מצטערים על כך שהפרק עולה לפיד ה"רגיל" של הפודקאסט טיפה באיחור. גם היינו צריכים לדחות את ההנגאאוט בשבוע, וגם השבוע הזה התגלה כעמוס ממש.

ואחרי הדיסקליימר הזה: צוות "גיימפוד" התכנס, כבכל שנה, בשביל, ובכן, לסכם את השנה. היו הרבה בחירות צפויות, קצת הפתעות, ומשום מה – אזכור של Little Big Adventure.

להורדה (1:10:12, 96.4 מגה)

האמת? אין לי משהו מעניין במיוחד להגיד על 2022 בתור שנה באופן כללי. היו משחקים טובים! היו גם משחקים מצוינים! היו משחקי אינדי מוזרים, משחקים מפתיעים, משחקים שהמציאו ז'אנר חדש ומגניב. היו אכזבות, משחקים גרועים שלא איכזבו כי אף אחד לא ציפה מהם לכלום, דחיות, בלגנים, אירועים של ג'יף קילי, כתבות של ג'ייסון שרייר, Diablo Immortal… אתם יודעים, שנה.

אבל מה שלא קורה לעיתים קרובות זה שיוצא משחק אחד שהוא גדול ומהפכני ברמה אחרת, שתופס חלק כל כך מהותי ב-discourse של השנה, וששנים מאוחר יותר עדיין מרגישים את ההדים שלו. אז בואו נדבר עליו.

אני מרגיש כאילו ש- 2022 היתה שנת שפל עבורי (מבחינת משחקים, כן?). שנה ששיחקתי בה ממש מעט ביחס לשנים קודמות. אבל בבחינה אובייקטיבית, המספרים לא ממש מתאימים לזה. בפועל, כנראה ששיחקתי ביותר משחקים ב- 2022 מאשר ב- 2021, וגם שיחקתי בהם יותר זמן. התחושה הזו מגיעה, כנראה, ממשחקים ספציפיים שחשבתי שאני הולך לשחק בהם מאות שעות לפני סוף השנה, אבל בפועל נגעתי בהם רק קצת לפני שהיא נגמרה. עם חלוקת זמן אחרת, מי יודע, אולי הם היו נכנסים לרשימת 3 הדברים שממש אהבתי ב- 2022. אבל הם לא. אז בואו נראה מה כן!