אנחנו ממשיכים את סדרת סרטוני ה"זיירמן ואשתו על הספה עם ניקול ואלון" שלנו עם Fibbage – אחד מהמשחקים מרובי-המשתתפים הטובים והנגישים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. תהנו, ואנחנו מצטערים על שגיאות האיות.

גילוי נאות: יקירתכם מעולם לא שיחקה במשחקי Mafia הקודמים, אפילו לאחר הגילוי המדהים והמפתיע ש- Mafia 2  יושב אצלי בסטים, ככל הנראה לאחר שנקנה באחד הבאנדלים של הבאנדל הצנוע והלך לאיבוד בחור השחור שהוא ספריית הסטים שלי. זה לא היה מחוסר רצון, אבל העולם גדול ומלא משחקים ואיכשהו Mafia הוא פרנצ'ייז שפשוט דילגתי עליו עד לאחרונה.

Mafia 3 הגיע אלינו בתחילת אוקטובר ולצערי התחיל ברגל שמאל. היה כמעט בלתי אפשרי לשחק בו במחשב הנייח, אפילו כבעלת כרטיס מסך טוב (970 GTX), נתקלתי בשלל קרטועים, במיוחד בזמן נהיגה – ורוב המשחק הזה הוא זמן נהיגה. התקלות הטכניות תוקנו במלואם לאחר יום אבל אז בעודי חוזרת לשחק במשחק שעכשיו עובד חלק, נשאר לי לתהות האם התקלות האלה היו מוצדקות. בסדר, אז מדובר במשחק עולם פתוח בסגנון GTA, הוא מן הסתם יהיה כבד, יש בו הרבה פרטים, יש בו מקומות מגניבים ויש סרטונים  אדירים עם גרפיקה ממש מושקעת וריאליסטית… אבל בזמן שמבלים בריצה/נהיגה/פריצה לאזורים הגרפיקה היא פשוט מכוערת. שזה חבל. לעומתה, האווירה של המשחק ממש טובה. בזמן אחד החיסולים למשל, הדמות הראשית (הרי הוא לינקולן!) נשלח אל פארק שעשועים נטוש ויש שם קטע שמזכיר את ה-  Broken Knee Exhibit מ- BioShock Infinite. השראה? העתקה גסה? למי אכפת. זה כיף.

המשך »

כמו במקרה של No Man's Sky, כל כך רציתי להקליט סרטון "בואו נשחק" ב- Overcooked, שהייתי מוכן להזיז הרים (או יותר נכון, לגרור את החלק התל-אביבי אך מחוסר-הילדים של הבלוג לכפר סבא) בשביל להקליט את זה. אז לקחתי את שני הטירונים האלה, שאף פעם לא הכינו המבורגר וירטואלי בחייהם, צירפתי אותם לשני מאסטר-שפים (כלומר, אני ואשתי), וראיתי מה קורה אחר כך!

אגב, אם אתם רוצים, יש פה בבלוג גם ביקורת רגילה (עם טקסט והכל) ל- Overcooked, אבל שמעתי שזה פחות פופולרי בימינו.

נתחיל בדיסקליימר. לא שיחקתי באף אחד משחקי Gears of War הקודמים ל-Xbox 360. אז אם אתם שחקני Gears of War ותיקים שרוצים לשמוע כיצד המשחק החדש משתווה לקודמיו, זו כנראה לא הביקורת בשבילכם. הניסיון היחיד שלי עם הסדרה היה כשקניתי את גרסת ה-PC של המשחק המקורי, אי שם ב-2007, ופשוט לא הצלחתי לשחק בה בגלל בעיות טכניות. מאז, לא חשתי צורך לחזור למשחקים האלה. עוד Cover Shooter גנרי ומצו’איסטי, חשבתי. לא תודה. לכן אני מודה שהייתי קצת פסימי כשניגשתי לשחק בגרסת ה-PC של Gears of War 4. המשחק רץ תחת פלטפורמת ה-UWP של חלונות 10, שהתפרסמה לאחרונה הודות לכמה פורטים בעייתיים למדי. לכל הפחות, חשבתי, גם אם המשחק עצמו לא יהיה כמו פרק משעמם של ‘כוח המחץ’, הוא בטח יפעל כמו תחת על המחשב שלי.

ובכן, אני שמח לבשר שטעיתי, ודי בגדול. לא נתקלתי בשום בעיה בזמן ההורדה (העצומה – 70 פאקינג ג’יגה) וההתקנה של Gears of War 4. המשחק רץ נהדר ונראה נהדר על המחשב הרק-סביר שלי (GTX 970, מעבד i5 עתיק, 8 ג’יגה זיכרון). אם יש לכם מחשב גיימינג מהשנים האחרונות, אני מעריך שהוא יפעל על 1080p60 ללא בעיות מיוחדות. הבעיות הטכניות היחידות שנתקלתי בהן היו במולטיפלייר, שם סבלתי מלאגים קשים ולא באמת הצלחתי לשחק. העדר server browser או אפילו תצוגה של הפינג אחרי שמתחברים למשחק מקשים כאן עוד יותר. לי זה פחות מפריע כי אני מעדיף משחקי סינגל פלייר בכל מקרה, אבל אם זה חשוב לכם אולי כדאי לחכות שיתקנו את זה, כדי שלא תתחרפנו.

והמשחק עצמו? אין ספק שבבסיסו אין פה הרבה ייחוד. זהו משחק פעולה מגוף שלישי רגיל למדי. רצים ממחסה למחסה ויורים מחסנית אחר מחסנית אחר מחסנית במפלצות. ומה אין בו? אפשרות לקפוץ, אפשרות להתכופף, שדרוג של הדמות או כלי נשק, חידות, ולמעשה שום דבר שהוא לא לירות, להסתתר מאחורי מחסה ולרוץ. אם הוא לא היה כל כך יפה היה אפשר לחשוב שמדובר במשחק מ-2008. והאמת? מלבד חוסר היכולת לקפוץ (כי רבאק, יש פה סלע קטן, אין מצב שמי שהרגע הרג חמישים מפלצות במו ידיו לא יכול לעלות עליו), הדברים האלה לא חסרים אפילו קצת. Gears of War 4 לא מתיימר להיות מתוחכם. הוא עושה מעט, אבל הוא עושה את זה בענק. המשך »

הרבה זמן לא הקלטנו סרטוני ״בואו נשחק״ (חוץ מזה של Total War: Warhammer). אנחנו עדיין לא מבטיחים שנחזור לקצב הקודם של סרטון בשבוע, אבל אנחנו מבטיחים להשתדל. ובינתיים, פרגנו לעצמכם קצת עם 10 הדקות הראשונות של Inside, המשחק החדש מבית היוצר של Limbo, שיצא לפני קצת פחות משבוע ל- Xbox One ויוצא מחר ל- PC ול- PS4.

רוצים לזכות בעותק של "Total War: Warhammer״, מתנת הד-ארצי NMC? כל מה שאתם צריכים לעשות זה רק להגיב לנו פה בבלוג! עוד פרטים בסרטון ה״בואו נשחק״ שהקלטנו! קצת לקראת הסוף.

לא, אנחנו לא חוזרים למתכונת סרטוני ה״בואו נשחק״ הקודמת שלנו, אבל בכל זאת ערן אבירם ועידן דקל החליטו להקליט לכם סרטון כדי שתראו במה מדובר לפני שאתם מחליטים שאתם רוצים אותו. אז הם הקליטו.

(ההשתתפות בהגרלה פתוחה עד יום ראשון, ה- 26/6, בחצות)

עשרים שנה עברו מאז שכדור הארץ נכבש ע״י החייזרים. ארגון XCOM, פעם קו ההגנה הרשמי של ממשלות העולם כנגד האיום מהחלל, הוא לא יותר מארגון גרילה – מתחבא בחללית ישנה שהוא שפצר, בלי משאבים, בלי חיילים, ובלי המפקד שלו. אבל כל זה עומד להשתנות. שרשרת של אירועים מאחדת את ארגון XCOM עם המפקד המיתולוגי, והוא יוצא לגלות איזה סודות הממשלה החייזרית החדשה מסתירה, להדביק את הפער הטכנולוגי בינו לבינם, ולהחזיר למין האנושי את השליטה על כדור הארץ.

יותר מחודשיים עברו מאז שהתחלתי לשחק ב- XCOM 2. במשך התקופה הזו קשקשתי עליו בכל פודקאסט שהיה מוכן לקבל אותי, הקלטתי עליו סרטונים, ליהגתי עליו בפורומים, וגם השקעתי יותר מ- 100 שעות במשחק. במהלך התקופה הזו סיפרתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע על כל מיני דברים ש- XCOM 2 עושה טוב. דיברתי על כמה הוא חכם, איך הוא משלב בצורה מוצלחת בין האווירה שלו למכניקה, איך הוא מתקן כל מיני טעויות שהמשחק הקודם (והמצוין גם הוא) עשה. ותוך כדי שעשיתי את כל אלה, חלחלה אלי ההבנה הלא-טריוויאלית בכלל…

המשך »

לא שיחקנו בהרבה משחקים חדשים ומעניינים ולא קרו הרבה דברים מעניינים (לפחות נכון לזמן ההקלטה, מאז קרו דווקא כמה דברים שבטח נדבר עליהם בפרק הבא), אז יצא לנו פרק קצר הפעם. קורה.

להורדה (50:09, 45.9 מגה) המשך »