בחודשים הקרובים אנחנו הולכים לעבור לתדירות קצת פחות קבועה עם סרטוני ה״בואו נשחק״ שלנו. אתם יודעים, בערך התדירות שהיתה לנו לפני שהתחלנו להעלות באופן קבוע סרטון פעם בשבוע. נשתדל לחזור לקצב קבוע בחזרה בהקדם.
אבל לפני שזה יקרה… זיירמן וארז שיחקו ב- SUPERHOT, והזמן זז עבורם רק כשהם זזו. ואז הרגו את זיירמן מלא. SUPERHOT!
רצה הגורל, ומעולם לא היתה בגיימפאד ביקורת XCOM: Enemy Unknown. הקלטנו עליו פרק מיוחד של ״גיימפוד״, שיבחנו אותו בתור אחד ממשחקי השנה של 2012, הזכרנו אותו שוב ושוב בבלוג ובפודקאסט לאורך השנים, אבל ביקורת? מעולם לא. אז, באיחור קליל, קבלו את הביקורת ל- XCOM.
זה סיפור ישן וידוע. הקלישאה הכי גדולה בספר הקלישאות הגדולות של המדע הבדיוני. חייזרים פולשים לכדור הארץ. יש להם כלי נשק מתקדמים וחלליות מפחידות וכל מה שיש לנו זה קצת נשק קונבנציונלי וכמה אנשים עם הרבה מוטיבציה. אבל יש שתי סיבות עיקריות שבגללן UFO: Enemy Unknown (או XCOM: UFO Defense, תלוי איפה גרתם ב- 1994) כל כך התעלה מעל הקלישאה הזאת. הראשונה היא שהוא ניגש לסיפור הזה בגישה של סימולטור – מנסה לתת אווירה ריאליסטית ומפורטת ככל האפשר לסיפור ההגנה הנואש על המין האנושי. השנייה היא האכזריות שלו – הוא לא נתן לכם לשכוח לרגע שאתם נלחמים בקרב אבוד נגד אויב חזק בהרבה, והיה נותן לכם לבנות לאורך שעות משחק רבות את החיילים האהובים עליכם ביותר לפני שהוא היה הורג אותם בתור אחד בלי שתהיה לכם הזדמנות להגן עליהם. המשך »
הנה זה מתחיל. זיירמן עשה לדני, ניקול ואחותו שקד סיבוב קצר בנפלאותיו של XCOM 2. אין פה בכלל ספוילרים, ואפילו ״ספוילרים למכניקה״ יש פה רק לכמה מכניקות וסוגים של חייזרים שנתקלים בהם בחודשיים הראשונים של המשחק. יש מספיק דברים מגניבים להראות ב- XCOM 2 בכל מקרה.
מצד שני, קצב הפריימים הוא לא מוצלח כל כך. מצטערים על זה.
הפרק בו אנחנו מדברים על משחקים כמו Hexcells, The Fall, Pocket Mortys, Technobabylon, Omikron: The Nomad Soul ועוד שאר ירקות (בעיקר מלפפונים).
באמת שהפיתוי לקרוא לפוסט הזה ״בואו נמשיך לדבר כדי שאף אחד לא יתפוצץ״ היה קשה מנשוא. אבל עמדנו באתגר בהצלחה! צפו בזיירמן וארז מצרפים אליהם תגבורות כבדות בניסיון להתגבר על הפצצות של Keep Talking and Nobody Explodes! צפו בהם נכשלים! צפו באלון זוכה בתואר צאר הפצצות! היה כיף!
לפני שבוע יצא Keep Talking And Nobody Explodes. למי שלא יודע במה מדובר, הנה הטריילר ל- Keep Talking And Nobody Explodes.
יעבור קצת זמן עד שאני אפרסם איזושהי ביקורת עבורו (זה גם ככה מוזר עבור משחק שהוא יותר משחק חברה ממשחק מחשב סטנדרטי, אבל באמת רציתי להכנס לנושא של משחקי קופסה פה בבלוג בכל מקרה…), ואולי אפילו יותר זמן עד שנקליט עבורו Let's Play כמו שמגיע לו, אבל בגלל שהתלהבתי ממנו מאוד (כמו שתשמעו בפרק הקרוב של "גיימפוד"), רציתי כבר להנגיש אותו לכמה שיותר אנשים. וחלק מהעניין של להנגיש אותו הוא לאפשר להם לחפש מידע במדריך שלו, אותו גוש גדול של מידע שמנסה להיות בלתי-מובן בכוונה, בשפת האם שלהם. ולכן – אני ועוד כמה אנשים תרגמנו אותו לעברית.
קישור לתרגום של המדריך אפשר למצוא כאן. אני ממליץ עליו בחום. כלומר, על המשחק. לא על התרגום. למרות שגם התרגום אמור להיות סבבה.
(אם מישהו מקוראי הבלוג יהיה מעונין לעזור לנו בתרגום של גרסאות עתידיות של המדריך, הוא מוזמן ליצור קשר. דרוש ידע קל ב- HTML, אבל לא יותר מדי רציני ולא הרבה יותר מזה)
בשקט בשקט, בלי לשים לב, Card Hunter הפך להיות הדבר הזה שאני משחק בו בכל פעם שיש לי כמה דקות פנויות על המחשב, אבל לא מספיק בשביל להפעיל את XCOM. אז קראתי לדני, שיבוא ויראה גם, ולערן, כי הוא מדבר עליו כבר כמה שנים. ושיחקנו.
אוקיי, זה קצת מביך.
כשהקלטנו ״בואו נשחק The Magic Circle” זה היה אחרי בערך שעה של משחק, והמלצתי עליו בחום. כשהקלטנו את פרק 123 של הפודקאסט שלנו ודיברתי על The Magic Circle, זה היה בערך אחרי שעתיים של משחק והמלצתי עליו בחום. אבל קצת אחר כך, אחרי בערך 5 שעות משחק, סיימתי אותו.
אני כבר לא ממליץ עליו בחום.
לא כי הוא קצר. ממש לא. ידעתי שהוא קצר עוד לפני שנכנסתי אליו, וכמו שכבר כתבתי בביקורות בעבר, אני חושב שכל אחד יכול לעשות את השיקול שלו. לחלק מהאנשים אין בעיה לשלם 20$ על משחק של 5 שעות, ולחלק יש, והם יחכו למבצעים. זו לא הבעיה שלי עם The Magic Circle. הבעיה שלי היא שבשעתיים הראשונות שלו The Magic Circle מציג פוטנציאל מרגש של אינסוף אפשרויות, ואז לא רק שהוא לא עושה איתן שום דבר אחר כך, הוא גם הורס.
