לא! עיניכם אינן מטעות אתכם! הקלטנו סרטון ״בואו נשחק!״. עשינו את זה במסגרת הניסיון שלנו להשיק ערוץ טוויץ׳ ל- Working Gamers! רגע, מה? ערוץ טוויץ׳ ל- Working Gamers? ובכן, כן, בואו נסביר. אבל קודם כל – הנה הסרטון.
המשך »אז השבוע נערך The International 2014, טורניר DOTA (Defence of the Ancients) 2 העולמי, ולכבוד האירוע הזמנו את ליאוד שריד שיספר לנו על הטורניר.
הטורניר לא השאיר לנו הרבה זמן לדבר על דברים אחרים, אבל זה לא מנע מאיתנו לדבר עליהם למרות זאת.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod097-3.8.2014.mp3|titles=Episode 97: The One with The International 2014]
להורדה (0:57:43, 53 מגה)
בשבועיים האחרונים יצאו לא מעט משחקים שחיכינו להם כבר הרבה זמן, אז ניסינו משהו חדשני ופורץ דרך ואשכרה דיברנו על משחקים עדכניים כל הפרק. בפרק הבא: סוף סוף יהיו חדשות!
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod093-8.6.2014.mp3|titles=Episode 93: Disappointing Games Week]
זוכרים את הימים הטובים של לפני 10-20 שנה, שהייתם קונים משחק חדש בחנות, רצים הביתה, מכניסים את הקסטה/דיסק לקונסולה שלכם, מדליקים את הטלויזיה, ואז מגלים שאי אפשר לשחק כי השרתים של Ubisoft לא עובדים?
מה, לא? המשך »
2013 הייתה כנראה השנה הכי משמעותית בחיי, בלי קשר למשחקים. סיימתי תואר, התחלתי לעבוד במשרה מלאה בגוגל, עברתי לניו יורק… אבל גם מבחינת גיימינג, כל השינויים היו לטובה – יש לי יותר זמן פנוי, יותר כסף, יותר נגישות למשחקים (לא עוד “This game is not available in your region”!), וכמובן מחשב חדש וחזק ומגניב. היו המון משחקים טובים ומעניינים השנה, ואני לא יכול אפילו להתחיל לכסות את כולם בפוסט הזה (Gone Home למשל ראוי לאזכור של כבוד). אז בואו נגיד שהנה חלק מהדברים שעשו לי את השנה. המשך »
יובל ברק היה בשבוע שעבר ב- Gamescom. יובל ברק החליט לכתוב לנו על זה פוסט אורח. יובל ברק זוכה ב- 30 נקודות גיימפוד!
אז השבוע הייתי בתערוכת גיימסקום בגרמניה. זו היתה הפעם ראשונה בגרמניה, לבד עם שלושה חברים בני 18, בתור טיול טרום-גיוס, וזו היתה הפעם הראשונה שלי באירוע בסדר גודל כזה. אז להגיד שנדהמתי בהתחלה מהגודל של המקום יהיה אנדרסטייטמנט. לתערוכה הגיעו 340,000 בכל ארבעת הימים שלה, וזה בהחלט הרגיש ככה ברוב הימים. היא התקיימה במרכז הכנסים של העיר קלן בגרמניה, שמורכב מאחד עשר אולמות ענק. המעבר בין האולמות הללו הרגיש כמו איילון ביום רע במיוחד, והייתי צריך לנווט בין קומנדר שפרד, מריו והרבה דמויות אנימה רנדומליות בלבוש מינימלי, שלא לדבר על כל האנשים בלי הקוספליי. הכנס הפתוח לקהל התרחש בשישה מהאולמות האלה – לכנס היה גם שני אולמות לעסקים, למפתחים עצמם, ולמפיצים ליזמים שרוצים להציג את המוצרים שלהם. כל אולם הרגיש כמו עשרה מועדונים מחוברים ביחד ומלאים בקוספלי, רמקולים, אנשים שהולכים בין ביתנים, דוכנים ותורים. כשנכנסו ביום הראשון לאולם הראשון שראינו, החלטתי שאני רוצה להיקבר שם.
הצלחתי לצאת עם כמה מסקנות מעניינות כמו כמה שתורים באירופה זה מאוד מסודר (היו תורים שההשתרכו שעתיים, כמו התור לדמו של Watch Dogs, או שמונה שעות כמו התור ל- Battlefield 4, או שאם הולכים לכנס בינלאומי בגרמניה אל תצפו שהמנחים של המשחקים שיוצגו ידברו גם באנגלית (כי הם לא – כמעט כל ה- Walkthroughs של המשחקים הגדולים היו עם קריינות בגרמנית, ולפעמים גם המשחקים עצמם).