ספט 08
אפר 28
תעשיית המשחקים הישראלית, בשנת 2012, היא לא מה שהיא היתה לפני עשרים שנה, או אפילו לפני עשור או חמש שנים. נכון, מדינת ישראל לא ממש הוציאה כותר AAA ראוי באמת מאז סימולטור הטיסה של חיל האוויר הישראלי מ- 1998 (“כוכב כחול”), אבל יש לנו משחקים שעונים בערך לכל הגדרה אחרת. קז’ואל? פייסבוק? אינדי? פלטפורמות ניידות? הכל יש. בכמויות לא-זניחות ובאיכות לא-רעה (לפחות בחלק מהמקרים). אבל משחק שבאמת מופץ לקונסולות? ועוד לא תחת תווית ה- Xbox Live Indie, אלא בתור משחק כזה שבאמת דורש לחתום על הסכם עם מיקרוסופט או סוני? זה משהו שלא חשבתי שאני אראה בשנים הקרובות.
אפר 09
לא ברור לי למה אני מחבב כל כך את I Am Alive. אם אני מנסה לשפוט כל קריטריון שלו בנפרד, הוא עושה ממש המון דברים לא בסדר. הכוונות שלו טובות, אבל הביצוע מקרטע. אם אני רוצה לסכם את הדעה שלי עליו, אפשר לעשות את זה בצורה הזאת: אני לא זוכר אף משחק שבו כל כך הרבה פעמים זרקתי את הגיימפאד בתסכול, נשבע לעצמי שאני לא הולך לשחק בו שוב אי-פעם, ואז מרים את הגיימפאד מחדש שוב וחוזר לסיבוב נוסף.
מרץ 10
Alan Wake’s American Nightmare ממשיך את המשחק Alan Wake, משחק האקשן/אימה שבו חקרתם לאן נעלמה אשתו של אלן ווייק, סופר מצליח, תוך כדי מלחמה עם פנס ונשק חם נגד בני אדם ש”נלקחו ע”י החשיכה”. American Nightmare מתרחש שנתיים לאחר המשחק המקורי, ובמהלכו מגיע אלן, בעקבות סיבות שקשורות לסופו של המשחק הקודם, לעיירה פיקטיבית בשם Night Springs, שמתקיימת רק בסדרת האימה בעלת אותו השם אותה הוא כתב לפני שנים. שם, הוא יצטרך להתמודד נגד אויבו הנורא Mr. Scratch, וכנגד כל צבאות החשיכה שהוא מגייס לעזרתו, עם כלי הנשק הישן והנושן שלו: הפנס. אתם יודעים, ביחד עם רובה ציד דו-קני, אקדח ורימוני הלם.
פבר 10
שלשום בערב חזרתי הביתה, ראיתי את הטלויזיה הענקית שלי בסלון, וחשבתי לעצמי “הממ, באמת מלא זמן לא שיחקתי באקסבוקס”. בין הסמסטר האקסטרה-עמוס, דאוס אקס ויותר מדי בילויים (מה? חיי חברה? תאמינו או לא, יש כזה דבר אפילו בטכניון), הדבר האחרון ששיחקתי על האקסבוקס היה כמה שעות של LA Noire כשהוא יצא. אבל אין לי כרגע אף משחק חדש זמין, אז עשיתי מה שכל בן אדם הגיוני יעשה במצב הזה – עברתי על הרשימה של הדמואים ב-Marketplace, הורדתי את כל אלה שנראו מעניינים, ושיחקתי בכולם בערב אחד. המסקנות – לפניכם. דיסקליימר: אלה רק רשמים ראשונים, לא שיחקתי במשחקים המלאים, בלה בלה בלה.
ספט 30
לעזאזל עם חברות המשחקים האלה. לפעמים הן פשוט לא יודעות לבחור שמות למשחקים בעלי מחזור-הפיתוח המפוקפק שלהן. אמנם את הבדיחות על כך שכנראה ש- “I Am Alive” מת היינו צריכים לספוג קצת פחות זמן מאלה שנאמרו על “Duke Nukem Forever”, אבל עכשיו, עם הידיעות על חזרתו לחיים, הן חוזרות במלוא הכוח. הצילו.
אה, כן, לנושא. I Am Alive נחשף לראשונה לפני קצת יותר מ- 3 שנים, בתערוכת E3, עם הטריילר הזה:
זה היה מעניין. זה היה מעניין בעיקר כי הטריילר הזה השאיר הרבה מקום לדמיון. את העולם שלו היה יחסית קל להבין (שיקאגו פוסט-אפוקליפטית, כשאת תפקיד האפוקליפסה ממלאת רעידת אדמה מפלצתית), אבל מהמעט שהוצג בטריילר, נראה היה שהוא יהיה קצת יותר מתוחכם מה- Cover Shooter הסטנדרטי.
ואז המשחק הזה נעלם.
