אני מרגיש כאילו ש- 2022 היתה שנת שפל עבורי (מבחינת משחקים, כן?). שנה ששיחקתי בה ממש מעט ביחס לשנים קודמות. אבל בבחינה אובייקטיבית, המספרים לא ממש מתאימים לזה. בפועל, כנראה ששיחקתי ביותר משחקים ב- 2022 מאשר ב- 2021, וגם שיחקתי בהם יותר זמן. התחושה הזו מגיעה, כנראה, ממשחקים ספציפיים שחשבתי שאני הולך לשחק בהם מאות שעות לפני סוף השנה, אבל בפועל נגעתי בהם רק קצת לפני שהיא נגמרה. עם חלוקת זמן אחרת, מי יודע, אולי הם היו נכנסים לרשימת 3 הדברים שממש אהבתי ב- 2022. אבל הם לא. אז בואו נראה מה כן!
פרק 300! אנחנו עומדים להקליט את פרק 300! אבל רגע לפני שזה קורה, כמיטב המסורת, הנה מיטב הקטעים מ- 50 הפרקים האחרונים שהקלטנו שלא נכנסו לפרקים 251 עד 299. את פרק 300 נשדר בלייב, כמיטב המסורת, והפעם בתמה של טקס פרסים! כן, כן, אנחנו עומדים להעניק את פרסי גיימפוד לכבוד הפרק ה- 300 שלנו! בואו לצפות בנו בפייסבוק או ביוטיוב! (או להאזין לנו בפיד הפודקאסט הרגיל שלנו, אבל זה לא יהיה בלייב!)
היי, זוכרים שפעם היו דמואים למשחקים? אני לא יודע מתי, או למה, התעשייה החליטה שזה רעיון רע לתת לאנשים אופציה נוחה לנסות משחקים שהם שוקלים לקנות, אבל זה היה נחמד. פה ושם יש משחק שעושה משהו מגניב ומושקע כמו The Stanley Parable או Resident Evil, אבל בגדול הקונספט די נעלם מהעולם, וחבל.
ובכן, נראה ש-Valve מסכימים איתי. בכמה שנים האחרונות הם מריצים מדי פעם פסטיבל בסטים שבו הם מציגים מלא משחקי אינדי, בשלבים שונים של פיתוח, ולכולם יש דמואים זמינים על הפלטפורמה. זו דרך מצוינת לתת קצת ספוטלייט למשחקים מוצלחים שבדרך כלל יש להם בעיה של discovery, ועל הדרך כמובן להביא עוד משתמשים לסטים ולשכנע אותם לקנות עוד משחקים.
החודש היה עוד פסטיבל כזה, והפעם עם הבדל אחד משמעותי: אשכרה זכרתי שזה קורה והקדשתי לזה זמן ותשומת לב. ניסיתי 14 (!) משחקים שונים, כל אחד מהם לחצי שעה – שעה. ואז חשבתי, היי, זוכרים שפעם היו ביקורות כתובות בבלוג? וכך מצאנו את עצמנו כאן, בפוסט הטקסטואלי הראשון של "בלוג המשחקים גיימפאד" לשנת 2022.
נגמרה התקופה המתה של אחרי החגים, וסוף סוף מותר שוב להוציא משחקים גדולים חדשים. בפרק הבא נדבר על Dying Light 2 ובפרק אחריו על Horizon Forbidden West, אבל בינתיים מתחילים עם פוקימון.
נראה לי שלפי החוק אני אמור לפתוח את הפוסט הזה בתלונה הסטנדרטית על זה שלא היו משחקים השנה, והכל נדחה, וכל שאר ההתמרמרויות ששמעתם בכל מקום. אבל האמת? הייתה אחלה שנה מבחינת משחקים, לדעתי.
נכון שאין משחק אחד שאפשר להצביע עליו ולהגיד שהוא ייחודי ומדהים וממש היה קפיצה מרשימה באיזשהו מובן. נכון שהיו המון דחיות ועיכובים ובלגנים. ונכון שכמה משחקים "גדולים" מאוד איכזבו (היי Battlefield 2042). אבל ממש לא היה מחסור במשחקים מצוינים וכיפיים, גם בגזרת ה-AAA, גם באינדי, ואפילו באמצע. למעשה היה לי קשה לצמצם את הרשימה ל-3 דברים, ונאלצתי לוותר על משחקים מעולים ומפתיעים כמו Guardians of the Galaxy, Kena, Psychonauts 2, Death's Door, Solar Ash ועוד. אם זה מה שאנחנו מקבלים בשנה איטית ובעייתית במיוחד, תכלס, אנחנו במצב די טוב.
אז בנימה אופטימית זו, בואו נצביע על משחק אחד ונגיד שהוא ייחודי ומדהים וממש היה קפיצה מרשימה באיזשהו מובן.
אחרי שבשנת 2020 התרשמתי מכמה שנראה שהבעיות הגדולות של 2020 די דילגו על תעשיית הגיימינג, נראה שהג'יפה הגלובלית השיגה אותנו בסופו של דבר ב- 2021. לפחות מבחינתי – רוב 2021 הוקדשה למשחק בדברים שיצאו לפני שנת 2021. ובכל זאת, למצוא 3 דברים שאהבתי מאוד השנה זו משימה שאני יכול לעמוד בה ממש בקלות.
