זה לקח יותר מדי זמן, אבל גם לאנשים שצורכים את "גיימפוד" רק בגרסת האודיו ולא באו לצפות בנו בלייב (אבל למה? למה?!?!?!) מגיע להקשיב לפרק סיכום שנת 2023 שלנו. זו הפעם הראשונה ששחר מצטרף אלינו לפורמט הישן והאהוב (?) – מה המשחק האהוב עלינו מ- 2023? מה המשחק שהכי אכזב אותנו? מה אנחנו הכי מצטערים שלא שיחקנו? ולמה אנחנו מצפים ב- 2024? על כל השאלות הללו (ועוד!) אנחנו עונים בפרק הסיכום. אלא אם קוראים לנו "עידן דקל". הוא מרמה קצת.
טוב, עכשיו זה לא עניין של תחושה. בשנה שעברה רק חשבתי ש"המם, נראה לי ששיחקתי במעט משחקים אבל זו דווקא היתה שנה סבבה", אבל 2023 היתה שנה קשוחה. וזה רק אם מתייחסים לשאלת ה"כמה זמן משחקים היה לי". אם מסתכלים החוצה כמובן שהמצב מפסיק להיות קשוח ומתחיל להיות זוועתי, אבל בואו נעזוב את זה, ונדבר על המשחקים ששיחקתי בהם. נכון, שיחקתי במעט, אבל עדיין היו שם פנינים.
יהיה הוגן להגיד ש-2023 היא אחת השנים המשמעותיות בהיסטוריה הקצרה של המדיום. אתיימר לנחש שהיא תזכר כאחת השנים המשובחות, בכל הנוגע למשחקים שיצאו במהלכה. לא היה בה רגע דל. בכל שבוע יצא משחק גדול או מעניין או מקסים או מוצלח או כולם ביחד, ותמיד היה אחד נוסף מעבר לפינה. נחשול תוכן אדיר, שהכניע את הטובים ביותר בינינו. גם אני נכשלתי בלחזור ל-Hi-Fi Rush או בלסיים את Baldur's Gate 3 ואת Sea of Stars. עם זאת, השנה המופלאה הזאת הגיעה עם רקע מדכא של פיטורים המונייםבאינספור חברות. מחיר אנושי קשה, שסביר שהתעשייה תשלם עליו בעתיד.
למרות רעש הרקע העקבי והמבאס, אני רוצה לדבר על המשחקים שהפכו את השנה הזאת לכל כך מהנה (וגם על אחד שקצת ביאס).
עשינו את זה! הגענו לסוף השנה. זה היה קצת touch and go עם כל הדחיות, באגים, קיצוצים, פיטורים, נסיונות מוצלחים יותר ופחות של מיקרוסופט לרכוש את אקטיויז'ן, וכמובן לא לשכוח איזו מלחמה פה ושם. אבל בין כל זה היו הרבה משחקים מעולים – בין אם זה המשכים לסדרות מבוססות כמו דיאבלו 4, רימייקים איכותיים כמו RE4, הפתעות כמו Hi-Fi Rush ו-Lies of P, או משחקי אינדי קטנים כמו Dredge ו-Chants of Sennaar. אה כן, והיה גם…
מצטערים על כך שהפרק עולה לפיד ה"רגיל" של הפודקאסט טיפה באיחור. גם היינו צריכים לדחות את ההנגאאוט בשבוע, וגם השבוע הזה התגלה כעמוס ממש.
ואחרי הדיסקליימר הזה: צוות "גיימפוד" התכנס, כבכל שנה, בשביל, ובכן, לסכם את השנה. היו הרבה בחירות צפויות, קצת הפתעות, ומשום מה – אזכור של Little Big Adventure.
האמת? אין לי משהו מעניין במיוחד להגיד על 2022 בתור שנה באופן כללי. היו משחקים טובים! היו גם משחקים מצוינים! היו משחקי אינדי מוזרים, משחקים מפתיעים, משחקים שהמציאו ז'אנר חדש ומגניב. היו אכזבות, משחקים גרועים שלא איכזבו כי אף אחד לא ציפה מהם לכלום, דחיות, בלגנים, אירועים של ג'יף קילי, כתבות של ג'ייסון שרייר, Diablo Immortal… אתם יודעים, שנה.
אבל מה שלא קורה לעיתים קרובות זה שיוצא משחק אחד שהוא גדול ומהפכני ברמה אחרת, שתופס חלק כל כך מהותי ב-discourse של השנה, וששנים מאוחר יותר עדיין מרגישים את ההדים שלו. אז בואו נדבר עליו.
אני מרגיש כאילו ש- 2022 היתה שנת שפל עבורי (מבחינת משחקים, כן?). שנה ששיחקתי בה ממש מעט ביחס לשנים קודמות. אבל בבחינה אובייקטיבית, המספרים לא ממש מתאימים לזה. בפועל, כנראה ששיחקתי ביותר משחקים ב- 2022 מאשר ב- 2021, וגם שיחקתי בהם יותר זמן. התחושה הזו מגיעה, כנראה, ממשחקים ספציפיים שחשבתי שאני הולך לשחק בהם מאות שעות לפני סוף השנה, אבל בפועל נגעתי בהם רק קצת לפני שהיא נגמרה. עם חלוקת זמן אחרת, מי יודע, אולי הם היו נכנסים לרשימת 3 הדברים שממש אהבתי ב- 2022. אבל הם לא. אז בואו נראה מה כן!