לקראת סופה של שנת 2015, לקחתי לעצמי דקה לעמוד מול מדף המשחקים שלי. הסתכלתי על שלל המשחקים שהגיעו אליי השנה ועדיין לא הספקתי להשקיע בהם את הזמן הראוי להם (כן מריו מייקר, אני מסתכל עליך!), ונכנסתי לדכאון.

זה לא שלא היו לי תירוצים. סיום של עבודה אחת והתחלה של אחת חדשה, הכנת אי אילו קורסים אקדמיים (על כתיבה למשחקים לא פחות!), נסיון לכתוב פיצ'ר לקולנוע, בישול של בן אדם חדש שצפוי לצאת לאוויר העולם מתישהו בתחילת 2016 – כל אלה ועוד העסיקו אותי לאללה במהלך השנה החולפת, ולא השאירו לי מספיק שעות פתוחות להתמודד עם מבול המשחקים שיצאו ב-12 החודשים האחרונים.

וכך אני מוצא את עצמי בסוף השנה, מול המדף, מצטער על כל אותם משחקים שלא באמת זכיתי לשחק בהם. ואז אני מבין שבעצם זה לא כל כך עצוב. כי אם יש כל כך הרבה משחקים מוצלחים שיצאו השנה ולא הספקתי לשחק בהם – זה אומר שיצאו השנה מלאאאא משחקים מוצלחים. וזה כבר יותר טוב ממה שהלך ב-2014. ובכלל, מה איכפת לי לצבור כמות נאה של משחקים טובים על המדף? מתישהו הרי אצא לפנסיה, אז הנה, אני דואג לארז של העתיד לתעסוקה בימים משעממים במיוחד!

בכל מקרה, אחרי הקדמה ארוכה מהנדרש, אחרי הקיפול תוכלו למצוא את סיכום השנה שלי, או כמו שגיא זוהר היה אומר את זה: זו היתה השנה שהיתה בשלושה משחקים מצויינים ומאורע אחד שעשה לי עצוב על הלב.

המשך »

אחרי ש-2014 הכילה בעיקר דחיות, אכזבות, ומשחקים שהיו רק "סבבה", התקווה שלי ש-2015 תביא איתה איזון קארמי והמון דברים טובים ומעניינים אכן התגשמה. היו משחקים גדולים כמו The Witcher 3 ו-Fallout 4, משחקים קטנים כמו Her Story ו-Crypt of the Necrodancer, ואפילו משחקים בינוניים כמו Life is Strange או Tales from the Borderlands. אין ספק, הייתה שנה כיפית ומוצלחת מכל הכיוונים.

אז בואו נדבר על משחק מ-2009.

League of Legends

אין טעם להעמיד פנים שמשחק השנה שלי יכול להיות משהו אחר. בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי משחק LoL כמעט כל יום ואפילו מחזיק חלון פתוח עם twitch בזמן שאני עובד (בפרט ממש עכשיו, בעת כתיבת שורות אלה). השילוב של משחקים קצרים יחסית, מכניקה כיפית, המון גיוון ועומק, וכמובן העובדה שיש לי הרבה חברים שגם משחקים, יוצר חוויית משחק ייחודית ומעניינת שכיף לחזור אליה שוב ושוב.

אין לי מושג כמה משחקים שיחקתי עד היום אבל אני די בטוח שזה עובר את ה-1000, ועדיין לא כיסיתי עשירית ממה שיש ללמוד על המשחק הזה; תמיד יש עוד דמויות ללמוד, מכניקות להתאמן עליהן, אסטרטגיות וטריקים ועוד. ואפילו יותר חשוב, אני עדיין נהנה מכמכעט כל משחק. וכן, כמובן שזו לא בדיוק תגלית מפתיעה, ש-MOBA זה כיף ומגניב. אבל עכשיו גם אני הצטרפתי למועדון הלא-אקסקלוסיבי-בכלל הזה, וזה הפך את השנה הזו להרבה הרבה יותר מוצלחת בשבילי. המשך »

יש לי זיכרון מעומעם מזה שבשנת 2014 כל מיני אנשים התלוננו על כך שהיה מדובר בשנה לא-טובה למשחקים, אבל אני דווקא הייתי מרוצה ממנה. בניגוד מוחלט לכך, רוב המשחקים הגדולים של 2015 עברו לי ליד הראש בלי לגרום לי להסתובב. אז כשכל העולם התלהב מ- Fallout 4 או The Witcher 3 אני רק הצלחתי לחשוב לעצמי "אה, זה נחמד. תגידו לי כש- XCOM 2 יוצא".

ובכל זאת, 2015 היתה מוצלחת. לא, אתם יודעים, שנה-שיוצא-בה-XCOM-חדש-מוצלחת, אבל מוצלחת. הנה כמה סיבות.

NEO Scavenger

עם ההיסטוריה המאוד-גמישה של הבלוג הזה בנוגע לתאריכי יציאה, אני לא ממש מרגיש שאני צריך להתנצל על כך שאני כותב על משחק שיצא בשנת 2014 בסיכום שנת 2015. אבל בכל זאת – מדובר במשחק שיצא בשבועות האחרונים של שנת 2014, ודורש שעות בשביל שתוכלו להעריך אותו כראוי.

יש לנו סרטון "בואו נשחק" שבו אנחנו מדגימים את זה, וגם הקדשתי לו בערך רבע שעה בפודקאסט שלנו בתחילת השנה, אבל אחרי הכל, סיכומי השנה האלה נועדו בשביל שנדגיש עוד קצת את הדברים שליהגנו עליהם ללא הפסקה במשך השנה, אז אני אחזור על מה שאמרתי אז: מילא שהסימולציה שלו יחודית ומעניינת ונותנת לכם הרבה חופש – מה שמרשים אותי באמת זה עיצוב העולם והעלילה המוצלחת והמאוד-לא-קלישאתית (במיוחד ביחס לנתוני הפתיחה של "איש מתעורר חסר זיכרון בעולם פוסט-אפוקליפטי") ששזור בסימולציה הזאת. נכון, הוא קשה כל כך שאנשים רבים בכלל לא יגלו את העלילה הזאת לפני שהם ימותו, אבל בגלל הסימולציה שלו – לא ממש השתעממתי גם מהנסיון העשרים שלי להתקדם בו, וכשכן הצלחתי להתקדם בו בסופו של דבר, הוא יותר מתגמל אותי על כך מבחינה עלילתית.

אז אם עדיין לא שיחקתם ב- NEO Scavenger, תשמחו לשמוע שבימים הקרובים הוא עולה רק 7.5$ ב- Steam, ואני ממליץ לכם עליו בחום. באמת. למרות שהוא מכוער. המשך »

איזה כיף! הגיעה שוב העת בה רבים מכותבי הבלוג נזכרים שהם כותבים בבלוג, ולא רק משתתפים בפודקאסט. זקנים יותר, חכמים יותר (?) ולאחר משחקים רבים חדשים יותר, הגיע הזמן שנתכנס שוב לכתוב סיכומי שנה. והפעם תורי להיות ראשון. אז ברוכים הבאים לרצף סיכומי השנה של גיימפאד!

שנת 2015 היתה מצוינת, עמוסה בכותרים שחיכינו להם ולא אכזבו וטכנולוגיות שסוף סוף התחילו להבשיל. מבחינתי זו הייתה שנה של משחקים אפיים שלקחו לי עשרות רבות של שעות תוך סיכון ממשי להצלחת הדוקטורט. שנה של Witcher 3 (אותו אשאיר לאחרים מחברי הבלוג להזכיר) ו-Fallout 4, ושל עוד כותרים רבים וטובים. וכמו תמיד, היו כמה הברקות שבלטו לחיוב יותר מאחרות.

