gameindustry.biz מספר: בראיון שניתן ל- Eurogamer, רובין ווקר מ- Valve אמר כי החברה לא מתכוונת לדרוש תשלום על תוכן שנוצר ע"י המשתמשים, לאחר שהמשחק מופץ. "אתה קונה את המוצר, אתה מקבל את התוכן", זו הפילוסופיה שהוא מתפאר בה.

אבל הדבר המוזר בכל הסיפור הזה? אין לנושא הזה ממש אזכור בראיון עם רובין ווקר שמופיע ב- Eurogamer. יש רק אזכור עקיף לנושא הזה בכתבת ה"בקרוב" השניה ש- Eurogamer העלו על המשחק.

אבל זה לא באמת חשוב. הסיבה שרציתי לכתוב על זה מלכתחילה, היא ש- gameindustry.biz מייחס לרובין ווקר גם את הציטוט הנפלא: "אנחנו מרוויחים יותר כסף כי יותר אנשים קונים את המוצר, לא כי אנחנו מנסים לחלוב עוד כסף מהלקוחות".

מעניין איך זה מתיישב עם החדשות האחרונות בנוגע ל- Half Life 2: Episode Two…

עריכה: עכשיו גם Eurogamer העלו את אותה הידיעה. נראה לי שאני אקרא את הראיון עוד פעם. אני בטוח מפספס כאן משהו.

American McGee, המוח המעוות מאחורי American McGee's Alice, מדבר כבר הרבה מאוד זמן על משחק חדש – עוד אגדת ילדות מעוותת. במקור, הוא דיבר על American McGee's Oz, אבל די ברור שכבר לא יקרה עם זה כלום.

לפני יומיים, הוא קשקש על זה קצת בבלוג שלו. מאז, הפוסט הוסר, כי "אסור לו לדבר על זה בינתיים", אבל Gamasutra העשויים ללא-חת הספיקו לקלוט את הפוסט ולהעלות על זה ידיעה. מאז, האמברגו הוסר, ועכשיו American McGee יכול לדבר על המשחק שלו עוד פעם.

כאן נגמר הסיפור הקצרצר שלא ממש קשור לשום דבר אחר, ומגיעה הידיעה המעניינת האמיתית שהתגלתה בכל הסיפור הזה: GameTap, החברה שאחראית לתחייתם של סאם ומקס, תשחרר את המשחק החדש שלו, American McGee's Grimm, באפיזודות לרשת. אבל בעוד שסאם ומקס שוחררו לרשת פעם בחודש, עד לסך כולל של 6 אפיזודות – Grimm ישוחרר בלא-פחות מ- 24 אפיזודות!

מדובר, בלשון המעטה, בהקצנה של נושא ה"תוכן אפיזודי" כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. התחייבות כזו, לשחרור של אפיזודות חדשות במשך לא פחות משנתיים, היא ניסוי שיהיה מאוד מעניין לראות אם הוא יצליח. ואם כן, ל- Valve תהיה סיבה טובה לעמוד בפינה ולהתבייש (3 אפיזודות במשך 3 שנים… תוכן אפיזודי, אעלק).

ועכשיו, למשהו שונה לגמרי…

לפני שנה וחצי, בחור ששירת איתי באותו הבסיס, בשם יריב שפייזר, הכין חידה על מנת לאתגר את מוחותיהם של החיילים הגיימרים בבסיס. ברגע שראיתי אותה, מיד הוצאתי אותה אל מחוץ לגבולות הבסיס… אבל לא מצאתי פלטפורמה ראויה שבה אפשר לפרסם את החידה. עד שפתחתי את הבלוג הזה, ואז גיליתי שבלוגלי לא כל כך אוהב את סוג הקבצים המעורב בעניין.

אם לקצר סיפור ארוך – בסוף העליתי אותה לשרת של האוניברסיטה, ומדובר באתגר מנטלי שהוא בגדר חובה לכל גיימר המכבד את עצמו. המטרה? למצוא את כל המשחקים המסתתרים בחידה. או לפחות את הרוב.

בהצלחה.

אה, החידה נמצאת כאן.

עריכה: הפתרון, אגב, יפורסם בעוד שבועיים.

הנה, עלתה ב- Gamer ביקורת הוידאו על Command & Conquer 3 – והיא פתוחה לכל הגולשים. תהנו. אני מקווה.

אף על פי שאני עובד באתר המתחרה, אני בדרך כלל מנסה לשמור בבלוג הזה על גישה אובייקטיבית כלפי Vgames. כשמגיע להם, אני מפרגן להם. לפעמים, אני מפרגן להם קצת פחות. כתבתי עליהם מעט מאוד, וכשכן כתבתי – ניסיתי לאזן את מה שכן כתבתי עליהם כלפי הצד החיובי, כדי שחס וחלילה לא יגידו עלי שאני סתם לא אובייקטיבי.

