קצת הסטוריה עתיקה: פרוייקט טוטוריאל הוא סדרת פוסטים שהתחלנו לפני שנתיים במטרה לעזור לאנשים שאינם גיימרים ורוצים להיכנס לעולם הזה או סתם לנסות. הרעיון הוא לתת דוגמאות למשחקים זולים, פשוטים וקצרים יחסית, אבל כאלה שהם באמת טובים ומייצגים. הפירוט המלא נמצא בפוסט המקורי.
אני כתבתי שני פוסטים, וזיירמן היה אמור לכתוב את השלישי. ואז עברו כמעט שנתיים. אז בזמן שאנחנו עדיין מחכים לפוסט של זיירמן על משחקי אסטרטגיה, אני החלטתי* לחזור לשדה הקרב ולהמשיך.
שאלה שחוזרת על עצמה הרבה בדיונים באינטרנט היא “מה מגדיר משחק?”
אנחנו לא כאן כדי לענות על השאלה הזו**. אבל זה נכון, בשנים האחרונות יצאו הרבה משחקים מאוד מעניינים שהאלמנט ה”משחקי” בהם הוא מאוד מוגבל, ובהחלט ברור שהגבולות מיטשטשים. מצד שני, חלק מהם (בפרט הטובים שביניהם) שמים דגש מאוד חזק על האינטראקטיביות של המדיום, ומשתמשים בה כדי ליצור חוויות שלא היו מתאפשרות בסיפור יותר “מסורתי”. המשך »
על פני השטח, הפוסט הזה אמור להיות ביקורת על Journey. הבעיה היא שמסיבות שתיכף נגיע אליהן, אין יותר מדי דברים רלוונטיים להגיד עליו. הדבר המעניין העיקרי שאפשר להגיד כביקורת הוא ש-Journey פותר אחת ולתמיד את הדיון המעיק של “האם משחקי וידאו יכולים להיות אמנות”: עכשיו אפשר להגיד בוודאות שהתשובה היא “כן”.