרסה אנדרואידית של המשחק הממכר של PopCap. בניגוד לגרסה האייפונית, הגרסה האנדרואידית לא מכילה את מצב ה- “Blitz” הפופולרי (וכמובן, לא משווה את הניקוד לניקוד של החברים שלכם בפייסבוק…). חוץ מזה, היא סובלת מבאג מעצבן במיוחד שלא מסתיר את קבצי המדיה שלה מאפליקציות הגלריה של הטלפון (וכך, לצד התיקיה שמכילה את התמונות שצילמתם עם המצלמה שלכם, מופיעים לכם עוד 30 תיקיות של קבצי גרפיקה עבור Bejeweled 2). למרות המחיר הנמוך עבור אחד המשחקים הפופולריים ביותר של PopCap – לא שווה הורדה. יש לו מספיק חיקויים חינמיים אחרים שאפשר לשחק בהם. מחיר: דולר אחד. ותצטרכו להשתמש ב- Market Enabler ולהעמיד פנים שיש לכם סים של ספקית סלולר אמריקאית אם אתם רוצים להיות מסוגלים להוריד אותו מה- Market.

בחודש שעבר, הכרזנו על סדרת חידות שפורסמה בדף הפייסבוק שלנו, ובסופה זכה הגולש האמיץ (אדי רומננקו) שפתר את המספר המרבי של חידות, בעותק של Zuma’s Revenge, מתנת Popcap.

זו הזדמנות מצויינת לבשר לכם על פתיחתו של סבב חידות חדש בדף הפייסבוק שלנו, שגם בסופו יוענק פרס לאחד הגולשים. הפעם הפרס הוא קוד להורדה של Prince of Persia Classic עבור ה- Xbox Live Arcade (ותודה לגולש טל אלון על שתרם את הפרס!). הסבב יתנהל בצורה מאוד דומה לסבב הקודם: לאחר מועד הפרסום של כל חידה, יהיו לכם 48 שעות לשלוח את הפתרון שלה, בצירוף השם המלא, ל- contact@gamepad.co.il. הפעם, הפרס לא יוענק למשתתף שפתר את מספר החידות הגדול ביותר, אלא יוגרל בין כל המשתתפים – כשסיכויי הזכיה שלהם תלויים בכמות החידות שהם פתרו נכונה (פתרון של כל חידה יכפיל את סיכויי הזכייה שלכם).

החידה הראשונה צפויה להתפרסם במהלך הימים הקרובים בדף הפייסבוק שלנו. כמו בפעם הקודמת – שיהיה לכם בהצלחה.

לשם שינוי, הגיע הזמן שלנו לעשות משהו נחמד.

לפני כחצי שנה פתח יוגב סיטון מה”פאנבויז” ספריה להחלפת משחקי PS3. רעיון יפה, מבורך ומגניב ממש, שלרוע המזל לא עוזר לאף אחד מחברי הבלוג הזה בכלל, כי לכולנו יש Xbox 360. אז חשבנו וחשבנו, ואז הגענו למסקנה שאנחנו יכולים פשוט להעתיק את הרעיון שלו.

אז בקיצור: אנחנו פותחים ספריה להחלפת משחקי Xbox 360. כל אחד מוזמן להשתתף, והוא יכול לתרום כמות כלשהי של משחקי Xbox לספריה. בהתאם לכמות המשחקים שאתם תורמים, אתם מקבלים ערך של “ניקוד”, שקובע את כמות המשחקים שאתם יכולים לשאול מהספריה. שיטת חישוב הניקוד היא מאוד מורכבת, וכוללת קצת וודו, שריפה של שיערות אוקאפי ולוח קליעה למטרה שכתובים עליו המון מספרים, אבל בעיקרון, היא די דומה לזו של הספריה של היוגב – כלומר, נותנת עדיפות למשחקים חדשים יותר, משחקים שקיבלו ציונים גבוהים יותר ב- Metacritic, ומשחקים שאין לנו כמות גדולה של עותקים מהם כבר בספריה. ככל שתשאילו יותר משחקים חדשים ונוצצים לספריה, כך תוכלו לשאול ממנה יותר משחקים חדשים ונוצצים בתמורה.

