כל מי ששיחק בטטריס במהלך חייו לא יכול שלא לחשוד שהמכונה שהוא משחק נגדה מנסה בכוונה להתאכזר אליו. אבל איך אתם חושבים שיילך לכם אם זה באמת מה שקורה במשחק?

קבלו את Hatetris – משחק טטריס שמנסה בקביעות לשלוח לעברכם את חלקי הטטריס הכי פחות מועילים בכל מצב נתון. השיא שלי עומד כרגע על 3 שורות.

כן, זה קצת מזכיר את הסטריפ שהיה ל- xkcd בנושא.

[תודה ל- boingboing]

[שלום! אני עופר. אולי אתם זוכרים אותי מכמה פוסטים אורחים שכתבתי כאן בבלוג, ועכשיו הצטרפתי בתור כתב קבוע. אתם יכולים לקרוא עלי בעמוד “מי אנחנו?”. ועכשיו, זומבים.]

15:15 – עוברת לי מחשבה בראש: “הממ, אני הולך לשחק עכשיו את The Passing בפעם הראשונה. אני הולך לכתוב על זה פוסט. אולי אני אעשה את זה ב- liveblogging? זה יהיה מגניב.”

15:16 – אני מבין שזה יהיה מטופש, כי עד שמישהו ישים לב לזה, הקמפיין כבר ייגמר. אבל בעצם, זה לא אומר שאני לא יכול לכתוב את הפוסט תוך כדי שאני משחק… אחד היתרונות של להחזיק שני מחשבים.

15:45 – מתחילים לשחק. מישהו שכבר סיים את הקמפיין מוקדם יותר טוען שזה ממש קשה. We will see!

16:00 – אחד השחקנים קורס וצריך להוריד את המשחק מחדש. 8 ג’יגה בקצב של מגה בשנייה, צריך לקחת בערך שעתיים. נתראה אז.

23:56 – שעתיים הפכו ל-3 שעות, שהפכו לדחייה עד הלילה. שחקן אחד התחלף , אני טיפה שיכור, אבל יש משחק! משחקים ב- normal realism, כי הגענו למסקנה ש- advanced realism זה יותר מדי בתור פעם ראשונה, אבל רוצים ריאליזם כי זה הרבה יותר מפחיד ומלחיץ. זואי מדברת איתנו מהגשר ומסבירה לנו מה אנחנו צריכים לעשות, ויוצאים לדרך!

00:11  – מסיימים את השלב הראשון. קצר, אבל לא קל. נתקלנו כבר בו בכמה מהגימיקים החדשים, כמו לוקר מלא בבקבוקי מולוטוב, או ה- fallen survivors שקשים יותר להריגה, אבל משאירים מאחוריהם כל מיני דברים טובים. Valve טובים בגימיקים.

00:32 – אני מקבל את האצ’יבמנט שאומר שהעפתי ל-18 זומבים את הראש עם מקל גולף. אח, אני אוהב את המשחק הזה.

00:36 – מסיימים את השלב השני. זה שלב עצום, וממש קשה לדעת לאן ללכת בכל רגע. וכמובן, יש בסוף קטע ממש ארוך שצריך לרוץ בתוך ביוב, עם מלא זומבים שלא מפסיקים להגיע. ציטוט נבחר: “טרקטור! אני עומד על טרקטור!”

00:38 – פוגשים שוב את החבר’ה מ- L4D1, ששולחים אותנו לאסוף דלק לגנרטור כדי שיורידו לנו את הגשר. צריך לאסוף ממש הרבה דלק, וממקומות מאוד רחוקים. זה נראה ממש קשה.

00:45 – כישלון ראשון בפינאלה, כי התפצלנו. זה ממש קשה.

00:51 – כישלון שני, אפילו יותר מהיר מהראשון. ציטוט נבחר: “סמוקר עלי! ליד גדר ההפרדה!”

