עוד קורבן למה שיאצי קורא "The Resident Evil school of sequel numbering". כבר איבדנו מזמן את GTA, גיטר הירו ועוד הרבה סדרות טובות. היום הוכרז Battlefield 3, והמחשבה הראשונה שלי כשראיתי את זה הייתה "רגע, לא היו כבר קצת יותר משני משחקים בסדרה?"

מבט מהיר בויקיפדיה העלה את הרשימה הבאה:

• Battlefield 1942
• Battlefield Vietnam
• Battlefield 2 (אוקיי, דילגו על אחד, זה עוד איכשהו סביר)
• Battlefield 2: Modern Combat
• Battlefield 2142 (על זה אני מוכן לסלוח להם, כי זה בעתיד)
• Battlefield: Bad Company
• Battlefield: Bad Company 2
• Battlefield 3

וזה עוד בלי לספור את BF 1943 (שהוא משחק XBLA/PSN), את BF Heroes שהוא קצת מנותק מהסדרה, וכמובן expansion packs למיניהן.

מה, נגמרו השמות המקוריים בעולם? או שהמשחק הזה כל כך גנרי שלא הצלחתם למצוא שום צירוף מילים ספציפי שמתאר אותו?

וואו. מאז Bioshock, שכבש את ליבי ב-2007, לא אהבתי אף משחק כפי שאהבתי את Mass Effect 2. סיימתי אותו אתמול, אחרי תקופה קלנדרית של חודש שלם, ונותרתי עם תחושה שאף משחק אחר לא הותיר בי מעולם: בא לי לשחק ב-DLC. וזה עוד משחק ארוך יחסית. משחקים אחרים באורך דומה (GTA 4, נגיד) השאירו אותי עם הלשון בחוץ. לעומת זאת, Mass Effect 2 הוא כמו תוכנית טלוויזיה מעולה, שגורמת לי לרצות לצפות רק בעוד פרק אחד. יחד עם זאת, אני חייב לומר שקצת הפריע לי שמבחינה עלילתית לא קורה הרבה בתוכנית הזאת. אולי כי זה הפרק האמצעי של הטרילוגיה והם בחרו להשקיע יותר בפיתוח דמויות, אבל לאורך רוב המשחק העלילה המרכזית לא זזה מילימטר.

אני לא הראשון [לינק עם ספוילרים] שמשווה את Mass Effect 2 לתוכנית טלוויזיה, שכן זה די מתבקש. המשחק מתמקד בכל דמות בנפרד, על ידי משימות הגיוס וה-Loyalty. כל משימה כזו היא כמו פרק בסדרה, כאשר מדי פעם הסדרה חוזרת לעלילה המרכזית, בדמות משימות הקשורות ל-Collectors. הדמויות נפלאות (חוץ מג’ייקוב המשעמם) ומשימות ה-Loyalty מצליחות לעבות את כל אחת מהן. אין ספק שבאף משחק אחר לא ביליתי כל כך הרבה זמן בשיחות לב אל לב עם חברים, ובטח שלא התעניינתי בהם כל כך. אח, מורדין הזה. זמר הוא לא יהיה, אבל בהחלט מגיע לו חיבוק.

הכתיבה היא באופן מובהק הדבר הכי טוב ב-Mass Effect 2, אבל הוא מצויין גם בתור משחק שיורים בו בדברים. סחתיין ל-Bioware שהצליחו להפוך את מערכת הלחימה המסורבלת והמעצבנת של המשחק הראשון למוצלחת ומהנה. אני שיחקתי בתור Vanguard, שיש לו את היכולת הכי כיפית לדעתי – להסתער על אויבים ממרחק רב ופשוט להתנגש בהם. חברי הצוות שלך באמת עוזרים לך במשחק הזה, והרבה יותר קל לשלוט בהם ולהשתמש בכוחות שלהם. ואין את רכב המאקו יותר. תודה לאל.

נראה שב-Bioware לקחו כל דבר שהיה דפוק במשחק הקודם והפכו אותו למעולה. חוץ מהמיני-גיימס המעצבנים של ההאקינג ומציאת משאבים. על זה הייתי מוותר בשמחה. אבל היי, עוד לא הומצא המשחק שלא היו לי טענות כלפיו, והמשימה האחרונה כל כך טובה שהייתי סולח ל-Bioware גם על טבילת מצות בדם נוצרי.