הספריה לא תעלה כסף, אבל בשביל להגן על המשתתפים בספריה, כל מי שיצטרף לספריה יצטרך למסור פקדון של 200 ש”ח (שיוחזר לכם ברגע שבו תחליטו לעזוב את הספריה – הייתי רציני בקשר לזה שהספריה לא תעלה לכם כסף), ולהתחייב להחזיר כל משחק שהוא לוקח ממנה, אם הוא יתבקש, בתוך שלושה ימים (על מנת לאפשר למישהו שמחליט שהוא עוזב את הספריה מחר בבוקר לקבל במהירות את כל המשחקים שהוא השאיל לספריה בחזרה). כמו כן, כל המשחקים של הספריה ירוכזו בדירה שלי ברמת גן, אז אם אתם גרים במקום רחוק כמו, נניח, אילת (או טבריה) – קחו את זה לתשומת לבכם.

בקרוב מאוד נוסיף כאן בבלוג לשונית של “ספרית משחקים” ובה יהיה אפשר לראות את רשימת המשחקים שנמצאים כיום בספריה (ומה מתוכם מושאל, ולמי), בנוסף לפירוט של הכללים ושיטת הניקוד. אבל בינתיים, אם אתם מעונינים להצטרף לספריה, שלחו אימייל בנושא ל- contact@gamepad.co.il.

עדכון: עמוד הספרייה עלה, הלינק נמצא באופן קבוע בכותרת של הבלוג, וגם כאן.

עכשיו כשהפורמט הזה נהיה מסודר ויחסית קבוע, נראה הגיוני לתת איזשהו תקציר בתחילת הפוסט. הפעם: רוקסטאר מעצבנים, אלטוס מפתיעים, הקינקט מאכזב ועוד.

ספוטלייט: זוכרים את משחק הדינוזאורים-נגד-בני-אדם מפעם קודמת? אז הפעם מגיע משחק אינדי מגניב אחר, שמעמת כרישים מול צוללנים. המשחק נקרא Depth, והוא משחק מולטיפלייר שבו קבוצה של צוללנים צריכה לאסוף אוצרות ממעמקי האוקיינוס בזמן שקבוצה של כרישים רוצה לאכול אותם. אוצר זה טוב, אוכל זה טוב, וכולם יוצאים שמחים, except the ones who are dead.

הצד של הצוללנים מתמקד מאוד בהתחמקות והתגנבות – הכרישים יודעים לזהות בעיקר תנועה, אז קשה להם לראות את הצוללנים כשהם עומדים במקום – והצד של הכרישים מתמקד כמובן בחיפושים ובציד. בכנס GDC (בשמו המלא Game Developers Conference, וכן, אני מודע ליתירות של כנס-Conference) שנערך בשבוע שעבר פורסם טריילר של המשחק, והוא נראה מאוד אפל ומותח, ובאופן כללי מעניין. חבל מאוד שלא רואים וידאו מנקודת מבט של כריש.

עוד מ-GDC: סוף סוף Alice: Madness Returns, ההמשך למשחק המצוין של אמריקן מקגי מ-2000, קיבל תאריך יציאה רשמי (14.6), וסוף סוף יש טריילר שמכיל קצת גיימפליי (אחרי ארבעה טריילרים מבאסים שלא נותנים שום אינפורמציה על המשחק). ועוד שני סרטונים שמכילים הרבה גיימפליי. העיצוב נראה יפה ומעוות כמו במשחק הראשון (אבל ב-HD, כמובן), והמשחק עצמו נראה מעניין, למרות שקשה לדעת מקטע כל כך קצר. בקיצור, 14 ביוני.