ביוני 2010 צץ הטריילר הבא:
הטריילר הזה עשה מעט מאוד, מלבד לשכנע אותנו שהמשחק הזה עדיין שרד, איכשהו. הוא לא לימד אותנו שום דבר חדש. הוא גם הבטיח הפצה באביב 2011. חדי האבחנה מביניכם בטח שמו לב שהתאריך הזה כנראה עבר (אלא אם אתם קוראים לג’יפה הלחה שספגנו במהלך יולי-אוגוסט “אביב”).
אבל עכשיו, סופסוף, Ubisoft כנראה החליטו שהגיע זמנם לחשוף את המשחק, והטריילר הזה שוחרר לרשת:
הטריילר הזה מפזר את רוב המסתורין מסביב ל- I Am Alive. אוקיי, הבנו, אז מה שאתם עושים זה בעצם Uncharted. רק אפור. ובמהלך המשחק הדמות הראשית תצטרך לדאוג לבת שלה. כמה Dead Rising 2 מצדכם.
ובכל זאת, למרות שאחרי כל החשיפה הזו המשחק נראה הרבה פחות מעניין, אני עדיין מצפה לו. נראה ש- Ubisoft בעצמם לא באמת מאמינים במשחק הזה יותר מדי (המשחק הודח מדרגה של “משחק שיוצא לחנויות” לדרגת “משחק שיהיה אפשר להוריד מה- Xbox Live Arcade / Playstation Network”), ודווקא משחקים כאלה מסקרנים אותי קצת יותר. חוץ מזה, זה גם אומר שהוא לא יעלה יותר מ- 15$, שזה סבבה לגמרי בעיני.
אה, וכמובן, הוא לא צפוי לצאת גם למחשב האישי. למקרה שחיפשתם עוד הוכחות לכך ש- Ubisoft ממש שונאים את ה- PC.
אוג 07
קצת אחרי מבצעי סטים והחום הכבד של יולי-אוגוסט, הגיעו אלינו, יחד עם המחאות והאוהלים, שני פסטיבלים של משחקים – בגיזרת ה-PC חוגגים את ה-Humble Bundle השלישי, ובארץ ה-Xbox מברכים את בוא הקיץ עם Summer of Arcade. בשניהם יש סוג דומה של משחקים – פשוטים וקצרים יחסית, אבל מקוריים ומעניינים, רחוקים מ-AAA אבל עם production values מאוד רציניים (הערה צדדית: הייתם מאמינים שכתבתי את השורה הזו יום לפני שראיתי את Super8?). שיחקתי בשבועיים האחרונים בשני משחקים מה- Grumble Mumble ובשלושה דמואים מה-XBLA, כל אלה שיצאו עד עכשיו. רגע לפני שנתחיל עם צרור הביקורות, תלונה אחת ושבח אחד (מה ההיפך מתלונה?):
בצד הטוב, כל חמשת המשחקים האלה מקוריים ומעניינים. בכולם יש רעיונות מאוד נחמדים, ולכל אחד מהם יש סגנון אמנותי מיוחד ומגניב ועיצוב כללי מאוד מרשים.
בצד השני – למה $15? די, נמאס כבר מהקטע הזה. כל פעם יוצא משחק חדש ל-XBLA, אני משחק בדמו, מתלהב מאוד, ואז מבין שזה לא מספיק מוצלח בשביל להצדיק את המחיר. שלושת המשחקים של ה- Summer of Arcade עולים $15, וכל אחד ואחד מהם הייתי קונה בשמחה אם הוא היה עולה 10 דולר, או אפילו 12. וזו לחלוטין לא פעם ראשונה שזה קורה. Super Meat Boy, Castle Crashers, Limbo, Braid – אלה רק חלק מהדוגמאות למשחקים שהרבה אנשים פיספסו כי הם היו חמדנים ודרשו 5 דולר יותר מדי. זה באמת שווה את זה? העם דורש משחקים במחיר הגיוני!
בכל מקרה, הנה לכם ביקורות, in no particular order.
Cogs (האמבל באנדל, או $10 בסטים) – משחק פאזלים חמוד שמבוסס בצורה מאוד חזקה על Sliding puzzles. יש שם המון הרחבות של הקונספט, כמו פאזלים תלת-מימדיים, דו-צדדיים, דברים שדורשים תזמון מסוים ועוד. הפאזלים מאוד מתוחכמים וקשים, והעיצוב הסטימפאנקי מתחבר אליהם מצוין. מה שכן, המשחק די קצר – אני סיימתי אותו תוך משהו כמו 4-5 שעות.
And Yet It Moves (האמבל באנדל או $10 בסטים) – puzzle platformer שבנוי על “סיבוב” של העולם, שמשפיע כמובן על כוח המשיכה. זה משחק ממש טוב, ולדעתי היחיד מכל החמישה שמצדיק לשלם $15 (ואחד היחידים שעולה פחות מזה). הקונספט נשמע נורא פשוט, אבל קשה להתרגל לזה, והפאזלים נהיים הזויים וממש מגניבים לקראת הסוף. חוץ מזה, העיצוב שלו מעולה – הגרפיקה כולה מעוצבת כמו גזרי נייר, מין קולאז’ים כאלה, וכל האפקטים הם קולות שמישהו עשה (למשל, כשמתים יש משהו כמו “צְחְש"). גם אם לא קניתם את הבאנדל, זה משחק חובה לדעתי.