הממ, המשימה האחרונה. יהיו פה ספוילרים רציניים עכשיו.

בעוד שאני הצלחתי לסיים אותה עם כל חברי הצוות שלי מינוס ג’ייקוב, אותו שלחתי די בכוונה אל מותו, חבר שדיברתי איתו על המשחק איבד כמעט את כולם. מחקר קטן העלה שעבור כל שדרוג לספינה שלא קונים בזמן הפלישה לשטחי ה-Collectors חבר צוות אחד מת. אם בוחרים את האיש הלא מתאים למטלה כלשהי (הובלת צוות התקיפה השני, לדוגמא) הוא ימות. לחברי צוות שלא זכיתם בנאמנותם במהלך המשחק יש סיכוי די גבוה למות גם כן. בכלל, זה מרחץ דמים רציני שבו בזה אחר זה יכולים לצלול למותם כל אחד מהאנשים שלמדתם להכיר ולחבב במשך זמן רב למדי. ואם כולם מתים לכם? לא יהיה אף אחד שיתפוס לכם את היד כשתקפצו לעבר הנורמנדי ברגע האחרון, ואתם תקבלו סוף די עצוב.

שזה די מגניב, כשחושבים על זה. יוצרי המשחק מוכנים, בנונשלנטיות, להרוג לכם את כל הדמויות הראשיות. והיתרון של Mass Effect 2  על סדרות טלוויזיה, הוא שכאן אתם יכולים להציל אותן. זה גורם לסיום המשחק להיות אפי באמת, והלב שלי דפק חזק לכל אורכו.

[סוף ספוילרים]

איזה אושר זה שעושים משחקים כמו Mass Effect 2. הוא ריגש אותי, הצחיק אותי, הלהיב אותי. הוא הוכיח לי, שוב, שמשחקי מחשב הם פלטפורמת הבידור הטובה ביותר.

כתבתי לפני שבוע על Bulletstorm, ה-shooter החדש של Epic Games, שנוטש (תודה לאל) את כל הקונספט של ריאליזם, ומתמקד במקום זה בדרכים משעשעות ומגניבות להרוג מפלצות. עדיין לא שיחקתי בדמו, כי אני כרגע בתל אביב נטולת-האקסבוקס, וכפי שדורון התלונן אין דמו ל-PC.

בינתיים Epic הוציאו את Duty Calls, משחק חינמי קצר שהוא פרודיה על כל משחקי המלחמה הריאליסטיים (כפי שהשם מרמז, בעיקר Call of Duty), ונועד בעיקר לקדם את בולטסטורם. זה בדיוק כל מה שהייתם מצפים מפרודיה כזו – שמות גנריים ומטופשים, רובים שעושים קולות של "Boring" וכו'. ב-700 מגה, לא באמת שווה להוריד את המשחק הזה, ולדעתי מספיק לראות את הטריילר ואת התמונות שפירסמו ב-PC Gamer. אבל הקונספט הכללי של משחק שלם שכל התכלית שלו היא לקדם משחק אחר משעשע אותי, במיוחד כשהוא מתגלם כפרודיה מטופשת על ז'אנר שממש דורש פרודיה כזו.

ראוי לציין שאת Bulletstorm מפיצה EA, אותה חברה שמפיצה גם את Medal of Honor ואת Battlefield, אז יש משהו הזוי בכל הרעיון הזה, אבל באופן כללי כל העסק הזה די הזוי, ובצורה טובה, אז מה אכפת לי.

למפיצות המשחקים יש קטע חדש: לשחרר דמואים לכל הפלטפורמות שאינן PC. הדוגמאות העדכניות ביותר הם הדמואים ל-Crysis 2 ו-Bulletstorm שיצאו אתמול ל-Xbox Live, אך נעדרים מהמחשב האישי. והם ממש לא הראשונים. Dead Space 2, Need for Speed: Hot Pursuit, Call of Duty: MW 2 – לכולם יצאו דמואים לקונסולות, אך לא ל-PC.

