בפרק 204 של גיימפוד הברשנו סוסים במערב הפרוע, התרחצנו באגם וירינו לכמה עוברי אורח בפרצוף. לפעמים בטעות. וחוץ מ- Red Dead Redemption 2 גם שיחקנו בעוד כמה דברים.

להורדה (1:04:17, 88.3 מגה) המשך »

אקשן! פיצוצים! מרדפים! בלגנים! חיסולים בעזרת… אה… ננובוטים בוערים? המם. אוקיי…

בקיצור, Call of Duty: Black Ops III. היה לא-שגרתי, אבל בכל זאת לא מעניין.

שנה חלפה, שנה עברה והנה Call of Duty הגיע. המשחק החדש במה שהפכה להיות סדרת המשחקים המצליחה בעולם, Advanced Warfare, הגיע לחנויות בנסיון אחד נוסף להזניק את הסדרה לדור הבא ולהמציא אותה מחדש. השם אינו מקרי: Advanced Warfare כהמשך ישיר ל-Modern Warfare, המשחק שהגדיר את הסדרה בדור הקונסולות הקודם והפך אותה מסדרת משחקי מלחמת העולם השנייה לסדרת לחימה מודרנית, שמזכירה סרטי אקשן מודרניים הרבה יותר מאשר שיעורי היסטוריה.

המשחק עצמו, מהקצת שהספקתי לשחק בו, לא רע. לא רע בכלל, אפילו. אבל אני לא כאן לכתוב ביקורת (זו תכתב ותפורסם, ככל הנראה, בוואלה! בתחילת שבוע הבא). אני כאן כדי להצביע על מגמה שעוברת על Call of Duty בשנים האחרונות, ומגיעה לשיא חדש ב-Advanced Warfare. והמגמה הזו היא וויתור מוחלט על כל סוג של אידיאולוגיה או הבעת דיעה. מסדרה של משחקים אנטי-מלחמתיים, אפילו חתרניים, היא הפכה לפרווה של הפרווה, סדרה של משחקי אקשן חסרי כל אמירה מעבר ל"וואו איזה מגניב זה אקשן".

לפני שנתחיל בניתוח, הנה סוג של אזהרה: יש לי תואר ראשון בקולנוע, ואני לומד היום על תרבות דיגיטלית. הפוסט הזה מגיע מאותה גישה ביקורתית שלמדתי בפקולטה לאמנויות ואני לומד היום בפקולטה למדעי הרוח. בקיצור – יש מצב שהיא תראה לחלקכם פלצנית או חופרת או אני לא יודע מה. בפני אלה אתנצל מראש.  מה שכן, אני כן מרשה לעצמי לבקש ממגיבים פוטנציאליים לוותר על תגובות סטייל "יווו איזה פלצן!" וכדומה. זה סתם לא נעים, ואם אתם לא מסכימים עם פרקטיקות של ניתוח תרבות בהקשר של משחקים אז אפשר פשוט לוותר על הקריאה ולעבור לפוסט שידבר אליכם יותר. אם בכל זאת בא לכם להמשיך – יאללה בואו נמשיך.  המשך »

וואו, היה לנו המון מה להגיד על המשחקים ששיחקנו בהם השבוע.

כלומר, לעופר היה המון מה להגיד על המשחקים שהוא שיחק בהם השבוע. אבל גם דקל וזיירמן תרמו לשיחה.

עוד בפרק – EA נותנים ל-King פייט רציני במערכה על חברת המשחקים הנבזית ביותר, מלא אנשים איבדו בקרב וירטואלי מלא ספינות וירטואליות וגם מלא כסף אמיתי, ואנשים טובים משחקים במשחקי וידאו למען ילדים חולי סרטן.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod086-14.2.2014.mp3|titles=Episode 86: Not 'Spaceship']

להורדה המשך »

לא מזמן, אני לא זוכר באיזה הקשר, חשבתי על זה שמשחקי וידאו לא באמת יודעים להתמודד עם מלחמה. ברור, יש הרבה משחקים שמתרחשים במלחמות או מכילים מלחמות, אבל מספיק מבט חטוף בסרטים כמו Full Metal Jacket והסרטים הדומים מהתקופה, ועוד מבט חטוף ב-Call of Duty והחברים שלו, כדי להבין את ההבדל. “מלחמה זה כיף!”, אומר Call of Duty, “בואו להרוג מלא אנשים וליהנות מכל רגע!”, וכולם רצים וקונים את המשחק הבא בסדרה, וכל חברה רוצה לעשות את ה-CoD הבא.

Spec Ops: The Line הוא לא ה-Call of Duty הבא. הוא משהו הרבה הרבה יותר טוב ומעניין. הוא יצירת אומנות שדנה בקונספט של מלחמה. והוא עשוי טוב. זה משחק שמעביר רעיונות, מעלה שאלות עמוקות ומעמת את השחקן עם דברים. יש לו מה להגיד על מלחמות, על בני אדם, על השחקן, על הז’אנר של משחקי מלחמה.

המשך »

בלי הקדמות מיותרות, כי התעכבתי מספיק בכתיבה על היום הזה:

המשך »