משחקים שנותנים בונוסים לאנשים שעושים preorder זה דבר מקובל ולגיטימי, אבל מה שרוקסטאר עשו עם L.A. Noire זה מוגזם ומעצבן. קודם כל, חלק מהבונוסים הם משימות נוספות, מה שאומר שמי שלא עושה preorder מאבד חלק ממשי מהמשחק. אבל הדבר הנוראי באמת הוא שיש 6 בונוסים שונים – אחד לאמאזון, אחד ל-GameStop וכו' – מה שאומר שגם מי שכן עושה preorder מאבד חלק מהתוכן. אם אתם רוצים לקבל את כל המשימות הנוספות, תצטרכו להזמין את המשחק גם מ-Walmart וגם מגיימסטופ. רוקסטאר אפילו הלכו עוד יותר רחוק והוציאו טריילר למשימה הנוספת של גיימסטופ, כדי להיות מעצבנים במיוחד. בין הבונוסים השערוריתיים האלה וכל ה- launch day DLC שנהיה יותר ויותר נפוץ – מה קרה לימים שבהם משחקים היו מכילים את כל התוכן שלהם?

Catherine, ה"מותחן-אימה-אירוטי" של Altus, שעד עכשיו היו לו רק טריילרים הזויים ביפנית, סוף סוף קיבל טריילר הזוי באנגלית. עם עזים. זה קצת מפתיע (לא העזים, האנגלית), כי המפתחים הצהירו בעבר שאין להם תוכניות להביא את המשחק למערב. בינתיים, לאור העובדה שהמשחק יצא ביפנית בלבד, לא יודעים עליו יותר מדי בעולם דובר-האנגלית, אבל דבר אחד שאפשר להגיד זה שהוא כנראה היה קשה מדי, כי לא מזמן הוציאו פאץ' שמוריד את רמת הקושי.

שני משחקי יריות לקינקט הוכרזו לאחרונה, ולדעתי הם מוכיחים בדיוק את מה שטענתי מההתחלה – הקינקט פשוט לא מעניין בתור פלטפורמה לגיימינג. המשחק הראשון, Gunstringer של Twisted Pixel (החברה של 'Splosion Man), נראה חביב מבחינת עיצוב ורוח כללית, אבל מבחינת גיימפליי כולל בעיקר לסמן דברים עם היד ואז לעשות תנועה אחת שיורה בכולם (יש וידאו של רבע שעה מהמשחק). המשחק השני, Zombie Holdout של חברה אחרת עם Pixel בשם (Pixel Ninja), הוא רק דמו שזמן הפיתוח הכולל שלו היה קצת יותר משבוע, שזה מרשים לכל הדעות, אבל לא נראה שיש עוד הרבה מה לפתח בו מעבר למה שרואים בטריילר המשעמם. אתם מוזמנים לראות את הסרטונים ולשפוט בעצמכם.

נסיים ברוח טובה: Spelunky, משחק אינדי מ-2008 ברוח משחקי הפלטפורמה של תחילת שנות ה-90 שזכה להרבה ביקורות טובות, ובו אתם צריכים לחקור מערה (שנוצרת באופן דינאמי ע"י המשחק ומשתנה בצורה אקראית כל פעם שמשחקים בו) ולמצוא אוצרות למיניהם, מגיע ל-XBLA, ומה שמעניין במיוחד הוא שיתווסף לו מצב מולטיפלייר מקומי. עוד אין תאריך יציאה, נעדכן בעתיד.

בשבוע האחרון ניסינו לפתות אנשים להגיע ולהרוג זומבים ביחד איתנו ב- “Game Freak”. למרות שהיתה הענות יפה, היא עדיין היתה יותר מדי נמוכה בשביל להצדיק את קיום האירוע ב- Game Freak.

אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו נאלצים לבטל את האירוע ב- Game Freak, ולערוך אותו באותה המתכונת בה ערכנו אותו בשנה שעברה (כלומר, במשרד שיכול להכיל כ- 8 אנשים). אנשים שעדיין מעונינים לבוא ולשחק איתנו משחק Versus אחד או שניים ב- Left 4 Dead 2 יכולים ליצור איתנו קשר בכתובת הרגילה (contact@gamepad.co.il). בנוסף, כפיצוי, ננסה לארגן בחודשים הקרובים כל מיני הזדמנויות נוספות לשחקני ה- Left 4 Dead 2 שפוקדים את הבלוג הזה לשחק זה עם זה.