אבל תסלחו לי, אין לי מושג איך להתייחס להודעה הדרמטית של Vgames, על כך שהם מארגנים מסיבת רשת באמצע יולי. המשך »

לפני שבוע סיפרתי כאן על ראיון של gameindustry.biz עם דניס דיאק – הבחור שעובד בזמן כתיבת שורות אלה על Too Human. מאז, gameindustry.biz הספיקו להעלות את החלק השני של הראיון. מדובר בחומר קריאה מעניין – ואפילו משעשע לפרקים. אבל כמו בפעם הקודמת, גם הפעם דניס דיאק מנסה להוציא כמה כותרות דמגוגיות וקצת ריקות-מתוכן.

•  "גיימרים רוצים משחקים קצרים יותר!" – טענה נאה, באמת, בהתחשב בעובדה שבכל מקרה האורך של מרבית משחקי המחשב והקונסולות הוא לא 60 או 100 שעות, כפי שמר דיאק טוען שאף אחד לא רוצה, אלא משהו בסדר גודל של 10 שעות. אבל מה שיותר מעניין זה שהוא מתייחס לעובדה של "בסופו של דבר הפסקתי לשחק ב- World of Warcraft" בתור טענה עם משקל כלשהו. לא מחקר סטטיסטי מרשים, באמת. כמות הזמן שאנשים שורפים בפועל על המשחק הזה די מעמידה את הטענה שלו באור מצחיק.
• "כל משחק צריך לעמוד בפני עצמו – זו היתה הבעיה עם טרילוגיית 'שר הטבעות'". שוב, מצחיק שהוא אומר את זה, ומסביר מה הפריע לצרכנים בטרילוגיית "שר הטבעות". אחת מטרילוגיות הסרטים המצליחות ביותר בשנים האחרונות, כן? סדרה שבה כל סרט הרוויח יותר כסף מהקודם?
• "בעתיד, תהיה רק קונסולה אחת" – הטענה המעניינת ביותר של דניס דיאק, אני מוכרח להודות. אבל כאן, אני חושב שהוא מתבלבל מעט בין מה שיהיה נוח יותר, עבורו (בתור מפתח משחקים), למה שבאמת יקרה בפועל.

שתי ביקורות ישראליות עלו בסוף השבוע על אותו המשחק: S.T.A.L.K.E.R: Shadows of Chernobyl – אחד ממשחקי הפעולה הבודדים שזמן הפיתוח שלהם מתקרב, בצורה כלשהי, לזה של Duke Nukem Forever.

הראשונה, ב- Gamer, של אלעד קפלן. השנייה, ב- Vgames, של גיא קופל. שתי הביקורות מציגות תפיסות קצת שונות לביקורת משחקים. שתי הביקורות מנצלות את ההתחלה שלהן בשביל להסביר "איך עובד המשחק". אבל אחר כך, בעוד שגיא קופל נצמד הרבה יותר לנושאים הטכניים, ורוב העמוד השני של הכתבה שלו הוא סקירה של נושאים טכניים שונים והצורה שבה הם מתבטאים במשחק – אלעד קפלן מדבר יותר על הנושא החוויתי. המשך »

הנה דעה שלא שומעים בכל יום. האתר gameindustry.biz ערך ראיון עם דניס דיאק – הבחור מחברת Silicon Knights שעובד בימים אלה על Too Human – אחד ממשחקי המחשב היקרים ביותר שנמצאים בפיתוח היום. בראיון, אמר דניס כי תעשיית משחקי המחשב צריכה ללמוד מתעשיית הקולנוע, ולהפסיק להציג משחקים לפני שהם מוכנים. משחקים צריכים להתרחק מהעין הביקורתית במהלך תהליך הפיתוח שלהם, לאחר מכן ליחצ"ן את ההפצה שלהם במשך מספר חודשים, ואז לצאת לשוק ולהחשף לראשונה. כמו סרטים.

זו דעה נחמדה למדי, ואפילו מציגה עולם קצת מפתה, אולי. אבל דניס מתעקש להעמיד פנים שמה שעובד עבור תעשיית הקולנוע עובד גם עבור תעשיית משחקי המחשב. אבל האמת היא שסביר להניח שאם מפיצי הסרטים היו יכולים להתחיל לדחוף תמונות מהסרט לתקשורת כבר שנה לפני שהסרט יוצא לקולנוע, הם היו עושים את זה. למעשה, היי, הם באמת עושים את זה. אבל אי אפשר להלחם יותר מדי עם העובדה שיש הרבה פחות מה לראות מסרט שאינו מוכן בהשוואה למשחק מחשב שאינו מוכן. שסרטים שזוכים ליחצ"נות עצבנית (בדרך כלל סרטי בלוקבאסטרים גדולים ועתירי אפקטים), הם בדרך כלל אלה שיש הכי פחות מה לראות מהם, עד שהם עוברים את שלב ה- Post Production.

המשך »