לקראת סופה של שנת 2015, לקחתי לעצמי דקה לעמוד מול מדף המשחקים שלי. הסתכלתי על שלל המשחקים שהגיעו אליי השנה ועדיין לא הספקתי להשקיע בהם את הזמן הראוי להם (כן מריו מייקר, אני מסתכל עליך!), ונכנסתי לדכאון.
זה לא שלא היו לי תירוצים. סיום של עבודה אחת והתחלה של אחת חדשה, הכנת אי אילו קורסים אקדמיים (על כתיבה למשחקים לא פחות!), נסיון לכתוב פיצ'ר לקולנוע, בישול של בן אדם חדש שצפוי לצאת לאוויר העולם מתישהו בתחילת 2016 – כל אלה ועוד העסיקו אותי לאללה במהלך השנה החולפת, ולא השאירו לי מספיק שעות פתוחות להתמודד עם מבול המשחקים שיצאו ב-12 החודשים האחרונים.
וכך אני מוצא את עצמי בסוף השנה, מול המדף, מצטער על כל אותם משחקים שלא באמת זכיתי לשחק בהם. ואז אני מבין שבעצם זה לא כל כך עצוב. כי אם יש כל כך הרבה משחקים מוצלחים שיצאו השנה ולא הספקתי לשחק בהם – זה אומר שיצאו השנה מלאאאא משחקים מוצלחים. וזה כבר יותר טוב ממה שהלך ב-2014. ובכלל, מה איכפת לי לצבור כמות נאה של משחקים טובים על המדף? מתישהו הרי אצא לפנסיה, אז הנה, אני דואג לארז של העתיד לתעסוקה בימים משעממים במיוחד!
בכל מקרה, אחרי הקדמה ארוכה מהנדרש, אחרי הקיפול תוכלו למצוא את סיכום השנה שלי, או כמו שגיא זוהר היה אומר את זה: זו היתה השנה שהיתה בשלושה משחקים מצויינים ומאורע אחד שעשה לי עצוב על הלב.
ברוכים הבאים לשלבי הבונוס של גיימפוד! מדי פעם, כשקורה משהו שאנחנו רוצים לדבר עליו מיד, או נושא שדורש דיון ארוך, או דיון ספוילרים, נעלה פרק בונוס קצר יחסית מחוץ ללו”ז הרגיל. ארז, מירית ועופר (ובטח גם חלק מכם) חיכו כבר הרבה זמן לפרק ספוילרים על Life is Strange, וזו הזדמנות מצוינת להתחיל.
למקרה שזה לא ברור, הפרק הזה מכיל המון ספוילרים ל-Life is Strange. כן, גם ה-show notes.
השבוע בגיימפאד: על ייצוגי הנשים ב-Batman: Arkham Knight, מול הייצוגים בפרק הרביעי של Life is Strange. וגם: על ייצוגי משחקי כדורגל במשחקי מחשב ב-Rocket League; על ייצוגי חיזרים קרניבוריים במשחקי מחשב ב-Alien: Isolation; ועל ייצוגי משחקי מחשב במשחקי מחשב, ב-The Magic Circle.
להורדה של גרסת האודיו (1:02:10, 56.9 מגה)
זהירות: אחרי הקיפול, ספוילרים לפרק.
החיים הם עסק משונה. רגע אחד אתם מנמנמים בשיעור צילום באקדמיה היוקרתית לאמנויות בה אתם לומדים, ורגע אחד לאחר מכן אתם מוצאים את עצמכם צופים בסופת טורנדו מטורפת שמאיימת להשמיד את כל מה שעומד בדרכה. ואה, אז אתם מתעוררים ומגלים שאתם יכולים לשלוט בזמן. בהחלט עסק משונה, וכזה גם Life is Strange, משחק ההרפתקאות (או אם נרצה לקרוא לילד בשמו – הקווסט) החדש של Square Enix: משחק משונה. אבל בקטע הכי טוב שאפשר.
אם אתם קצרים בזמן ועדיין לא זכיתם ביכולת להחזיר אותו לאחור, הנה סיכום קצר של כל מה שאתם צריכים לדעת על המשחק הזה: זה קווסט במיטב המסורת של Telltale, עם דגש על בחירות מוסריות ולא על פאזלים, רק שבניגוד למשחקים של Telltale יש לו ערכי הפקה הרבה יותר מוצלחים, שגורמים לו להרגיש כמו משחק הרבה יותר מודרני מ-Walking Dead או Wolf Among Us. העלילה היא שילוב של דרמת תיכון (טוב נו, דרמת אוניברסיטה) עם אלמנטים על טבעיים. אם אתם בקטע של דוסון קריק ובוורלי הילס ומתבאסים שאין יותר מדי משחקים שמבוססים עליהם – אתם הולכים לאהוב את זה. ואה, כן – זה משחק אפיזודיאלי. הפרק הראשון ששוחרר ייגמר לכם תוך שעתיים במקרה הטוב וחבל – שקופית ה"המשך יבוא" מגיעה בדיוק כשהעניינים מתחילים להתחמם.
מצאתם מספיק זמן ואתם רוצים לקרוא עוד? ההמשך מחכה לכם אחרי הקיפול, ואתם יכולים גם לקפוץ ולראות את ה-Let's Play שהקלטנו עליו בשבוע שעבר.
החיים מוזרים. אבל אתם יודעים מה יותר מוזר? ההד המעצבן הזה שיצא למשחק בהקלטה. זה יותר מוזר. וגם: היכולת להחזיר אחורה את הזמן. זה ממש מוזר.
Life is Strange הוא משחק/סיפור אינטראקטיבי חדש שמחליף את העלילות האפוקליפטיות/פנטסטיות של TellTale ואת היומרנות של דיוויד קייג' בתפאורה של דרמת קולג' תפאורה. לפעמים נראה שהוא מנסה קצת יותר מדי, אבל בסך הכל, חיבבנו את מה שהוא מנסה לעשות.