לפעמים אני פשוט לא מבין מפתחי משחקים. פיתחתם משחק. השקעתם בו את הנשמה שלכם ומיליוני דולרים של אנשים אחרים. לא תשחקו בו קצת בעצמכם, לפעמים, תוך כדי פיתוח? אפשר היה לצפות, שאם המפתחים אכן היו עושים זאת, משחקים לא היו יוצאים עם פגמים כל כך עמוקים, כל כך בסיסיים, שכל ילד בן 4 יכול להבחין בהם. ואני אפילו לא מדבר על דברים שקשה לתקן, כמו אינטיליגנציה מלאכותית של אויבים. אני מדבר על דברים כמו נקודות שמירה מרוחקות זו מזו, קטעי קישור שלא ניתן לדלג עליהם, אירועי קוויק-טיים איומים, והפשע הכי גדול של משחקי “עולם פתוח”: הנהיגה.

אז Mafia 2. אני באמת לא יכול להבין איך החבר’ה ב-2K יכלו לפספס את זה שהשחקן מבלה את רוב המשחק בנהיגה משעממת מנקודה אחת לאחרת. זה פשוט לא הגיוני. אנשי ה-QA לא באו לצעוק על המפתחים? הבוסים לא ראו דמואים והתעצבנו? איך משימות שבהן אתה נוהג, לאט, אל נקודת היעד, רואה קטע קישור, ואז נוסע בחזרה, נכנסו למשחק כל כך מושקע כמו Mafia 2? ועוד להוסיף חטא על פשע ולהכניס שוטרים מעצבנים שכועסים כשאתה נוסע מהר, כי רק רצית להגיע כבר לאקשן? זה פשוט לירוק לשחקן בפרצוף.

זה ממש חבל, כי Mafia 2, בהרבה מובנים אחרים, הוא משחק ממש טוב. הגרפיקה שלו יפהפייה, מה שקצת מקל על הנסיעות הנוראיות. מערכת ה-Cover שלו מוצלחת, והקטעים שבהם יורים באנשים הם כיפיים. העלילה די מעניינת (אם כי בנאלית), וקטעי הקישור ערוכים היטב ונהנים מקריינות מעולה. הקטע עם איסוף מגזיני פלייבוי הוא קצת סר טעם, ובכל זאת, לא ניתן לחלוק על העובדה שהמון זיעה ואהבה ניתנו למשחק הזה.

עם תלונות אחרות כלפי המשחק אני לא כל כך מסכים. לדוגמא, הטענה שאומרת ש”אין מה לעשות בעיר מלבד משימות העלילה”. הטענה נשענת על כך ש-Mafia 2 הוא משחק עולם פתוח, ובמשחק כזה צריכים להיות “דברים לעשות”. אבל הוא לא משחק עולם פתוח, וגם קודמו לא היה כזה. זה לא GTA פה. זהו משחק לינארי, עלילתי, שכולל גם מודל של עיר שלמה כדי להפוך את החוויה לשלמה יותר. וזה בסדר גמור מבחינתי. מה שלא בסדר מבחינתי, הוא שאני לא בטוח שהמפתחים עצמם הבינו את זה. אם המשחק הוא לא כמו GTA, ואין שום דבר לעשות (שזה – שוב – בסדר) אז להכריח אותי לנהוג בתחילת ובסוף כל משימה זה מיותר. לא יהיה לי שום דבר לעשות בדרך.

ולמרות הכל, אם יוצא לכם לקנות את המשחק במבצע כזה או אחר (אני שילמתי עבורו 12 דולר בחג המולד של סטים) אז אני יכול להמליץ עליו. מאחורי הנסיעות המשעממות מתחבא משחק יפה עם קטעי אקשן לא רעים בכלל, ודמויות שקל לחבב. אלא אם אתן בנות. זה משחק שממש יכול לעצבן בנות. היחס לנשים במשחק הוא כמו בסדרת הטלוויזיה “מד מן”, רק בלי להראות את הצד שלהן. והתמונות של בחורות ערומות וודאי לא עוזרות.