01:05 – ניצחון! אין לי ספק שאם היינו ב- advanced, אפילו בלי ריאליזם, לא היה לנו סיכוי. זה ממש קשה.

סיכום

1,536 זומבים נהרגו, ולצערי עוד לא הוסיפו את הנשקים החדשים לסטטיסטיקות אז אני לא יכול לבדוק כמה מהם ע”י מחבט גולף, אבל אני בטוח שלפחות 150. ובנימה יותר כוללת, הקמפיין הזה מצוין, קשה, ובהחלט שווה. יש בו לפחות 3 קטעים מאוד מוצלחים (בלי ספוילרים!), וכיאה ל-Valve הוא כולל גם דיאלוגים משעשעים, למשל את אליס מפנטז על זואי ו-Coach מנסה להרגיע אותו.

אני לא בטוח שהגישה של מעט שלבים ארוכים וקשים תהיה מוצלחת כשנשחק ברמת קושי גבוהה יותר, ואני בהחלט רואה את עצמי מתייאש אחרי כמה פעמים שנפסלנו ממש בסוף של השלב השני או הפינאלה. מצד שני, זה כן נראה מקום מצוין ל- scavenge.

עוד נשאר לנסות את ה- mutations שהבטיחו, וריאציות כלשהן על המשחק שיתחלפו כל שבוע. המוטציה השבועית היא versus realism, שנשמע מגניב ביותר.

שורה תחתונה – זה קמפיין חדש ומעניין, והעדכון מוסיף עוד המון אלמנטים של גיוון למשחק המקורי. וכמובן, את האפשרות להעיף לזומבים את הראש עם מקל גולף. ולקבל על זה אצ’יבמנט.

ועד שהוא יוצא, קבלו טריילר:

מאוד התלבטתי אם בכלל מגיע למשחק הזה פוסט ביקורת. אחרי הכל, כבר כתבתי עליו קצת לפני כשבועיים, ולא בדיוק מדובר באחד מהמשחקים העמוקים-יותר שיצא לי לשחק בהם. אבל רציתי בכל זאת לכתוב עליו שוב, כדי להגיד מפורשות את מה שאמור היה להשתמע מהפוסט שרשמתי אז.

אין שום סיבה בעולם לקנות את Bejeweled Blitz.

אני לא אומר את זה כביקורת על המשחק עצמו, בהכרח (המשחק עצמו הוא לא-משהו בכלל, אבל זה לא קשור). אני גם לא אומר את זה כביקורת על השיטה שבה הוא (או הגרסה הפייסבוקית שלו) מנסה לסחוט עוד כסף מהשחקנים שלו. אני אומר את זה כי הגרסה להורדה של Bejeweled Blitz לא מציעה שום דבר (או לפחות, שום דבר רלוונטי), על פני הגרסה הפייסבוקית של המשחק.

תזכורת קלה: Bejeweled הוא אחד המשחקים הפופולריים ביותר של Popcap, שבו צריך ליצור שלשות של יהלומים בצבע זהה ע”י החלפה של זוג יהלומים בכל פעם. Bejeweled Blitz הוא גרסה פשוטה יותר של המשחק הזה, שבה ניתנת לכם בכל פעם דקה אחת להגיע לניקוד גבוה ככל האפשר במשחק. את הניקוד הזה, אחר כך, אתם יכולים להשוות לזה של חבריכם, ובכך לגלות אחת ולתמיד למי מכם יש יותר זמן פנוי בחיים.

על מנת לסייע לכם להגיע לניקוד גבוה ככל האפשר, מלבד המאגר הסטנדרטי של יהלומים מיוחדים, בונוסים שונים, ודרכים להכפיל את הניקוד שאתם מקבלים ככל שאתם מתקדמים במשחק – עומדים לרשותכם גם Boosts – חמש תוספות שאתם יכולים “להפעיל” (כל אחת מהן מחזיקה לשלושה משחקים, ואתם יכולים להפעיל מקסימום שלוש תוספות בו זמנית), ובכך לשפר את הסיכויים שלכם להגיע לניקוד גבוה יותר ע”י הוספה של יהלומים מיוחדים על הלוח, או הוספה של 5 שניות לשעון המתקתק שלכם. את ה- Boosts האלה אתם קונים באמצעות כסף – שאתם יכולים לצבור בקצב איטי-להחריד באמצעות משחקים חוזרים ונשנים ב- Bejeweled Blitz, או באמצעות הוצאה של כסף אמיתי על מטבעות וירטואליים.

אבל גם ללא הסחטנות הזו, יש שתי בעיות עיקריות ב- Bejeweled Blitz. את הראשונה כבר אמרתי קודם: הגרסה להורדה של המשחק לא מציעה שום דבר משמעותי שאי אפשר למצוא כבר בגרסה הפייסבוקית של המשחק. ההבדל העיקרי הוא היכולת לשחק במשחק גם מבלי להתחבר לפייסבוק, אבל אני לא יכול לחשוב למה שתעדיפו לעשות את זה במשחק שהמטרה היחידה בו היא לעקוף את החברים שלכם ולהשוויץ בניקוד שהשגתם. ההבדל השני הוא אוסף גדול למדי של “מדליות” שאתם יכולים להרוויח במשחק, ונותנים לכם סוג של מטרה שלא ממש קיימת במשחק הפייסבוקי. אבל דווקא את המדליות האלה אתם לא יכולים להשוות עם החברים שלכם, כך ששוב היתרון המרכזי של המשחק הולך לו לאיבוד.

הבעיה העיקרית השנייה ב- Bejeweled Blitz היא אפילו חמורה יותר. גם מעבר לסחטנות, ומעבר לעובדה שהוא לא מציע שום דבר חדש על גרסת הפלאש שלו – הוא פשוט לא משחק טוב. Bejeweled, מאז ומתמיד, לא היה אחד המשחקים הטובים ביותר של Popcap – הוא תמיד היה יותר מדי אקראי בשביל להיות מוצלח באמת. ברגע שאתם חוסמים אותו במסגרת של דקה, חווית המשחק שלכם נהיית אפילו יותר אקראית. לא משנה אם השגתי בו ניקוד של 20,000 או 400,000 נקודות – תמיד הרגשתי שזה לא קרה בזכות משהו שאני עשיתי. אולי אני משתפר בו קצת ממשחק למשחק, אבל מה שהרבה יותר דומיננטי כאן, לדעתי, זה מזל טהור.

אני לא אומר ש- Bejeweled Blitz הוא לא ממכר. Popcap משתמשת כאן בכל הטריקים הוותיקים שלה בשביל לגרום לגיימרים תמימים כמוני להשקיע עשרות שעות במשחק ללא יכולת להפסיק: הצלילים, העיצוב הגרפי – כל אלה נבנו כדי להשאיר אתכם בתוך המשחק כמה שיותר זמן. וכמובן, יש גם את העניין הזה שכל משחק נמשך בו רק דקה אחת, כך שהלחיצה על “משחק חוזר” אף פעם לא נראית כבעלת השלכות חזקות מדי. אבל לראשונה מזה זמן רב, הרגשתי שאני ממשיך לחזור למשחק של Popcap שוב ושוב רק מתוך אינרציה, ולא מכיוון שאני באמת נהנה לשחק בו.

אבל אל תתנו לי לבאס אתכם. אם אתם נהנים מ- Bejeweled Blitz – ברכותיי (או תנחומיי, אני לא ממש בטוח). אבל אני בכל זאת לא יכול לחשוב על שום סיבה שתרצו לקנות את הגרסה להורדה שלו. בשביל זה יש לכם את פייסבוק.