1. Fallout 4

פרק הזמן היחיד הארוך יותר מההמתנה ל-Fallout 4 הוא משך הזמן שדיברנו עליו בפרקים של גיימפוד. מכונת ההייפ המשומנת הכתה בנו בסוף במלוא עוצמתה ונותרנו משוטטים בבוסטון השוממת, תוהים לעצמנו האם כל זה היה שווה. התשובה לדעתי היא כן. שווה בהחלט. עולם פתוח ענק, מערכת שדרוגים מעניינת, יכולת לתחזק יישובים, שותפים פוטנציאלים למסע וסיפורי צד מעניינים תרמו כולם ליצירת עולם משחק שפשוט עובד טוב. המשך »

או יותר נכון: הפרק הזה שבו מזכירים את Dragon Age: Inquisition אפילו יותר ממה שזיירמן מזכיר את Alien: Isolation.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod108-4.1.2015.mp3|titles=Episode 108: Summary of 2014]

להורדה (1:22:58, 79 מגה)

 

המשך »

הערת המערכת: שלו מורן התנדב לשלוח סיכום שנה אחד נוסף. מכיוון ששלו אינו מהצוות הקבוע של גיימפאד או גיימפוד, נספר בקצרה שהוא עובד ומתעסק במשחקי מחשב, מארגן שלל אירועים הקשורים לסצנת הגיימינג הישראלית (כולל מסיבות, ערבי דיון ומפגשים אקדמאיים) ובחור מגניב מאוד באופן כללי. קבלו אותו בקולולולו!

אני לא מצליח לחשוב על שום פיתוח מטריף, שום תפנית בעלילה, שום רעיון חתרני שנולד בשנת 2014. וזה בסדר, אין חדש תחת השמש אף פעם. והאמת, באמת באמת, היא ש-2014 היתה שנה די מחורבנת למשחקים. ולמה להתאמץ לבחור רק צרה אחת אם עודד ירון כבר סיכם את כולן עבור ״הארץ״? אז מתוך רצון להשרות אווירה אופטימית, הנה כמה מגמות חיוביות שלמרות הכל המשיכו להתפתח, גם אם לא נולדו, בשנה החולפת. מי ייתן וימשיכו גם לתוך השנה הבאה:

המשך »

אוקיי, שמישהו יסביר לי בבקשה איך כבר הגיע סוף השנה. היא רק התחילה ולא זכור לי שנכנסתי לרכב מסוג מסויים עם פרופסור משוגע מסויים וכיוונתי שעון לסוף שנת 2014. Sheesh.

אבל נעזוב את ההיסטריה הקלה שלי לרגע ונעבור לדבר על מה שבאמת חשוב: שנת 2014 הייתה טובה אליי מבחינת משחקים. יצא לי לשחק בלא-מעט משחקים טובים (וגם בקצת פחות טובים). לפניכם שלושת המשחקים שהיו הכי משמעותיים עבורי השנה. המשך »

2014 היתה השנה הראשונה מזה הרבה זמן בה לא היה לי מקום "ממוסד" לכתוב בו על משחקי וידאו. ה"קריירה" שלי כעיתונאי טכנולוגיה התחילה ב-Vgames, עברה ל-ynet, המשיכה במידה מסויימת ל-Games.co.il ולמדור "משחק מכור" בידיעות אחרונות ואז חזרה בטוויסט לא צפוי ל-Vgames – בכל המקומות האלה כתבתי לא מעט על משחקים בשביל גופי תקשורת שהסכימו לשלם לי על זה כסף. ניוזים, ביקורות, מחשבות, מה לא. אבל אז Vgames נסגר (ואז נפתח שוב – אבל בלעדיי). ובמקום העבודה הנוסף שלי, "חורים ברשת", אין ממש עניין במשחקים. אז כן, פה ושם אני מצליח לשכנע את העורכים של וואלה! Tech לתת לי לכתוב איזו ביקורת על משחק, אבל זה קורה לעיתים רחוקות. את רוב הגיגי המשחקים שלי אני מפרסם כאן, בזמני הפנוי, לא בשביל משכורת אלא בשביל הכיף. ועם כיף, כידוע, לא קונים במכולת, כך שבסופו של דבר אני כותב הרבה פחות על משחקים ממה שהייתי רוצה.

וכך חלפה לה השנה, עם הרבה דברים שהייתי שמח לכתוב עליהם אבל בזמן אמת לא היה לי את הזמן או את המוטיבציה לעשות זאת. סיכום השנה זו הזדמנות טובה מאוד לחזור לחלק מאלה.

המשך »