וואו, עבר קצת זמן מאז האוסף הקודם. לרוב המכריע של הזמן הזה אחראי משחק אחד, שאנחנו נדבר עליו עוד שניה. עכשיו, בכל אופן, אני נמצא קצת בתקופה של חזרה למקורות, בה אני משחק בעיקר ב- Angry Birds (ונזכר למה אני ממש לא אוהב את Angry Birds) ו- Slitherlink, כך שייתכן ויעבור קצת זמן לפני אוסף הביקורות הבא. אבל לבינתיים – הנה המשחקים ששיחקתי בהם בחודשים האחרונים.
Cut the Rope: כמו Angry Birds, אין צורך להציג את Cut the Rope. מדובר באחד מאותם המשחקים שהפכו ללהיטי-ענק על האייפון, ונמכרו בכמויות עצומות. אבל בניגוד ל- Angry Birds – זה באמת מגיע לו. בכל אחד מהשלבים במשחק תצטרכו להאכיל את היצור הירוק הקטן בסוכריה, כשבדרך אתם אוספים עד שלושה כוכבים. מה שמתחיל כמשחקי תזמון פשוטים למדי (קודם נחתוך את חוט א’, אחר כך את חוט ב’, וכן הלאה), הופך בהדרגה למתוסבך הרבה יותר, עם חוטים שתופסים את הסוכריה כשהיא עוברת לידם, חוטים ש”ממולכדים” ע”י עכבישים שגונבים את הסוכריה, טלפורטרים, מכשירי אנטי-גרביטציה ועוד כל מיני שטויות אחרות שהופכות את המסכים לקשים הרבה יותר. מחיר: דולר אחד. שווה לגמרי.
Peggle: כנראה אחד מהמשחקים המטופשים (והממכרים) ביותר שקיימים על המחשב האישי. והקונסולות. והאייפון. ומה לא. לאחרונה הוא גם הגיע לאנדרואיד, דרך ה- Amazon Appstore. למי שעדיין לא שמע אותי מבלבל עליו בשכל, אני אתקצר: יתדות. כדור שמקפץ למטה. EXTREME FEVER! הסימפוניה התשיעית של בטהובן! ניצחון! כמו כל המשחקים מה- Amazon Appstore, קצת מסובך לקנות אותו, אבל זה בלגן ששווה לעבור בשביל להיות מסוגלים לקנות את המשחקים של PopCap. מחיר: 2.5$.
Plants vs. Zombies: עוד משחק של PopCap, ועוד אחד שדיברנו עליו לא-מעט פעמים. הביקורת שכתבתי עליו לפני כמעט שנתיים וחצי נותרה נכונה לחלוטין גם היום – אמנם אורך החיים של גרסת האנדרואיד הוא מעט קצר יותר, מכיוון שמצבי משחק רבים שקיימים עבור גרסת ה- PC לא קיימים בגרסת האנדרואיד (אף על פי שחלקם נוספו לגרסת האייפון בעדכון מאוחר יותר), אבל עדיין מדובר במשחק מצוין, שמסוגל לשרוף לכם עשרות שעות. אם כי ראוי להזהיר אתכם – בתור משחק שאתם יכולים לשחק בו רק חמש-עשר דקות על האוטובוס, הוא לא מומלץ. אלא אם אתם רוצים לפספס את התחנה שלכם. ואת התחנה שאחריה. ובכלל, לבלות את כל היום שלכם באוטובוס. מחיר: 2$, אבל שוב, דורש התעסקות עם ה- Amazon Appstore.
Archipalego: משחק שמוכר את עצמו בתור “משחק אסטרטגיה בזמן-אמת טהור”. אתם שולטים בו על קבוצה של איים שמייצרים מטוסים. את המטוסים האלה אתם יכולים לשלוח בקבוצות לעבר איים אחרים. אם אתם שולחים, נניח, קבוצה של 30 מטוסים לעבר אי שמגנים עליו 20, ישארו לכם עשרה מטוסים ואתם תכבשו את האי. הוא מאוד מזכיר באופי שלו את Eufloria, אבל מעוצב בצורה הרבה פחות מעניינת… ובתור משחק אסטרטגיה, הוא פשוט לא טוב. יש שיטה די קבועה לנצחון בכל שלב ושלב, אין שום תחושה של התקדמות ממסך למסך ב”מערכה” (כל המסכים הם פחות או יותר אותו הדבר, ללא כל סוג של רמת קושי עולה), ובהתחשב בזה שהוא יותר יקר מ- Plants vs. Zombies או Peggle – אין שום הצדקה לקנות אותו. אבל הוא היה בחינם ב- Amazon Appstore למשך יום. אז ניסיתי. מחיר: 3$.