אז 2K Czech, עשיתם מאמץ יפה, אבל להבא, בבקשה:

1. תתבגרו.
2. תשחקו במשחק הארור שלכם!

על פריצת הפלייסטיישן 3 דיברנו בהרחבה בפרק 12 של “גיימפוד”, אבל הפרשה, כצפוי, מסרבת לדעוך. ג’ורג’ “Geohot” הוץ, שפרץ את הקונסולה, יוצא כעת למלחמה נגד סוני, שמנסה לתבוע לו את הצורה.

בבלוג שהוא פתח, ג’ורג’ הוץ פנה לקהל הרחב במטרה להפיץ את משנתו, ולבקש תרומות על מנת לסייע לו בקרב המשפטי נגד סוני. איתי חורב מהבלוג המוצלח gamerdaddy סיכם כאן למה לדעתו לא כדאי לתרום לג’ורג’ הוץ', ולמה הבחור הוא סתם צבוע, ורחוק מאוד מדימוי “לוחם החופש” שהוא מנסה להעניק לעצמו. המגיבים שלו לא ממש מסכימים איתו – אבל כולם מתעלמים באופן מוחץ מהנקודה העיקרית והחשובה שהוא מסביר כל הזמן: הפלייסטיישן 3 כבר היתה קונסולה “פתוחה”, שאפשרה לאנשים להתקין מערכת הפעלה אלטרנטיבית על הכונן הקשיח שלה, והסיבה היחידה שהאפשרות הזאת נחסמה בפני בעלי הפלייסטיישן היא שג’ורג’ הוץ השתמש באפשרות הזאת בשביל להציג את הפריצה המקורית שלו.

אבל מה שאפילו יותר מעניין זו הצורה שבה הוא מנסה להתחמק מאחריות, למשל, על גל הרמאויות שתוקף כעת את שחקני Modern Warfare 2 (תודה ל- Eurogamer שהפנו את תשומת לבי לעניין):

Donate to help you, you're the reason I can't play Modern Warfare now…
No, I'm not. Kakaroto explains this really well here. I have never played PS3 online ever. Frankly I'm amazed by the apparent ease with which these cheats were created, security 101, why is the security in the client anyway? I had no idea this would happen, and am in full support of the cheaters being permabanned from PSN.

הנה הבעיה עם התגובה הזאת: עד שג’ורג’ הוץ רשם אותה, הייתי בטוח שסוני ואקטיויז’ן סתם משתמשות בתירוץ נוח כשהן מאשימות את הפריצה בגל הצ’יטים שפוקד את Modern Warfare 2. התגובה הזאת סייעה לי להבין שזה אכן באשמת הפריצה של הוץ.

כי גם אם Infinity Ward היו טיפשים במיוחד, וביצעו את כל בדיקות האבטחה שלהם בצד הלקוח (וכל מי שמבין קצת באבטחת מידע יודע עד כמה זה משהו ממש טיפשי לעשות), הדבר הטיפשי הזה היה אמור להספיק לחלוטין, עד שג’ורג’ הוץ הגיע ונתן להאקרים את הכלים להריץ כל קוד על הפלייסטיישן 3 כאילו הוא נכתב ע”י סוני בכבודה ובעצמה. הוא יכול להבטיח כמה שהוא רוצה שהוא לא אחראי לפריצה, אבל מדובר בדיוק באותו סוג של התממות שהוא מנפנף בו כשהוא מנסה לטעון שהוא “נגד פיראטיות של משחקים”. כשאתם מחלקים לאנשים אקראיים ברחוב את המפתחות לדירה שלכם, אתם לא יכולים להעמיד פני מופתעים כשאתם חוזרים הביתה ומגלים שמישהו גנב לכם את הטלוויזיה. ככה זה.

לצערו של איתי, רוב האנשים לא מסכימים איתו כל כך לגבי ג’ורג’ הוץ. זמן קצר לאחר שהוא העלה את הפוסט שלו, הוא כבר גייס מספיק כסף בשביל לממן לעצמו עורכי דין נוספים. כל הסיפור הזה מאוד חבל לי, כי בעוד שאני תומך נלהב של פלטפורמות פתוחות (אחרי הכל, יש לי אנדרואיד), אני באמת חושב שג’ורג’ הוץ, וכל התורמים שתומכים ב”מאבקו הצודק”,  לא רואים (או לא רוצים לראות) את התמונה המלאה. הפריצה הזאת רעה לכולם, ושלא יספרו לכם סיפורים אחרים.

ותיקי הבלוג בוודאי זוכרים שפעם בשנה, ביום השישי הראשון של חודש מרץ, אנחנו נוטים לארגן אירוע אקסקלוסיבי בשם “Zombiefest”: התכנסות של מספר יחידי-סגולה (או סתם אנשים שנשמעים מצחיק כשהם צועקים “הצילו! אוכלים אותי!”) במקום כלשהו עם מספר מחשבים, ומשחק של מספר שעות ב- Left 4 Dead. לפני שנתיים, עשינו את זה עם 4 משתתפים בסך הכל. בשנה שעברה, הצלחנו לאסוף שמונה אנשים במשרד אחד, ושיחקנו משחקי Versus עד שלא יכולנו יותר. השנה אנחנו הולכים לעשות את זה שוב. ואנחנו רוצים שגם אתם תהיו שם.

הנה הרעיון שלנו: בכפר סבא נפתח לו מועדון גיימרים בשם “Game Freak”. ב- 4/3, בין השעות 16:00 אחה”צ לחצות, המקום ייסגר עבור קבוצה של אנשים שפויים לחלוטין ובריאים בנפשם, שכל רצונם בחיים הוא להוכיח לחבריהם שהם מסוגלים לשרוד אפוקליפסת זומבים יותר טוב מכל אחד אחר. לצורך המאורע (וכנראה כחלק מניסיון להכין כוח שיעזור לו להתגונן מפני אפוקליפסת הזומבים הקרבה ובאה), הסכים בעל המקום, ניצן, להוריד את המחירים שבדרך כלל נהוגים אצלהם בסופ”ש ל- 5 ש”ח לשעה בלבד לכל מי שנצביע עליו ונגיד “זה בסדר, הוא אתנו”.

רוצים להשתתף? כל מה שאתם צריכים זה להגיב כאן בתגובות, רצוי בצירוף השם שלכם, כדי שנדע מי אתם. אני הולך לעדכן את הפוסט הזה עם רשימת המשתתפים.

שימו לב: עדיפות תנתן לאנשים שיתחייבו מראש להגיע למשך כל ה- 8 שעות. השאיפה שלנו היא ליצור מצב שבו, בכל רגע נתון, יש  16 עמדות תפוסות. מהסיבה הזאת, בבקשה אל תרשמו אם אתם לא מתכוונים להגיע. יהיה סתם חבל שיהיו קבוצות חסרות, במהלך הזומביפסט עצמו, רק בגלל שמישהו הבטיח שהוא מגיע לכל היום, ובסוף החליט להבריז.

כמו כן, אני אשמח אם כל הנרשמים ישלחו ל- contact@gamepad.co.il איזושהי דרך שבה נוכל ליצור איתם קשר ביום המאורע או לפניו: אימייל, מספר טלפון, או שניהם גם יחד.

אז יאללה – בואו להרוג אתנו זומבים!

עדכון: בעקבות השאלה של גיא עילם – בעיקרון, המשתתפים לא צריכים להביא איתם שום דבר מלבד שם משתמש ב- Steam שהמשחק נמצא בבעלותו והם הולכים לשחק איתו. כמובן, אני מניח שיהיה לכם יותר נחמד לשחק עם המקלדת והעכבר החביבים עליכם, ואולי אפילו תעדיפו להביא אוזניות/מיקרופון משלכם במקום להשתמש באלה שנמצאים במקום. אבל זה כבר עניין של העדפה אישית, ואם לא תביאו כאלה, עדיין יהיה לכם עם מה לשחק.