Gamasutra העלו לאוויר את הכתבה המשעשעת הבאה, שמציגה את היתרונות היחסיים של Microsoft Excel בתחום הגרפיקה הממוחשבת התלת-ממדית. מחבר הכתבה לא הסתפק בדיון תאורטי, ואפילו סיפק הדגמה לתאוריה שלו:

את קבצי ההדגמה שלו אפשר למצוא כאן. מעבר לערך המשעשע שלהם, הם מספקים הצצה טובה לחישובים שהמחשב שלכם נאלץ לבצע בשביל להציג אובייקטים תלת-ממדיים על מסך המחשב שלכם.

בדיוק כרגע סיימתי לראות את פרק 4 של הסדרה המוצלחת Robot Chicken, והיה שם קטע שלא רק הצחיק אותי מאוד – אלא גם היה מאוד מתאים לפרסום בבלוג הזה. התייעצות קלה עם Google הצליחה למצוא את הקטע הזה ברשת, והנה הוא להנאתכם: Donkey Kong נפגש עם Halo.

סקירה של פוסטים ישנים מ- Rock, Paper, Shotgun העלתה את הסרטון הבא, שאיכשהו הצלחתי לפספס.

כלומר, אם המפתחים של Crysis רוצים לטעון לריאליסטיות פיסיקלית אמיתית, הם צריכים להרגע קצת עם הקטע הזה של העצים הנופלים.

אחרי שהתלהבתי אתמול מברכת חג המולד של Valve, הגיע הזמן להראות מה כל שאר החברות החליטו לעשות לכבוד החג. Gamasutra אסף כמה כרטיסי ברכה שנשלחו ע"י חברות המשחקים לכבוד חג המולד. בנוסף, הוא גם מפנה לכרטיסי הברכה שפורסמו ב- ComputerandVideoGames.com, ולאוסף כרטיסי הברכה של Kotaku.

החביבים עלי: כרטיס הברכה של Heavenly Sword (משמאל), וכרטיס הברכה של World of Warcraft.

נו, אין מצב שהייתי נותן לזה לעבור בשתיקה.

Aperture Science מאחלים לכם חג שמח.

(תודה ל- Rock, Paper, Shotgun!)

גם אני הייתי ביום ההולדת של עידן דקל. גם אני שיחקתי ב- Guitar Hero, וחיבבתי מאוד את המשחק על אף היותי גרוע לחלוטין בדבר הזה. ללא ספק, עכשיו זה רק עניין של זמן עד שנפרוש כולנו מכתיבת "העולם על פי אינטל" ונקים להקת Guitar Hero. כמו החבר'ה של Destructoid (אין הנהלת הבלוג אחראית על נזקים נפשיים שיגרמו בעקבות צפייה בסרטון, או משהו כזה).

ובנושא רציני יותר – הבלוג Coding Horror סקר בקצרה את עלייתה של Harmonix, ביחד עם Guitar Hero, ואת היורש הרוחני Rock Band שנמצא מעבר לפינה. קריאה מומלצת.

היחס המוצלח למדי לו זכה World of Warcraft מצד סדרות כמו "South Park" או הסיטקום "How I Met Your Mother" (כפי שגיליתי ב- Gaygamer.net לאחרונה) גרם לי לשכוח, לפחות לכמה שבועות, את העובדה שתסריטאים לא מבינים דבר וחצי דבר במחשבים, ואפילו פחות במשחקי מחשב ווידאו.

תזכורת כואבת במיוחד הגיעה השבוע מצד סדרת המתח "Life". הבלוג של PC Gamer הפנה את תשומת הלב שלי לסרטון הבא, שמדבר לחלוטין בעד עצמו.

מעבר לקונספט, שמצליח בפני עצמו לעורר גיחוך לא-קטן (אלא אם גם אתם נוהגים להחביא את הקבצים שלכם בקונסולת המשחק שלכם, כך שרק מי שמסוגל להגיע למסך האחרון במשחק החביב עליכם יכול לראות אותם) – אהבתי במיוחד את תנועת הבהונות של הבחורה שבוהה בשקט במשחק. הבנתי אותה לגמרי. אחרי הכל, גם אני מזיז כל הזמן את הבהונות באוויר כשאני רואה מישהו משחק בטטריס. באמת. וזה עוד שום דבר לעומת הנזק הסביבתי לו גורמים חובבי ה- Wii.

בשעות האחרונות, חזרתי קצת למרחב הוירטואלי, ובדקתי מה הפסדתי בדיוק כשלא הייתי כאן. בין הדברים שפספסתי, מצאתי את הכתבה הבאה: 57 דברים שלמדנו ממשחקי מחשב ווידאו.

האהוב עלי מהרשימה:

37. All adventures will take the protagonist through an "ice world."