Robot Unicorn Attack: בצורה דומה לכך ש- Peggle מוגדר ע”י הסימפוניה התשיעית של בטהובן, Robot Unicorn Attack מוגדר ע”י Always של Erasure (סינגל שיצא בשנת 1994, ועדיין נשמע כמו פליט אייטיז). מדובר במשחק שבו אתם מנסים להציל חד-קרן רובוטי מההתרסקות הבלתי-נמנעת ע”י זוג כפתורים: קפיצה ו”הסתערות”. כל זה מלווה בקשתות, כוכבים, דולפינים רובוטיים וכמובן – אותו השיר המפורסם של Erasure בלולאה אינסופית, שגורמת לכל מי שנמצא סביבכם לצעוק עליכם שתשימו אוזניות, מיד לפני שהוא מתחיל לזמזם את השיר ללא שליטה. Eurogamer בחרו את גרסת הפייסבוק של המשחק בתור אחד ממשחקי השנה של 2010. אני דיברתי עליו המון בפרק 24 של גיימפוד. וכמובן, אתם יכולים לנסות בעצמכם את גרסת הפייסבוק של המשחק אם אתם לא בטוחים שתאהבו אותו. אני ממליץ עליו בחום. מחיר: דולר אחד.
Doodle Fit: המשחק הזה שייך לז’אנר די רחב של משחקים שאני לא מתחבר אליהם אפילו קצת. יש לכם צורה על המסך, וצורות קטנות בתחתיתו. אתם צריכים לסדר את הצורות הקטנות בצורה שתרכיב את הצורה הגדולה יותר. זה הכל. יש אנשים שממש התלהבו מזה. הוא מעוצב בצורה חביבה במיוחד (הכל נראה כאילו הוא מצויר במחברת שלכם), יש משהו קצת מעצבן בשליטה שלו (שמתרגלים אליו די מהר), ולא מעניין אותי אפילו קצת. אבל היי, אשתי התלהבה ממנו ושיחקה בו עד שהיא סיימה אותו, אז כנראה שיש אנשים שיאהבו אותו הרבה יותר ממני. מחיר: 5 ש”ח, אבל אתם יכולים גם להוריד גרסה חינמית שלו אם תרצו.
Ur-Quan Masters: והנה אנחנו מגיעים לסיבה שבגללה שיחקתי במעט מאוד משחקים בחודשים האחרונים. Star Control II הוא משחק מדהים שיצא לפני כמעט עשרים שנה, וזכה לגרסת קוד פתוח שעובדת על מחשבים חדשים יותר לפני קצת פחות מעשור. לא מזמן, גרסת הקוד הפתוח הזו עשתה את המעבר גם לאנדרואיד, וכעת, אתם יכולים להוריד ולשחק בקלאסיקה הזו בחינם.
העלילה של Star Control II עוסקת בעתיד הרחוק, שבו המין האנושי נכבש ע”י גזע אלים של חייזרים בשם ה- Ur-Quan. אתם משחקים קפטן שמפקד על חללית ששייכת לגזע חייזרים מסתורי שנכחד, שיוצא לשחרר את המין האנושי מה- Ur-Quan הכובשים. לשם כך, תצטרכו לסייר ביקום העצום של המשחק, לאסוף משאבים, לפגוש גזעי חייזרים שונים ומשונים, להלחם, לסחור ולבצע כל מיני משימות שיקרבו אתכם בהדרגה ליעד הסופי שלכם. ההיקף של המשחק עצום בגודלו, ורק בשנים האחרונות מתחילים לצוץ משחקים שמתקרבים אליו בהיקף שלהם ובהשקעה בעולם המשחק.
אם אני אי פעם אצליח להדביק את הפער בין הפוסטים שאני רוצה לכתוב לפוסטים שאני כותב בפועל, אני אכתוב ביקורת יותר מפורטת על המשחק הזה. אבל ספציפית לגבי גרסת האנדרואיד – יש מקום לשיפור. המולטי-טאץ’ שלה מגמגם על רוב המכשירים (מכיוון שכל הכפתורים נמצאים על המסך, זה נהיה קצת בעייתי כשאתם צריכים לעשות פעולות מסובכות כמו להסתובב ולירות בו זמנית), יציאה למסך הבית של האנדרואיד וחזרה אליה עלולה לתקוע את המשחק, ובכלל, יש משהו בעייתי בלשחק במשחק שדורש מכם לזכור כל כך הרבה פרטים קטנים על פלטפורמה ניידת, כשלא בטוח שיהיה לכם איפה לכתוב את הפרטים שאתם רוצים לזכור. אם, כמוני, אין לכם זמן להשקיע כמה עשרות שעות בקלאסיקה הזו בבית, אין לכם ברירה אלא לחיות עם החסרונות הללו. אבל אם אתם יכולים, אני ממליץ לכם בחום לחוות את Star Control II דרך הגרסה שלו למחשבים נייחים. כך או כך, הוא לא עולה לכם כסף.
