אז דניאל גארבר (שכתב לנו כבר פוסט אורח על Freespace 2 והשתתף בפרק האחרון של “גיימפוד”) התחיל לכתוב ביקורת על Need for Speed Most Wanted בינואר 2013. לקח לו כמעט שנה לשלוח לי אותה, ולי מעודד מהצהרות ה”בכל מקרה זה משחק ישן, אין לחץ” שלו – לקח כמה חודשים טובים להעלות אותה. אבל מוטב מאוחר מאשר מעולם לא. ועכשיו – דניאל.
את הביקורת הזו התחלתי לכתוב בינואר/פברואר, אבל אז עוד לא שיחקתי ב-Multiplayer. ואז שכחתי לסיים את הביקורת. אז תדמיינו שאתם קוראים את זה לפני שנה (וחמישה חודשים –ע.ז).
אחרי כמה חודשים שלא כתבתי ביקורת, אשתי קנתה לי את Need for Speed Most Wanted (החדש, לא זה מ- 2005), והתמכרתי אליו קשות – אז הרגשתי צורך עז לכתוב עליו אחת כזו, ובדרך גם לחזור קצת למשחקי המירוצים האחרונים שנהנתי מהם. אז מה שהולך להיות לנו פה זה קודם כל ביקורת על NFSMW, ואז סקירה קצרה של כמה משחקים אחרים – ואיך לדעתי אפשר לשלב פיצ'רים מכולם כדי ליצור את משחק המירוצים האולטימטיבי.
שמעתי לראשונה על Need for Speed Most Wanted יחסית לאחרונה, כשרציתי למצוא משחק מירוצים כיפי לנסות על המחשב החדש. הסיבה שלא שמעתי עליו קודם היא שאני קונה משחקים ב- Steam באופן כמעט בלעדי, ולא עקבתי אחרי משחקים ב- Origin. אז הגעתי למשחק, והוא נראה מאוד מבטיח, וזה הדבר הראשון שראיתי: