החנות הבריטית של EA מציעה מספר משחקים שווים להורדה ב-5 פאונד בלבד, ביניהם Burnout Paradise: Ultimate, Mirror’s Edge, Red Alert 3 ו-Mass Effect. אני כנראה אקנה את Burnout, מיד אחרי שאוודא שהדמו שלו עובד היטב על המחשב שלי. במקור רציתי לקנות אותו ל-Xbox, אבל 30 ש”ח זו הצעה שקשה לסרב לה.
(ותודה ל-RPS).
בפוסט הקודם התבכיינתי על כך של-PC אין תמיכה נורמלית ב-Dolby Digital במשחקים, ולכן צריך חיבור של שלושה כבלים לרסיבר, במקום כבל אופטי אחד ב-Xbox. אז עשיתי קצת מחקר, ומסתבר שיש לבעיה הזו פתרון – Dolby Digital Live.
מדובר בטכנולוגיה שבזמן אמת ממירה את הסיגנל האנלוגי לדיגיטלי, וכך אפשר ליהנות מסראונד דרך היציאה האופטית שלכם. הבעיה היא שזו טכנולוגיה מבוססת חומרה, אז אם כרטיס הקול שלכם לא תומך בה די נדפקתם. איך בודקים? אני מניח שאם כרטיס הקול שלכם תומך בזה תוכלו לראות את זה בחוברת שלו (או של לוח האם שלכם אם הכרטיס הוא onboard).
אם, כמוני, יש לכם כרטיס קול של Creative מזן ה-X-fi, אז יש לכם מזל. ניתן להוריד עדכון לדרייבר שפותח את האפשרות הזו. הקץ’: זה עולה כסף – קצת פחות מ-5$. אם אתם חושבים שזו חוצפה לדרוש כסף על אפשרות שכבר קיימת בכרטיס הקול שעליו שילמתם את מיטב כספכם, אז אתם צודקים ב-100 אחוז, ומוזמנים לנסות דרייברים אלטרנטיביים + קומבינה שביחד יתנו לכם את ה-Dolby Digital Live בחינם.
זה חוקי, ככל הנראה, אבל לא היה לי כוח. לכן בחרתי לשלם 17 שקלים ל-Creative החולרות, ונראה שזה עובד היטב. לאחר הפעלת המקודד בהגדרות הכרטיס מקבלים מיידית סיגנל של דולבי ברסיבר. הרצתי כמה משחקים והסראונד פעל כשורה. אם זה מעניין אתכם, כך נראה החלון שמאפשר לכם לבחור בין קידוד דולבי דיגיטל ל-DTS.
החסרון היחידי מבחינתי הוא שזה עוד משהו שצריך לזכור להפעיל בכל פעם שאני משחק במשחק. תוסיפו את זה לעובדה שאני צריך להגביר את מהירות המאוורר של כרטיס המסך שלי לפני שאני מפעיל משחקים (הוא מתחמם נורא) ולעבור ל-Game Mode בכרטיס הקול, והסיפור הזה כבר נהיה מעיק. אז הנה, בכל זאת מצאתי משהו להתבכיין עליו.
עברה שנה מאז שרכשתי את ה-Xbox 360. עד כה מדיניות רכישת המשחקים שלי, עבור משחקים שיוצאים גם למחשב וגם לקונסולה, היתה פשוטה: אם זה משחקים שמתאים לשליטה על ידי עכבר ומקלדת, לקנות את גרסת המחשב. אם הוא מתאים יותר לגיימפאד – לאקס בוקס.
התנאי הראשון נותר מבחינתי בעינו – אני תמיד אעדיף לשחק במשחקי FPS במחשב, עם הנוחות של עכבר ומקלדת, והאפשרות למשחק ברשת (אין ברשותי חשבון Gold לאקס בוקס).
לגבי החלק השני – קניית משחקי גיימפאד לקונסולה, אני מתחיל לאחרונה להטיל ספק. יש לי מחשב סביר – מעבד קצת ישן (Core 2 Duo 6300) אבל כרטיס מסך טוב (Radeon 4850). הוא מחובר לאותה טלוויזית LCD 32 אינץ’ שמשרתת את האקס בוקס, וגנבתי מהזיירמן את המתאם של שלט האקס בוקס למחשב. זה אומר ששום דבר לא מונע ממני לשבת בנוחות על הפוף שמול הטלוויזיה הגדולה ולשחק במשחקי מירוצים\ספורט\כל דבר אחר שבדרך כלל הייתי משחק באקס בוקס.
החלטתי לערוך השוואה מסודרת בין שתי האופציות, באמצעות הדמואים של Need for Speed: Shift ו-Batman: Arkham Asylum. לפניכם התוצאות.
מחיר
ה-PC לוקח בגדול. הדמואים הם בחינם, אבל הגרסאות המלאות של המשחקים יקרות יותר עבור ה-XBox בכ-15 דולר. יחד עם זאת, אם רוכשים את המשחקים ב-ebay ניתן למצוא מציאות שמצמצמות את הפער.