כל העולם ואחותו ידעו להגיד שההרחבה “The Passing” של Left 4 Dead 2 תצא השבוע. זה לא חוכמה, כי Valve אמרו את זה בעצמם, בבלוג הרשמי של Left 4 Dead. אבל בזכות כישורי ההסקה המדהימים של “גיימפאד”, הצלחנו להסיק כי ההרחבה תצא ביום חמישי, ה- 22/4.

איך אנחנו יודעים את זה? אה, כי זה התאריך שבו ההרחבה הזאת תהיה זמינה להורדה ברשת ה- Xbox Live.

אה, ואם יורשה לי להגיד: ווהו! עוד Left 4 Dead!

עריכה: בערך חמש דקות אחרי שפרסמתי את הפוסט הזה, עלה בבלוג הרשמי של Left 4 Dead פוסט שמאשר את המסקנה המדהימה שהגעתי אליה, ומכיל עוד המון פרטים בנוגע להרחבה. בקצרה: מלבד קמפיין חדש וכלי נשק חדשים – גם Versus Realism, מצב משחק שמוקדש למסורים חשמליים ו"מוטציות" שמאפשרות לשנות קצת את המשחק על בסיס שבועי. שזה מגניב.

זוכרים שדיברנו על זה ש-Trine הוא אחלה משחק? אם עוד לא שיחקתם בו, זו ההזדמנות. המפתחים שיחררו שלב חדש עבור המשחק, ועל מנת לחגוג את המאורע מחירו הונמך שוב ל-5$ בלבד. קדימה, לקנות.

בצעירותי, כמעט שנה נעלמה לי מהחיים בעקבות Master of Orion II. שיחקתי בו ללא הפסקה במשך חודשים, עד שהייתי מביס אותו באופן קבוע על רמה "Impossible". אחר כך שיחקתי בו דרך המודם (במהירות 33.6kbps!) עם אחד החברים שלי שהיו מכורים למשחק קצת יותר ממני. בניגוד לרוב משחקי האסטרטגיה מבוססי-התורות האחרים שיכולנו לשחק בהם, ב- Master of Orion II כל השחקנים היו יכולים לבצע את התור שלהם באופן סימולטני, כך שאף פעם לא היינו צריכים לחכות יותר מדי זמן לכך שהצד השני יסיים את התור שלו (או לפחות, ככה אני זוכר את זה – החבר המדובר טוען שהוא היה צריך לחכות לי כל הזמן).

עכשיו הוא חוזר. אחד ממשחקי האסטרטגיה הטובים ביותר שיצאו אי-פעם, שנמצא באותה הליגה עם כל סדרת Civilization (אבל בניגוד אליה, לא זכה לסיקוולים שהלכו והשתפרו ברמה שלהם, אלא רק למשחק אחד נוסף, מחורבן במיוחד), זמין כעת לקנייה ב- Good old Games ב- 6$ בלבד. אה, וגם Master of Orion הראשון נמצא ביחד איתו בחבילה. אם אתם רוצים.

זה תמיד מעציב אותי לראות פודקאסט/בלוג משחקים ישראלי שנסגר. אבל כן יש משהו מנחם קצת בעובדה שממש מודיעים לנו על זה, והבלוג/פודקאסט המדובר לא דועך במשך כמה חודשים, עד שאנחנו מוצאים את עצמנו תוהים, אחרי משהו כמו שנה, לאן לעזאזל הוא נעלם (ובאמת שלא חסרות דוגמאות כאלה בבלוגוספירה הישראלית).

בכל מקרה: הפאנבויז, פודקאסט המשחקים הישראלי המוצלח, נסגר – קצת פחות משנה לאחר שהוא התחיל את הפעילות שלו. וזה עצוב. הייתי מאחל להם בהצלחה בהמשך דרכם, אבל יותר מתחשק לי לאחל להם שהם יתחרטו ויחזרו להקליט את הפודקאסט הזה.

לפחות "המשחקיה" ו"הגיגיימינג" עדיין פעילים.