זה מעצבן ממש, כי מכל הפלטפורמות, דווקא ב-PC הדמואים הם הכי חשובים. כשאתה קונה משחק לאקס בוקס אתה יודע שהוא ירוץ בסדר, או לפחות, לא פחות טוב מאיך שהוא רץ אצל המפתחים שלו. אחרי הכל, להם ולך יש את אותו המכשיר בדיוק. אבל ב-PC משחק יכול לא לעבוד מאלף ואחת סיבות: גרסאות שונות של מעבדים, כרטיסים גרפיים, מערכות הפעלה, אנטי וירוסים ומה לא. זה הימור די גדול לקנות משחק מחשב בלי לבדוק אותו קודם, הימור שכבר כשלתי בו לא אחת.

כיום הדבר היחיד שיגרום לי לקנות משחק שאין לו דמו, הוא מחיר ממש טוב ב-Steam. אבל זה אני. אנשים אחרים “יבדקו את המשחק” דרך דוד טורנט, ומתחיל להיות לי קשה להאשים אותם.

כבר כמה ימים אני קורא עדכונים על הסיפור הזה, ובכל פעם שמח מחדש על העובדה שלא היה לי באמת זמן לכתוב עליו, כי נראה שהוא לא ממש הגיע לסוף שלו. אבל עכשיו, לאחר מספר ימים, נראה לי שהוא הסתיים. אז זה הזמן לדבר על מה שגרם לכל מיני אנשים לקלל את אקטיויז’ן-בליזארד קצת יותר מהרגיל בימים האחרונים.

הסיפור התחיל ביום שלישי האחרון. Modder חובב בשם ריאן ווינזן פרסם ביוטיוב סרטון קונספט שמציג את המוד שהוא יצר באמצעות עורך השלבים שבליזארד סיפקה עבור Starcraft II. הרעיון היה לספק למעריצים את המשחק הממש-מתבקש, World of Starcraft.  בשביל להדגים את הרעיון הזה, הוא פרסם את הסרטון הבא:

רק שאת הסרטון הזה לא ממש יכולתם לראות ביום רביעי. סוללת עורכי הדין של בעלי הזכויות (כלומר, אקטיויז’ן-בליזארד) החליטה שהסרטון הזה מפר את הזכויות שלהם בצורה שהם לא יכולים לעבור עליה בשתיקה, והסירו את הסרטון הזה מיוטיוב. וזה הקטע שבו הייתי בטוח שבליזארד איבדו את זה סופית.

ריאן פרסם בפורומים שלו מכתב פתוח שלדעתי מציג את כל הבעייתיות והג’יפה שבמהלך הזה (ההדגשות שלי):

You created a tool that allowed us to do anything with your assets. You encouraged us to use your assets and were eager to see what we might come up with. You had to have seen this coming?

I know it’s hard to trust someone you’ve never met to piggyback on your own legacy. The brilliance of StarCraft combined with the multiplayer focus of World of Warcraft. You might be a little worried about your lore being butchered… or even more-so worried about a guy with no supervision tainting the name of your company with poor product.

Let me assure you that I am in no way shape or form going to deliver anything less than complete perfection. I’ve been following your work since Warcraft. I’ve worked with every editor you’ve put out since I was 13 years old.

If you have a problem with what I am doing… or would like to talk about it. I’m all ears. But please don’t send me some messenger with a cease and desist letter.

אם לתמצת את הבעיות שלי עם המהלך הזה:

1. אם לבליזארד יש בעיות עם אנשים שמנצלים את המותג שלהם, שחרור כלי עריכת שלבים לציבור הרחב והתגאות בחופש הפעולה שהוא מעניק לקהילה הוא לא הצעד ההגיוני ביותר לעשות. לתת כלים לקהילה ביד אחת ולאיים עליה בתביעות משפטיות עם היד השניה (ועוד בלי שהוא הפר את תנאי השימוש ויצר תוכן פורנוגרפי או משהו, כן?) זה משהו מגעיל לעשות.
2. להודיע ליוצר המוד שאתם לא מרוצים מהפעולות שלו באמצעות מכתב שנשלח דרך Youtube זו עצלנות, ועוד עצלנות מטופשת במיוחד, שמבטיחה את זה שלא משנה מה תעשו אחר כך (ובליזארד עשו הרבה דברים אחר כך) – אתם תתפסו בצורה רעה במיוחד ע”י הקהילה.