התקנה
כצפוי, כאן האקס בוקס לוקח בקלות. במחשב צריך להתקין את המשחקים ובקונסולה לא. נכון, זה משהו שעושים פעם אחת ואחר כך שוכחים מזה. אבל כמה פעמים קרה לכם שרציתם להפעיל איזה משחק ישן (כי רציתם להראות משהו לחבר או סתם חשק מוזר) והייתם צריכים לחכות חצי שעה שההתקנה תסתיים? באקס בוקס פשוט מכניסים את הדיסק.
קונפיגורציה
במחשב נדרשו קצת פעולות הכנה על מנת להפעיל את המשחקים:
באקס בוקס הכל עבד, כמובן, בלי שהייתי צריך לעשות כלום. להגנת ה-PC ייאמר שמי שמשחק הרבה במחשב שלו, יהיה כל כך רגיל לעשות את צעדים 1-3 כך שזה לא יהיה רלוונטי בעבורו.
גרפיקה
את המשחקים במחשב הרצתי ברזולוציה 1360×768, אשר מתאימה לטלוויזיה שלי. זה אמנם דרש ממני קצת משחקי קונפיגורציה, על מנת למצוא את האיזון העדין שבין קצב פריימים סביר וגרפיקה טובה, אבל התוצאה היתה ניצחון מוחץ למחשב.
ב-Need For Speed: Shift ההבדל היה בולט מאוד. גרסת ה-Xbox נראתה כמו גרסת המחשב כששמים את הכל על Low ומכבים את ה-Anti Aliasing. הגרפיקה עדיין טובה, אך לא מרהיבה כמו במחשב.
ב-Arkham Asylum המצב היה מעט שונה. גם כאן הגרפיקה היתה טובה יותר במחשב, אבל המשחק לא פעל מספיק חלק. כאשר הורדתי את הגדרות הגרפיקה, עדיין ניצח המחשב, אבל רק בנקודות, ואפילו היו אפקטים בגרסת האקס בוקס שלא היו ב-PC, כיוון שנאלצתי לוותר עליהם.
סאונד
לאחר שהצלחתי להפעיל את הסראונד במחשב, התוצאה היתה זהה ל-Dolby Digital של האקס בוקס. ובכל זאת, זה ממש מעצבן שאי אפשר ליהנות מסראונד עם חיבור אופטי סטנדרטי לרסיבר.
עדכון: בכרטיסי קול מסויימים דווקא אפשר.
שליטה
הגיימפאד של האקס בוקס עבד היטב במחשב, אז גם כאן אין הבדל. בשני המשחקים היה ניתן להשתמש בו גם בתפריטים.
Achievements
אין בדמואים בכל מקרה, אבל עבור המשחקים המלאים יש לאקס בוקס ואין במחשב. מצד שני, לאחרונה זה כבר פחות משנה לי, והשאיפה המוזרה לעשות הכל כדי להשיג כמה שיותר Gamer Points דעכה מעט.
משחק מרובה משתתפים
אין בדמואים, וזה פחות משנה לי עבור “משחקי גיימפאד”. אני נוהג לשחק ברשת רק במשחקי פעולה מגוף ראשון, ואותם גם ככה אמשיך לקנות עבור ה-PC. מי שבכל זאת רוצה לשחק ברשת – למחשב יש את יתרון החינמיות, ובאקס בוקס צריך לשלם 50 דולר. עם זאת, האקס בוקס מקבל נקודה על תמיכה מובנית בתקשורת קולית עם ה-Headset.
סיכום
המסקנה שאני יוצא איתה מכאן היא לא חד משמעית. אמנם האקס בוקס מנצח או שווה למחשב ברוב הפרמטרים מלבד הגרפיקה והמחיר, אך ב-NFS: Shift ההבדל מספיק משמעותי על מנת שאמליץ לכל אחד לקנות את גרסת ה-PC. ב-Batman, לעומת זאת, אני הולך על גרסת האקס בוקס, פשוט כי על המחשב הלא-מפלצתי שלי ההבדל בגרפיקה לא משמעותי מספיק בכדי להצדיק את הניג’וס של הקונפיגורציה, ההתקנה והוויתור על ה-Achievements. אם יש לכם מחשב גיימינג עצבני, יכול להיות שתגיעו להחלטה שונה.
אחרי מספר פוסטים קצרים במיוחד, הבטחתי לעצמי שהפוסט הבא שאני אכתוב יהיה משהו ארוך ומכובד יותר. אפילו היו לי כמה נושאים שרציתי לדבר עליהם. אבל פסטיבל אייקון מצליח לחסל את מעט הזמן הפנוי שנשאר לי, אז כנראה שאני אצטרך להתאפק עוד קצת.