Bastion (ב-XBLA, עולה 1200 נקודות) – משחק hack&slash פשוט למדי, אבל פה העיצוב והתחושה הכללית הם מה שבאמת חשוב – המשחק מאוד צבעוני ומגוון, ויש לו קריינות גאונית ע”י מישהו עם קול עמוק ומחוספס שממש מספר בזמן אמת מה הולך במשחק (למשל, אם תיפלו מקצה של פלטפורמה הוא יכול להגיד משהו בסגנון “The Kid should watch where he’s going”). בקיצור, ההרגשה הכללית היא מאוד כיפית ומרעננת – אבל לדעתי המשחקיות עצמה לא משהו, והאווירה לבד לא שווה $15.
From Dust (גם XBLA, גם 1200 נקודות. מגיע גם ל-PC ב-17/8 ול-PSN בספטמבר, וגם שם יעלה $15) – סוג של God Game, שבו אתם משחקים סוג של אל שיכול לשלוט על כל מיני חומרים טבעיים (חול, מים, לבה וכו’) וצריכים לעזור לנתינים שלכם ע”י עיצוב הטופוגרפיה של העולם – למשל, להסיט את הזרם של נהר כדי שלא ימנע מהם להגיע לאנשהו. התיאור נשמע יחסית יבש (חוץ מהקטע עם הנהר), אבל המנוע שעומד מאחוריו הוא מדהים. הסביבה מתנהגת בצורה מאוד טבעית ומרשימה, וכל דבר שתעשו עלול להשפיע לא רק על האיזור המיידי, וזה פותח פתח לחידות מאוד מעניינות. הגרפיקה המרשימה משלימה את המנוע האקלימי/סביבתי/ווטאבר החזק, וביחד זה יוצא מאוד יפה ומעניין. אבל גם פה, אני לא בטוח שיש מספיק משחקיות בשביל להצדיק את תג המחיר.
Insanely Twisted Shadow Planet (אותו XBLA, אותו מחיר גבוה מדי) – אם שיחקתם ב-Aquaria, דמיינו גירסה אפלה שלו, בלי עלילה אבל עם מוזיקה הרבה יותר מוצלחת. אם לא שיחקתם ב-Aquaria, קראו את מה שכתבתי עליו ואז דמיינו גירסה אפלה שלו וכו’. אם אתם מתעקשים שאגיד משהו אינפורמטיבי בכל זאת, זה משחק פאזלים-חקר-הרפתקאות שכזה, שבו אתם משחקים חללית שחוקרת את המעמקים של כוכב מעוות והזוי, ואתם צריכים להשתמש בכל מיני כלים ונשקים (שאותם תמצאו במהלך המשחק כמובן) כדי להתקדם ולהרוג בוסים למיניהם. הוא מאוד יפה, והעיצוב הקריפי יחד עם המוזיקה המעולה של דימו בורגר (כן, אני יודע שלא ככה הוגים את זה) יוצרים אווירה מאוד מפחידה וכיפית. אם בכל זאת הייתי מחליט לקנות אחד מהמשחקים של ה-XBLA, זה היה האחד, אבל העלילה הלא קיימת והאורך הקצר (בסביבות 4 שעות, לפי השמועות) זורקים אותו חזרה למגירת ה”לא שווה $15”. אה, יש לו גם מצב מולטיפלייר, אבל לא ניסיתי אותו.
ה- Humble Bundle עדיין עומד למכירה (עוד יומיים!), אז אם מישהו מכם עוד לא קנה אני מציע לרוץ ולקנות ברגע זה. גם ה- Summer of Arcade עדיין בעיצומו, ויש עוד שני משחקים שלא יצאו עדיין. Stay Tuned.
מאי 11
Sega הודיעה היום כי היא הולכת ליצור משחק מחשב המבוסס על סדרת האינטרנט המזעזעת-משהו, Happy Tree Friends. למי שאיכשהו לא מכיר, מדובר בסרטים מצוירים קצרים בהם יצורים קטנים ופרוותיים מתים בדרכים מזעזעות ויצירתיות. הז'אנר? Physics Puzzler. משהו כמו The Incredible Machine, אבל שהמטרה בו היא לא "לגרום לעכבר להגיע לגבינה", אלא להציל את ה- Happy Tree Friends ממוות מזעזע.
בהתחלה, אני מוכרח להודות, הרעיון נשמע לי די מזעזע. אבל אם יש ז'אנר כלשהו שמסוגל לקבל לתוכו את ה- Happy Tree Friends, אין ספק שהחבר'ה מסגה מצאו את הז'אנר הנכון.