שני דברים קרו מאוחר יותר. הראשון הוא שריאן קיבל הצעת עבודה מ- Riot Games. זה נראה לי כמו חדשות טובות מאוד עבורו, אבל אני לא יכול שלא לחשוד שהסיבה העיקרית שהם עשו את זה היא בשביל להרוויח קצת יחסי ציבור מוצלחים בעקבות כל הסיפור עם בליזארד. הדבר השני הוא שבליזארד יצרו קשר עם ריאן, הסבירו לו בעדינות שהבעיה שלו היא עם השם “World of Starcraft”, הרשו לו להמשיך לפתח את המוד תחת השם “Starcraft Universe”, והזמינו אותו לבקר במשרדים שלהם. אתם יודעים, כמו חבר’ה נחמדים במיוחד, שתומכים בקהילה, וכאלה.

זהירות, המשפט הבא הולך להכיל שפה בוטה.

אקטי-בליזארד, אני מצטער, אתם לא תומכים בקהילה. למעשה, אתם די חארות.

יש הרבה דרכים להסתכל על כל הסיפור הזה. חלקן ציניות יותר, וחלקן ציניות פחות. הדרך שמוציאה את בליזארד בצורה הכי טובה היא אם מניחים שמלכתחילה לבליזארד לא היו שום בעיות עם המוד של ריאן, וסתם מדובר בעורך-דין נלהב יתר-על-המידה מאקטיויז’ן-בליזארד ששלח את המכתב דרך יוטיוב וביקש להוריד את הסרטון.

אבל גם במקרה הזה בליזארד יוצאים גרוע. אם באמת אין לכם משהו נגד המוד, דרך הפעולה הנכונה היחידה שעמדה לרשותם היא לפרסם מיד התנצלות באופן פומבי (אפילו אם אתם לא מחזירים את הסרטון של ריאן לאוויר), ובמקרה הכי גרוע, להגיד בנוסף להתנצלות הזאת שיש לכם איזו בעיה משפטית קלה עם הסרטון ואתם מנסים לפתור אותה עם יוצר המוד, ובעוד כמה ימים הוא יחזור לאוויר. להביא את יוצר המוד למצב שבו הוא היה צריך לשלוח לכם מכתב פתוח זה מעשה מנוול במיוחד.

כמובן, אפשר לנקוט בגישה שמוציאה את בליזארד אפילו יותר נבלות, ולהגיד שהסיבה היחידה מלכתחילה שהם התנהגו בצורה כל כך נחמדה לריאן ואפשרו לו להעלות את הסרטון לאוויר מחדש (וגם הזמינו אותו למשרדים שלהם) היא שהם ראו את יחסי הציבור הגרועים שהמהלך הזה גורם להם. ואנחנו צריכים לזכור שאת כל הבלגן הזה הם עושים בלי שבאמת יש להם כוונה לפתח בשנים הקרובות משחק שיקרא World of Starcraft, כן? נציגי בליזארד התבטאו בנושא במספר הזדמנויות, וטענו בתוקף שזה לא יהיה ה- MMORPG הבא שהחברה הולכת להפיץ.

השורה התחתונה של כל הסיפור הזה היא מאוד פשוטה. מאוד התלבטתי אם לקנות את Starcraft II או לא, כשהוא יצא (התלבטויות שרוכזו בפוסט שגרם להמוני טוקבקיסטים ב- Vgames להחליט שאני נמושה חסרת-עקרונות). בסוף קניתי אותו, אבל הולך ומסתמן שלא תהיה עוד פעם נוספת שבא אני אתן לבליזארד את הכסף שלי. ודיאבלו 3 יכול לקפוץ לי.

כנגד כל הסיכויים וההיגיון הבריא, יש ל- Duke Nukem Forever תאריך יציאה! תושבי ארה”ב הולכים לקבל אותו ב- 3/5, וכל שאר תושבי העולם – ב- 6/5. ואם זה לא מספיק – יש לו גם טריילר! והוא אפילו די מגניב! וכולל המון איברים מפוקסלים!