אבל לא יכולתי להתאפק מלפרסם פוסט קצרצר על הידיעה הזו. אחרי חודשים שבהם וורן ספקטור עושה לנו טיזינג לגבי המשחק הבא שלו, מסתבר שהמשחק הזה, Epic Mickey, יהיה אקסקלוסיבי ל- Wii. ככה שלא מספיק שכבר במשך כמה שנים דיסני דואגים להוציא את כל המשחקים המגניבים שלהם לקונסולות שאין (אם להיות ספציפי יותר – הכוונה היא רק ל- Kingdom Hearts) – מסתבר שהם לקחו איתם גם את וורן ספקטור. מנוולים.
התזמון של זה מוצלח במיוחד, כי ב- 4 לפנות בוקר, בהחלט הגיע הזמן שאני כבר אלך לישון.
בכל אופן, The Escapist הפנו את תשומת ליבי לוידאו שנוצר כתוצאה מעבודה משותפת של Gametrailers ו- Destructoid: הקראה של עלילת המשחק BioShock בתור סיפור לפני השינה לילדים. זה וידאו מוצלח, מצחיק, אבל לא במפתיע – מספיילר ללא בושה את המשחק. מצד שני, לא קוראים את הבלוג הזה באמת אנשים שלא סיימו את BioShock… נכון?
כי לא רק לעידן מותר:
תאורטית, אפשר להרשם כאן לגרסת הבטא של Star Wars: the Old Republic.
מבחינה מעשית, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, האתר שלהם נפל.
תודה ל- Rock, Paper, Shotgun.
מאז שהוא פרץ לחיי, השקעתי ב- Zuma's Revenge קצת יותר מ- 18 שעות. במהלכם הצלחתי, בעקביות מרשימה, להכשל שוב ושוב בניסיון לסיים את מצב המשחק הקשה ביותר שלו, ה- Iron Frog. אבל אני לא כותב את הפוסט הזה בשביל להתמרמר על ההתמכרות הפתטית שלי. למעשה, אפילו לא מעניין אותי יותר מדי לדבר על Zuma's Revenge(!) באופן ספציפי.
הפרק השבועי של הגיגיימינג, הוידאו-בלוג של אבישי רויטבלט, הוקדש למשחק הנ"ל. וכמו יאצי בשעתו (כלומר, לפני שנתיים), אבישי החליט לנצל את הבמה שניתנה לו בשביל לנגח קצת את Popcap.
המניפסט של אבישי (שוב, כמו זה של יאצי) גורס כי משחקי קז'ואל כדוגמת Zuma's Revenge אמורים לשמש כקרש קפיצה למתכנתים חובבים וחברות פיתוח מתחילות, בטרם הם מתחילים לעבוד על "משחקי AAA". וכמו במקרה של יאצי, אני ממש לא מסכים עם כמעט כל משפט שהוא אומר מהרגע שהוא מתחיל לחלוק את השקפת העולם הזו.
הבעיה הראשונה היא ההקבלה הבעייתית בין משחקי קז'ואל למשחקים דו ממדיים ולמשחקי אינדי. בנוסף להקבלה הזו, אבישי מסביר ש"משחקי קז'ואל דו ממדיים אמורים להיות נחלתם של מתכנתים חובבניים". אבל אמור, כידוע, זה שם של דג. לא חסרים משחקי קז'ואל תלת-ממדיים (Trine או Trials HD, למשל), לא חסרים משחקי קז'ואל שהם לא משחקי אינדי (Geometry Wars 2? Lumines?), ובכלל, אין שום סיבה שהמשחקים האלה יהיו קשורים באיזושהי צורה לניסיון של המפתחים שלהם בתכנות. למעשה, משחקי הקז'ואל הטובים ביותר דורשים כמה שנות אדם (לפחות) של ליטוש עדין, שלא נופל מזה שחברות הפיתוח הגדולות ביותר משקיעות במשחקים שלהן.
אבל הבעיה השניה, והגדולה יותר, היא שאבישי (ויאצי) מתבלבלים קצת. אין שום סיבה שהעולם יעבוד בצורה מסוימת רק כי היא נראית הגיונית, בעיניהם. המצב שהם מתארים, לפיו מפתחים צעירים מפתחים משחקים קז'ואליים (וקלילים מבחינה טכנית) לפני שהם פונים למשחקים מורכבים יותר אף פעם לא היה נכון. למפתחים מתחילים אכן היה קל יותר, מאז ומעולם, להכנס לשוק של המשחקים הללו (למרות שקיימים יוצאים מן הכלל, כמו Serious Sam למשל)… אבל חברות הענק אף פעם לא ויתרו על נתח השוק שהמשחקים האלה ייצגו. וטוב שכך – הרבה ממשחקי הקז'ואל הטובים ביותר הגיעו ממסחטות-הזיעה למתכנתים של תאגידי הענק. ואני ממש לא מבין למה צריך להפנות אש כנגד תאגידי הענק האלה, רק מכיוון שהם לא השקיעו את כוח האדם הזה בעוד משחק פעולה מגוף ראשון שמתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובמקום זאת הביאו לעולם את Plants vs. Zombies.