עברו קצת יותר מחודשיים מאז שכתבתי אוסף ביקורות על משחקי אנדרואיד. בתגובה לכתבה ההיא, וגם במהלך החודשיים שעברו מאז, קיבלתי המון המלצות, עצות וגם לא-מעט תגובות של “אם אתה רוצה לשחק על הסמארטפון שלך, למה לא קנית אייפון?”. מעבר לכך, ממש שניה אחרי שכתבתי את הפוסט ההוא, אמזון פתחו את חנות המשחקים שלהם, וברגע שהבנתי איך אפשר להוריד את המשחקים החינמיים שהם מציעים גם אם אתם לא גרים בארה”ב, נחשפתי ללא-מעט משחקים שאין סיכוי שהייתי נחשף אליהם בדרך אחרת.
אז נכון, תכננתי במקור לפרסם על כל משחק אנדרואיד ראוי שאני משחק בו פוסט ביקורת בפני עצמו, אבל מהר מאוד גיליתי שעל רובם אין לי יותר מדי מה להגיד. ולכן, אני גאה להציג בפניכם את אסופת ביקורות משחקי האנדרואיד השנייה, והבהחלט-לא-אחרונה.
Words with Friends: משחק שהגעתי אליו בעזרת ההמלצה של יוגב סיטון, מה”פאנבויז פודקאסט”. ת’כלס, זה שבץ-נא (אבל באנגלית, אז טכנית, צריך לקרוא לזה Scrabble). המשחק הזה מאפשר לכם לנהל כמה משחקים כאלה בו-זמנית (כל אחד מהם נגד שחקן אחד בלבד), ומאפשר למשחקים להמתח על פני כמה ימים, כשבכל פעם שתורכם מגיע באחד מהמשחקים שאתם מנהלים, הוא מודיע לכם על זה ב- Notifications של האנדרואיד. החלק הטוב הוא שהמשחק הזה זמין גם עבור האייפון והאייפד, ומאפשר לכם לשחק נגד יריבים שאין להם אנדרואיד. החלק הפחות-טוב הוא שגרסת האנדרואיד נחותה מבחינה טכנית מגרסת האייפון. אבל כך או כך, זה כיף. ואם אתם מורידים אותו, תרגישו חופשי להתחיל נגדי משחק (הכינוי של idan315). רק תגידו שמצאתם אותי דרך “גיימפאד”, בסדר? מחיר: חינמי, אבל עם פרסומות מעצבנות.
Angry Birds Rio: תהרגו אותי, אני עדיין לא מבין מה כל כך טוב במשחק הזה. Rio מוסיף כל מיני רעיונות חדשים על פני שני משחקי ה- Angry Birds הקודמים, אבל עדיין, אין דרך עדינה לנסח את זה, משעמם לי את התחת.
Gem Miner: משחק שהמליצו לי עליו במסגרת התגובות לפוסט הקודם, וממש תפס אותי. הוא מזכיר את Diggers המיתולוגי (שלמיטב הבנתי, נחשב למשחק די זניח בעולם, אבל בארץ היה פופולרי למדי): אתם משחקים בו גמד קטן שצריך לחפור יהלומים מתוך מכרה, ולמכור אותם על מנת לשדרג את הציוד שלו, ולאפשר לו להגיע עמוק יותר לתוך המכרה, ואז למצוא יהלומים יקרים יותר. זה נחמד, ממכר, ומסוכן ממש לבעלי תסמונת OCD. מחיר: 2$, אבל אתם יכולים גם להוריד גרסה חינמית, שמכילה רק רמת קושי אחת.
Chuzzle: הדבר העיקרי שחסר לי על האנדרואיד הוא המשחקים של Popcap. כך שברגע ש- Popcap הכריזו על השחרור של Chuzzle לחנות האפליקציות של אמזון, רצתי להוריד אותו. לרוע המזל, Chuzzle הוא עדיין לא Plants vs. Zombies, Zuma או Peggle. הוא משחק “Match-3” קטן וחמוד, עם מוזיקה מחזורית מדי, שלא ממש הצליח לתפוס אותי יותר מדי. מבחינה טכנית, עבודת ההמרה שנעשתה כאן היא הרבה יותר מוצלחת מהבזיון שהיה הגרסה האנדרואידית של Bejeweled 2, אבל מבחינת כמות ההנאה שהפקתי ממנו, הוא לא היה מרשים במיוחד. מחיר: 3$. ואם אתם לא רוצים להתמודד עם הבלגן שדרוש כדי להוריד אפליקציות בתשלום מהחנות של אמזון, שמעתי שהוא יגיע גם ל- Android Market בקרוב.
Death Worm: ב- Death Worm אתם משחקים תולעת ענקית שאוכלת אנשים. זה הכל. אם אני צריך להתאמץ יותר כדי למכור לכם את הקונספט הזה, משהו אצלכם לא בסדר. בין השאר, תצטרכו לקפוץ מתוך הקרקע כדי להתמודד עם חיילים, טנקים ומסוקים שינסו לחסל אתכם, תשדרגו את התולעת שלכם ממסך למסך (למשל, תהפכו אותה ליותר חסינה לנזק, או למהירה יותר), ותוכלו להשתמש בכל מיני יכולות מיוחדות כמו האצה לכמות מוגבלת של זמן או ירי של כדורי אש בשביל להתגבר על מצבים בעייתיים במיוחד. מחיר: 3$, ושווה כל אגורה.
The Impossible Game: אם אתם מאזינים לגיימפוד (ואם לא – למה לא, באמת?) אולי אתם זוכרים שלפני כמה חודשים דיברתי על Super Meat Boy, ועל כך שהוא משחק מצוין – עבור אנשים שהם לא אני. משחקי פלטפורמה מהירים שדורשים דיוק מטורף ואימון כמעט אובססיבי לא ממש עושים לי את זה. אבל מצד שני, את The Impossible Game אני לא יכול לעזוב. מדובר במשחק פלטפורמה שבו אתם מתקדמים בקצב קבוע קדימה, וצריכים להקיש על המסך כדי לקפוץ. בעזרת האינטרקציה המינימלית הזאת אתם צריכים להנחות ריבוע כתום לאורך מסלול עמוס-מכשולים ולא-סלחני ברמות סאדיסטיות. והסיבה לכך שזה כל כך ממכר? המוזיקה. פשוט, אבל נכון. אני הולך לדבר עליו בטח עוד קצת בפרק הקרוב של “גיימפוד”, אבל כדאי שתדעו שהוא מומלץ בטירוף. מחיר: דולר אחד עבור המשחק הבסיסי (שכולל שני שלבים, בסך הכל, אבל יסחוט מכם שעות ארוכות של משחק), ועוד דולר עבור חבילה שכוללת שני שלבים נוספים. אם אתם רוצים להתנסות בטעימה ממש קצרה ממנו, אתם יכולים לעשות את זה כאן.