על מנת לחגוג את המאורע, “גיימפאד” גאה להציג בפניכם כתבת “בקרוב” שנכתבה על המשחק בסוף 1999 – לפני יותר מעשור, וכשנה וחצי לאחר תחילת הפיתוח של המשחק (קצת לאחר שמפתחי המשחק ביצעו את החלפת המנוע הראשונה שלהם – מהמנוע של Quake למנוע של Unreal). כדי לתת לכם קצת מושג לגבי סקלת הזמן שאנחנו מדברים עליה – אחד מכרטיסי המסך שזוכים לסיקור בגיליון הזה הוא Voodoo 3 3500, משחק החודש הוא Freespace 2, מדור הצ’יטים מכיל מדריך מפורט ל- GTA 2, והעמודים הראשונים של הגיליון חושפים לראשונה, באופן בלעדי ל- PC Gamer, את המשחק המבטיח ביותר שצפוי לצאת למחשב האישי בעוד כחצי שנה – Halo. ברצינות.

הציטוט הכי מזעזע מתוך הכתבה הוא ללא ספק הפנינה הבאה:

Today, games get hyped from their announcement. Then there’s a steady stream of screenshots until it’s released, which may be up to two years away. How can any fan be expected to follow a game that long and maintain interest?

אכן, שאלה מוצלחת.

ורק בשביל להגדיל עוד קצת את רמת השעשוע שלכם, שימו לב לקטע הקצרצר הבא, שמספר על דחייה בתאריך היציאה של משחק אחר שפותח באותם ימים – Team Fortress 2:

אבל אל תדאגו, PC Gamer בהחלט מבינים עם מה הם מתעסקים פה. למרות הדחייה הם מגיעים למסקנה ש- Team Fortress 2 יצא, לפני Duke Nukem Forever. בקיץ של שנת 2000. אתם יודעים, בערך באותו הזמן כמו Max Payne.

אני באמת לא יודע אם זה יותר מצחיק או עצוב.

כשגייב נוול עמד על הבמה והכריז שגרסת הפלייסטיישן 3 של Portal 2 תהיה הגרסה הטובה ביותר ביקום כולו, משכתי בכתפיים בחוסר התעניינות. נכון, יש לי Xbox, אבל בפורטל 2 בכל מקרה תכננתי לשחק על המחשב האישי הישן והטוב שלי. לא היה לי אכפת.

אבל ההודעה הרשמית בדבר הפיצ’רים שיאפיינו את גרסת הפלייסטיישן 3 של פורטל 2 בהחלט גרמו לי להתנער מהאדישות שלי. אם לתקצר את ההודעה לעיתונות: Portal 2 על הפלייסטיישן 3 יאפשר לשחקן שישחק בו להתחבר ל- Steam (ולכל רשימת החברים שיש לו על Steam), לקבל עדכוני תוכן באמצעות Steam (עד כאן ידענו הכל גם מקודם), לשמור משחקים שמורים ברשת באמצעות ה- Steam Cloud, ולצרף לחשבון שלו את גרסת ה- PC והמק של Portal 2 בחינם. אה, והוא גם יאפשר לשחקן שישחק בו לשחק על אותם השרתים במשותף עם שחקני ה- PC.

הכאב שלי מההכרזה הזאת לא נובע ספציפית מההשלכות שלה לגבי Portal 2. מזה, כאמור, לא מאוד אכפת לי. זה לא שהתכוונתי לשחק בו על ה- Xbox בכל מקרה. אבל ההשלכות הרחבות יותר של ההכרזה הזאת מאוד מדאיגות אותי, בתור שחקן Xbox.

אני מאוד אוהב את רשת ה- Xbox Live. היא מאוד נוחה ומלוטשת, וחסרים לי בה ממש מעט מאוד פיצ’רים בשביל שהיא תהיה מושלמת, בעיני. אני גם מאוד אוהב את Steam. היא קצת פחות מלוטשת, אבל אף חנות אלקטרונית/רשת חברתית מבוססת-משחקים אפילו לא מתקרבת אליה מבחינת ההיצע והפונקציונלית שהיא מכילה. הבעיה העיקרית שלי היא שההפרדה הזאת בין שתי הרשתות היא כבר פאסה. אין שום סיבה שאני לא אקבל הודעה על כך שחבר שלי התחבר ל- Xbox Live בזמן שאני משחק במשחק דרך Steam, ולהיפך. אני לא מדבר כאן על משהו קיצוני כמו אפשרות לשלוח צ’אט בין שתי הרשתות (למרות שת’כלס, אם אפשר לפתוח דרך ה- Xbox Live שיחה עם אנשים שמחוברים ל- MSN Messengar – למה לא?). אני רק רוצה איחוד קל של מנגנון ה- Notifications. ואם אפשר – לחסוך לי את הצורך לזכור שני זוגות של שמות משתמש וסיסמאות.

אבל האיחוד הזה לא יקרה לעולם. כי מיקרוסופט, בניגוד לסוני, לא מוכנה לתת לגורמים זרים לשחק להם יותר מדי עם ה- Xbox Live. בטח כשהגורמים האלה הם Steam, המתחרה הכי גדול לתירוץ העלוב לחנות דיגיטלית על המחשב האישי שנקראת “Games for Windows Live”. אם מיקרוסופט מתכננים לאחד באיזושהי צורה את חווית המשחק על ה- PC וה- Xbox, זה יהיה רק באמצעות אותה הרשת המעצבנת שהם הקימו. Steam יישאר מחוץ לתחום. הוסיפו לכך את ההתבטאויות שכבר היו לגייב נוול בעבר על כך שפיתוח ועדכון משחקים ל- Xbox זה טירוף, ותקבלו תמונת מצב מאוד עגומה.

וזה היה כואב קצת פחות אם סוני לא היו מראים לנו שיש אלטרנטיבה. שהם מוכנים לפתוח את הפלטפורמה שלהם בצורה שתאפשר לחבר בין שחקני ה- PC והפלייסטיישן 3. לעומתם, מיקרוסופט נשארת לשמור על רשת  ה- Xbox Live שלה במגדל השן שבו היא ממוקמת. מפיצי המשחקים צריכים להכנע לתכתיבים המיקרוסופטיים לגבי כמות ומחיר העדכונים שהם רוצים להוציא, והדבר פוגע, בסופו של דבר, בשחקני ה- Xbox המסכנים, שהיו שמחים להנות מיכולת שמירת המשחקים בענן ש- Steam היתה יכולה לספק להם, או שרק רוצים שכמות זעומה מתוך עדכוני ה- Team Fortress 2 שהופצו למחשב האישי יגיעו גם לרשת ה- Xbox.

כאמור, אני מאוד אוהב את ה- Xbox Live. אחת הסיבות שקניתי Xbox 360 ולא פלייסטיישן 3 היא שבבירורים שעשיתי, הגעתי למסקנה שהרשת הזו עליונה על ה- PSN בכל דרך אפשרית. אבל אם העניינים ימשיכו להתנהל בכיוון שבו הם מתנהלים עכשיו, מיקרוסופט עלולה למצוא את עצמה, לראשונה, מפסידה בקרב הזה. אני לא בטוח מה תהיה ההשפעה הכלכלית (אם בכלל) של ההפסד הזה, אבל מה שכן אפשר לנחש זה שיהיה לנו הרבה פחות כיף.

כל אחד אוהב שמחבבים אותו. חוץ מעופר. אבל חוץ ממנו, אנשים אוהבים שאנשים אחרים מחבבים אותם. בשביל זה, כנראה, המציאו את כפתור ה”לייק” בפייסבוק, אני לא יכול לחשוב על שום סיבה אחרת. אז זה לא ממש אמור להפתיע אתכם שאנחנו ממש רוצים שתעשו “Like” ל- Gamepad בפייסבוק. אחרי הכל, זה די הגיוני. צורך אנושי להפגנת רגשות, או משהו.

אבל יש עוד סיבה, האמת. והסיבה הזאת היא שאנחנו רוצים להשתמש בדף הפייסבוק שלנו כדי לארגן כל מיני פעילויות נוספות בקרוב. כמו חידות בנושאי משחקים (חלק מהם אולי אפילו יהיו עם פרסים, או משהו). או משחקי “גיימפאד נגד העולם” כמו שארגנו פעם ב- Left 4 Dead 2. ובשביל הדברים האלה, אנחנו צריכים שדף הפייסבוק שלנו יהיה קצת פחות נטוש.

אז הנה מה שנעשה: אתם תעשו “Like” לעמוד של “גיימפאד” בפייסבוק, ואנחנו נגריל בין כולכם, בסוף החודש, שלושה משחקי Xbox 360,מתנת “מדיה גיים”. שלושה אנשים מאושרים שעשו לנו “Like” (והם לא, במקרה, קרובי משפחה של אחד מכותבי האתר, או כותבי האתר בכבודם ובעצמם) יקבלו את Quake Wars, Frontlines ו- Alone in the Dark. הולך?